אוקסיקודון
שייך לקבוצת:
כאב, משככי , משככי כאב נארקוטיים - אופיאטים
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: גבוה
סיכון מפיתוח תלות: גבוה

כללי

אוקסיקודון הוא משכך כאבים נארקוטי ממשפחת האופיאטים ודומה ביעילותו למורפין. אוקסיקודון משמש לטיפול בכאבים ממושכים בינוניים עד חזקים, כמו כאבים לאחר ניתוח, פציעה או במחלות כרוניות כגון סרטן. 

קיימות גם תרופות שמכילות אוקסיקודון בשילוב עם משככי כאב אחרים, שאינם נארקוטיים כמו אספירין ופאראצטאמול.


תרופות ממשפחת האופיואידים עלולות לגרום להתמכרות, בעיקר בשימוש ממושך, והינן בעלות פוטנציאל לשימוש לרעה ולמינון יתר. תגובה למינון יתר יכולה להתבטא בנשימה איטית ואף לגרום למוות.  וודא כי הנך מכיר את שם התרופה, המינון שהנך לוקח, תדירות המתן, משך הטיפול, תופעות הלוואי  והסיכונים הפוטנציאלים. 

נטילת תרופה זו עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, תרופות אחרות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (כולל סמים) או אלכוהול עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה (דיכוי נשימתי), תרדמת ומוות.


אין להשתמש באוקסיקודון במקרים הבאים:

רגישות (אלרגיה) לחומר הפעיל, לתרופות אחרות ממשפחת האופיואידים או למרכיבים הנוספים שבתכשיר.

בעיות חמורות בדרכי הנשימה כגון: דיכוי נשימתי, אסתמה ברונכיאלית חמורה, עודף פחמן דו חמצני בדם או מליקויים חמורים בתפקוד הריאות, כגון COPD.

כשל בצידו הימני של הלב, המתבטא ביתר לחץ דם ריאתי והגדלת החדר הימני.

ליקוי חמור בתפקוד הכליה או מליקוי בינוני עד חמור בתפקוד הכבד.

חסימה או חשד לחסימת מעיים, כאב בטן חמור, ריקון קיבה איטי, עצירות כרונית.

פגיעת ראש, לפני ניתוח או במהלך 24 שעות אחרי ניתוח.

יחד או פחות משבועיים לאחר סיום טיפול בתרופה ממשפחת מעכבי MAO.

אין להשתמש במינון של 80 מ"ג מבלי להשתמש בתרופות אופיואידיות במינון נמוך יותר קודם.

הריון או הנקה.

בטיחות התרופה לא נבדקה בילדים ובמתבגרים מתחת לגיל 18 .


חשוב לשים לב:

אין ללעוס, לכתוש או ללעוס את הטבליות לשחרור מבוקר מחשש למינון יתר מיידי.

אוקסיקודון הוא חומר אופיואידי ויש לו פוטנציאל לשימוש לרעה והתמכרות, לכן אין לתת תכשירים המכילים אותו לאחרים. יש לנקוט כל אמצעי זהירות על מנת למנוע הגעת התרופה לאדם שאינו המטופל בין אם בטעות ובין אם בכוונה.  

שימוש ממושך עלול לגרום לתלות! 

במהלך טיפול ארוך טווח, על המטופל לעבור הערכות תקופתיות על מנת להעריך את הצורך המתמשך בתרופה.

יש להימנע ממעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה, כדי למנוע סחרחורות ובמקרים קיצוניים עילפון.

נדרשת זהירות רבה במטופלים קשישים, עקב רגישות מוגברת לתרופה.

אוקסיקודון עלולה לערפל את ההכרה ולפגוע במחשבה הצלולה במיוחד בתחילת הטיפול, או כאשר נעשה שינוי במינון. 



תגובה עם תרופות אחרות: תרופות שעלולת להגיב עם אוקסיקודון הן:

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית, לדוגמה: אופיאטים אחרים או נלטרקסון, תרופות הרגעה ושינה, תרופות להרדמה לפני ניתוח, נוגדי היסטאמין בעלי השפעה מרדימה, תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות, מעכבי האנזים MAO, ונוגדי דיכאון וחרדה.

כמו כן, אוקסיקודון עלול להגביר את השפעתן של תרופות להורדת לחץ דם, להרפיית שרירים, משתנות ותרופות בעלות פעילות אנטיכולינרגית (המשמשות לטיפול בפרקינסון).

תרופות נגד פטריות, חלק מתרופות נגד נגיף ה- HIV, קווינידין, סימטידין, קרבמזפין ופניטואין לטיפול באפילפסיה, אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (כגון: אריתרומיצין, קלריתרומיצין), ריפאמפיצין.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות, טבליות בשחרור מבוקר, סירופ וזריקות. 

אין ללעוס, לכתוש, להמיס, לחצות או לשבור את הטבליות. אין להשתמש אם מטופל לא יכול לבלוע את הטבליה בשלמותה. אם קיים קושי בבליעה, יש ליידע על כך את הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול בטבליות או בטבליות בשחרור מבוקר.

תדירות וזמן נטילה: כל 6 עד 12 שעות, תלוי בתכשיר. יש להקפיד על נטילת אוקסיקודון על פי הנחיות הרופא המטפל.טווח המינון: 2.5-20 מ"ג למנה.
יש חולים הזקוקים למנות גבוהות יותר של 40 מ"ג או יותר, בהתאם לעוצמת הכאב.
המינון ההתחלתי הינו בדרך כלל: 10 מ"ג בטבליות לשחרור מושהה, פעמיים ביום. ניתן להעלות בהדרגה במינון ל- 20,30 או 40 מ"ג פעמיים ביום, בהתאם לעוצמת הכאב.
במתן בסירופ, המינון למבוגר הוא: 5-30 מ``ג (2.5-15 מ"ל), כל 4 שעות.
מגוון מצבים רפואיים מחייבים הפחתה במינון התרופה ועל כן יש לעדכן רופא.
תחילת השפעה: 10-15 דקות.משך השפעה: 4-5 שעות. טבליות לשחרור מושהה- 12 שעות.תזונה:

ניתן לקחת אוקסיקודון ללא קשר לארוחות.

יש להימנע מצריכת מיץ אשכוליות מחשש להחמרת תופעות לוואי ופגיעה בעירנות.

אחסון:

יש לשמור במקום קריר ויבש ולהגן מאור. יש להרחיק מהישג ידם של ילדים.
אוקסיקודון הוא חומר אופיואידי ויש לו פוטנציאל לשימוש לרעה והתמכרות, לכן אין לתת תכשירים המכילים אותו לאחרים. יש לנקוט כל אמצעי זהירות על מנת למנוע הגעת התרופה לאדם שאינו המטופל בין אם בטעות ובין אם בכוונה.  

מנה שנשכחה:

במידה ולא עברו 4 שעות ממועד הנטילה המקורי, יש לקחת את התרופה מיד ואת המנה הבאה - בזמן הרגיל. אם עברו יותר מ-4 שעות - יש להיוועץ ברופא. בכל מקרה, אין ליטול מנה כפולה כדי לפצות על המנה שנשכחה!

הפסקת התרופה: אין להפסיק ליטול תרופה זו באופן פתאומי מבלי להיוועץ ברופא. בהפסקת הטיפול יש להפחית את המינון באופן הדרגתי על מנת להימנע מהופעת סימני גמילה, כגון: אי שקט, חרדה, דפיקות לב חזקות, שינויים בקצב הלב, לחץ הדם ו/או הנשימה, רעד, צמרמורות, הזעה, הפרשות יתר (דמע, נזלת), כאבי שרירים ומפרקים, הרחבת אישונים, כאבי גב, התכווצויות בבטן, חולשה, נדודי שינה, בחילה, הקאה, אובדן תאבון, שלשול.מינון עודף: יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום אם מופיעים תסמינים כגון נשימה איטית או לא סדירה, תרדמה עמוקה או איבוד הכרה.

אזהרות

הריון: אין להשתמש בהריון.הנקה: לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.תינוקות וילדים: יש צורך בהפחתת המינון בהתאם לגיל ולמשקל.קשישים: סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה: מומלץ להימנע מנהיגה.אלכוהול: מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השילוב של אלכוהול עם תרופה זו עלול להיות מסוכן.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: בדרך כלל, השפעות אוקסיקודון פוחתות בשימוש ממושך עקב הסתגלות הגוף והוא אף עלול לגרום לתלות ולתופעות גמילה אם מפסיקים בפתאומיות את נטילתו

במהלך טיפול ארוך טווח, יש צורך בהערכות תקופתיות של הצורך המתמשך בתרופה.

ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של פציעת ראש, מחלת לב, מחלה בדרכי העיכול, מחלת כליה, מחלת כבד, מחלת ריאות, אפילפסיה (כפיון), תגובה אלרגית לתרופה זו בעבר, הריון, הנקה, מחלה פסיכיאטרית, התמכרות לאלכוהול, התמכרות לתרופות, ליקוי במערכת הנשימה, מחלות בלוטת התריס

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות של אוקסיקודון כוללות:

עצירות, יובש בפה, בעיות בעיכול, כאבי בטן או חוסר נוחות בבטן, שלשול, בחילות, הקאות, אובדן תיאבון, אנורקסיה, נמנום, עצבנות, דיכאון, חרדה, רעד, כאב ראש, קשיי נשימה, קוצר נשימה, צפצופים, ירידה ברפלקס השיעול, סחרחורת, עייפות או חולשה, קשיי שינה, בלבול, הזעה, מחשבות וחלומות לא רגילים, גירוד ו/או תופעות של רגישות יתר כגון פריחה או גירוי.

תופעות לוואי המופיעות לעיתים רחוקות בפחות: שינויים במצב רוח, הרגשת עלפון, צמרמורת, פירכוסים, שינויים בטעם, אי-שקט, רגישות יתר לכאב, כאבים בחזה, ירידה בלחץ הדם, הזיות, דפיקות לב מהירות או לא סדירות, התייבשות, תחושת שמחה מוגזמת, ירידה בחשק המיני, אין אונות, העדר מחזור בנשים, אדמומיות העור, הסמקה, צמא, בצקות, בלוטות לימפה מוגדלות, התנפחות הידיים,

הקרסוליים או כפות הרגליים, הפרעות ראיה, צילצולים באוזניים, ורטיגו, חוסר מנוחה, חוסר התמצאות, ירידה בתחושתיות לכאב או מגע, דקרור או חוסר תחושה, חום, הפרעות בדיבור, הפרעות בזיכרון, התכווצויות ושינוי מתח השרירים, גזים, קשיי בליעה, שיהוקים, בעיות במערכת העיכול כגון קיבה עצבנית, הפרעות בדרכי המרה, דלקת בקיבה, קושי בהטלת שתן, אצירת שתן, עששת, ירידה בגודל האישונים, עליה באנזימי כבד, ירידה ברמות נתרן, שינויים בבדיקת א.ק.ג, יובש בעור, קילוף חריף של העור, אורטיקריה, פיתוח סבילות ותלות בתרופה, תחושה כללית רעה.

ייתכן ותחווה שינויים הורמונליים במהלך הטיפול בתרופה, יש לעקוב אחריהם.


יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון אם מופיעות תופעות הלוואי הבאות:

תגובה אלרגית או אנפילקטית; פירכוסים, דיכוי נשימתי, נשימה איטית וחלשה, בלבול, הפרעות בזיכרון, נמנום עמוק, הפרעות בתנועה, כאבי בטן חזקים, חסימת מעיים, ירידה בלחץ דם, איבוד הכרה, קצב לב מהיר, ירידה בהשתנה או קושי בהטלת שתן, התייבשות, זיעה מוגברת או צמרמורות, אישונים מוקטנים, הזיות, הפרעות חשיבה.

יש לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית בהופיע קשיים בבליעת הטבליה, כולל מצבים בהם הטבליה נתקעת בגרון ו/או גורמת להשתנקות.

שמות מסחריים

אוקסיקוד פורטה סירופ Oxycod forte syrup רפא אוקסיקונטין OxyContin רפא אוקסיקוד זריקות Oxycod injections רפא אוקסיקוד סירופ Oxycod syrup רפא