"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
שאלה: לביתי בת השנה וחודשיים יש ציסטה דרמואידית בעפעף עליון מגיל חודשיים אשר גדלה. אנחנו מעונינים להוציא לה את הציסטה. האם כדאי לקחת רופא פרטי מומחה? האם כדאי לחכות לגיל מאוחר יותר? הרופא אמר שאפשר כבר להוציאה, אבל שזה לא דחוף. אשמח לקבל את תשובתכם.
תשובה: ישנם מספר סוגי ציסטות, ורק על ידי בדיקה גופנית אפשר להתייחס לסוג המסוים של הציסטה. השכיחה ביותר מבחינת המיקום והגיל של ביתך היא ציסטה הנקראת מיליאום (milium). גודלה כ- 2-1 מ"מ, היא שטחית, צבעה לבן-צהבהב והיא בדרך כלל ממוקמת בעפעפיים, בלחיים ובמצח. הציסטה יכולה להתפתח בכל גיל, אפילו בתינוקות. הציסטה מלאה בחומר הנקרא קרטין שהוא אחד ממרכיבי השכבות בעור. הטיפול בציסטה מעין זו נעשה בפעולה כירורגית פשוטה של הוצאת הציסטה. היא לא נעלמת מעצמה, אך זו אינה פעולה דחופה ואפשר לעשותה בזמן המתאים לכם. אין סיבה ללכת לרופא פרטי. הרופאים בבתי החולים הציבוריים לא פחות טובים ורובם הם אלה שנמצאים גם בתחום הפרטי. בשל החשיבות האסתטית של המיקום אני ממליץ לבחור ברופא שיש לו ניסיון בהוצאת ציסטות כאלה. הם יכולים להיות רופאי עור, כירורגים פלסטיים ורופאי עיניים המתמחים בכירורגיה אסתטית של ארובת העין. ד"ר גיל טאובר - אינפומד
שלום, אני בת 42, ביצעתי לראשונה ממוגרפיה, בתשובה נכתב ״הסתיידויות בודדות פזורות בשני השדיים, בשד שמאל עליון מרכזי, שליש אמצעי, מקבץ קטן של הסתיידויות עדינות״ BIRADS 4A. הרדיולוגית אמרה שסיכוי נמוך שטרום סרטני אך לאור סיפור משפחתי כדאי לבצע ממוטומיה. הסיפור המשפחתי הוא: סבתא בגיל 70, אחות של סבתא בגיל 40 והבת של אחות של סבתא בגיל 60. השאלה שלי היא: במידה ואחליט לא לבצע ממוטומיה - כיצד מתבצע המעקב ובאיזו תדירות - האם המעקב הוא לעקוב שאין שינויים (ואם יש אז בהכרח מצריך ביופסיה) או שהממצא יכול להתפתח כך שבממוגרפיה בהמשך יכולים לקבוע שהממצא הזה שפיר ואין צורך בביופסיה? תודה
שלום, הלכתי לכירורגית שד בגלל כאבים (שכרגע אין) וקיבלתי הפנייה לאולטרסאונד וממוגרפיה. עכשיו קראתי כי לנשים צעירות עושים אולטרסאונד ו-MRI (לא ממוגרפיה). אני בת 39 ועכשיו אני תוהה לגבי הבדיקות שקיבלתי. מלבד זאת יש לי רגישות גבוהה לבדיקות שכרוכות בהפעלת לחץ. עשיתי פעמיים אולטרסאונד והכאב היה בלתי נסבל. בפעם האחרונה כמעט איבדתי הכרה מהכאב (למזלי הבדיקה הופסקה) וגם אח"כ הכאב נמשך עוד חודשיים אחרי הבדיקה. זה ממש בלתי נסבל ואני יודעת שהממוגרפיה תהיה קשה עוד יותר. אני ממש מתלבטת מה לעשות והבדיקות נקבעו לשבוע הבא ואני בחרדה מזה. אשמח לעצתך מה נכון לעשות. תודה
שלום ד״ר יודעת שישנם ממצאים שפירים בשד שנוטים להיספג ולהעלם כגון ציסטה. מה לגבי ממצא מסוג פפילומה בצינורית או פפילומות מרובות במידה ואין הוצאה כירוגית של הממצא במשך הזמן הוא יעלם מעצמו?(בהנחה שזה שפיר) או שזה לכל החיים ?תודה רבה לך.
יש לי חתול גדול וכבד שאוהב לקפוץ עליי כשאני במצב שכיבה. אתמול הוא קפץ עם הרגל שלו ישר לתוך הפטמה ומגובה רב. הפטמה נכנסה פנימה לתוך השד בזמן הקפיצה. מאז יש לי כאבים פנימיים בתוך השד באזור שמתחת לפטמה. האם זה משהו שעלול להסתבך או דורש בדיקה?