מירטאזאפין (מירו, רמרון)

שייך לקבוצת:
נוגדי דיכאון, נוגדי דיכאון - אחרים
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: נמוך
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

מירטאזאפין (מירו, רמרון) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין (מירו, רמרון) חוסם  את הספיגה החוזרת של סרוטונין  ונור אפינפרין (SNRI) במוח, שני מתווכים עצביים הקשורים למצב הרוח. כמו כן, נשמרת הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים. 

למירטאזאפין (מירו, רמרון) יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין (מירו, רמרון) משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון.תחילת פעולה: 1-2 שבועות.אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
במקרים הבאים אין להשתמש במירטאזאפין (מירו, רמרון):

רגישות או אלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.

הנקה.

נטילה בו זמנית או ב- 14 הימים האחרונים של תרופות מסוג מעכבי MAOIs כגון מוקלובמיד, טראנילציפרומין , סלג'ילין.

אין ליטול במהלך 14 ימים לאחר הפסקת נטילת מירטאזאפין (מירו, רמרון) תרופות מסוג מעכבי MAOIs.

חשוב לשים לב:

מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: התכווצויות, התפתחות צהבת, מחלת כליות, לב, או לחץ דם נמוך. הגברת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות ועוינות. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים בגילאי 18-25 שנים.


עם תחילת הטיפול בתרופה ,על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם ,לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות וכדומה.



תגובה עם תרופות אחרות:

יש לעדכן רופא או רוקח בדבר כל תרופה שבשימוש, גם תרופה ללא מרשם וכן תוספי תזונה.


שילוב של מירטאזאפין (מירו, רמרון) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או לפגוע ביעילות הטיפול:

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות לחרדה או לנדודי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות לאפילפסיה כגון קארבאמאזפין, תרופות לסכיזופרניה ואגוניסטים אחרים לדופמין, ליתיום, טרמדול לכאבים, מתילן בלו,היפריקום, רוב נוגדי דיכאון מקבוצת הטריציקליים, מורפין ונגזרותיו לטיפול בכאבים חמורים.

תרופות המשפיעות על קצב הלב.

מעכבי MAO לטיפול בדיכאון - אין להשתמש בו-זמנית עם מירו, אלא לאחר 14 יום מסיום הטיפול עם מעכבי MAO.

תרופות לטיפול בזיהומים כגון אנטיביוטיקות או תרופות נגד פטריות, או לטיפול ב-HIV/איידס. 

תרופות לבעיות עיכול או כיב קיבה, ריפאמפיצין (לשחפת).

תרופות למניעת קרישת דם כגון וארפארין.

תכשירים המכילים טריפטנים כגון תרופות למיגרנה. 

טריפטופן - חומצה אמינית המופיעה במזונות.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות, לנטילה עם או בלי אוכל.

אין ללעוס! במידת הצורך ניתן לחצות או לרסק טבליות מירטאזאפין (מירו, רמרון) לשימוש מיידי.

תדירות וזמן נטילה: פעם ביום, לפני השינה.טווח המינון: 15-45 מ"ג ביום.תחילת השפעה: תוך שעתיים. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.משך השפעה: 24-48 שעות.תזונה: אין הגבלה.אחסון:

לשמור במקום קריר, הרחק מהישג ידם של ילדים.

מנה שנשכחה: יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה של מירטאזאפין (מירו, רמרון). הפסקת התרופה: אין להפסיק טיפול במירטאזאפין (מירו, רמרון) בלי להיוועץ ברופא, עקב חשש לחזרת התסמינים והופעת סימפטומים נוספים הקשורים להפסקת הטיפול. 

ייתכנו תופעות לוואי בגין הפסקה פתאומית בשימוש במירטאזאפין (מירו, רמרון), כגון: סחרחורות, חלומות חריגים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, תחושת שוק חשמלי; חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, על מנת להימנע מהסימפטומים הנ"ל. 

אם הוחלט על הפסקת הטיפול, מומלצת הורדת מינון הדרגתית.

מינון עודף: מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של מירטאזאפין (מירו, רמרון), יש לפנות מיד לטיפול רפואי: נמנום, חוסר התמצאות, עליה בקצב הלב, שינויים בקצב הלב ו/או התעלפות.

אזהרות

הריון: אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא. הנקה: בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה. לא מומלץ.תינוקות וילדים: בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.קשישים: מומלץ להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולעלות בהדרגה כיוון שקיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול: מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השילוב של אלכוהול עם תרופה זו עלול להיות מסוכן.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: לא ידועה בשלב זה.ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של סוכרת, מחלת לב, רמת שומנים גבוהה בדם, מחלת כליה, מחלת כבד, לחץ דם נמוך, פסיכוזה, פנילקטונוריה (phenylketonuria), טיפול בנזעי-חשמל (ECT), אפילפסיה (כפיון), אירוע מוחי, חוסר תאים גרעיניים בדם (agranulocytosis), הריון, הנקה, גלאוקומה, הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת), מחשבות אבדניות, בהווה או בעבר, מחלת עיניים

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות של מירטאזאפין (מירו, רמרון) הינן: יובש בפה, עצירות, נמנום בעיקר בשבועות הראשונים של הטיפול, סחרחורת, עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, כאב ראש, עייפות, בחילה, אי יציבות או רעד, כאב במפרקים או בשרירים, נפיחות, בדרך כלל בקרסוליים או בכפות הרגליים.
דווחו מקרים של תגובות עור חמורות (דלקת חריפה, קילופי עור, שלפוחיות) כולל סימפטום סטיבנס ג'ונסון, דרמטיטיס, אדמומיות.


שימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים, לרבות מירטאזאפין (מירו, רמרון), יכול לגרום לאקאטיזיה, המאופיינת באי נוחות וצורך לזוז, לעיתים מלווה בחוסר יכולת לשבת או לעמוד זקוף. לרוב מתרחשת בשבועיים הראשונים של הטיפול. בחולים המפתחים תופעות הנ"ל, העלאת המנה עלולה להזיק.


יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין (מירו, רמרון) ולהגיע לרופא מייד במקרים הבאים:

במקרים של חום גבוה בלתי מוסבר ,התכווצויות,  כאב גרון, פצעים בפה, מחלות עיניים, עליית לחץ תוך עיני,או סימנים אחרים של דלקת או זיהום כחודש לאחר תחילת הטיפול.

צהבת.

תגובה אלרגית חריפה.

סינדרום סרוטונין, היכול להתבטא בשינויים בסימפטומים רגשיים כגון: עצבנות יתר, הזיות, תרדמת, בלבול, חרדה, בעיות שינה, ושינויים בלחץ הדם, הזעה, קצב לב מהיר, היפרתרמיה, רעידות. יתכנו גם חוסר קואורדינציה, נוקשות, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב או בעיות במערכת העיכול, לרבות בחילה, הקאה, שלשול.

שמות מסחריים

מירו Miro יוניפארם מירטאזאפין-טבע Mirtazapine-Teva טבע רמרון Remeron פרמהגון