גמציטאבין
שייך לקבוצת:
סרטן, נוגדי, סרטן, נוגדי, ציטוטוקסים
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: בינוני
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

גמציטאבין היא תרופה המיועדת לטיפול בסוגים שונים של סרטן. היא ניתנת לטיפול בסרטן ריאות מתקדם או גרורתי מסוג non-small cell, (כטיפול בקו ראשון היא ניתנת ביחד עם ציספלאטין); בסרטן לבלב מתקדם או גרורתי מסוג אדנוקרצינומה, (גם במיקרים בהם חולים לא הגיבו לטיפול בפלואורואוראציל); בסרטן מתקדם או גרורתי של שלפוחית השתן, בשילוב עם ציספלאטין; בסרטן שד גרורתי וחוזר, בשילוב עם פאקליטאקסל, ולאחר טיפול כימותראפי שכלל תרופה ממשפחת האנטראציקלינים (דאונורוביצין, דוקסורוביצין, אפירוביצין). גמציטאבין גורמת נזק לחומר הגנטי של התאים הסרטניים ועל-ידי כך מונעת את צמיחתם והתחלקותם של תאים אלו, ומביאה למותם. כמו תרופות אחרות נוגדות סרטן, גמציטאבין גורמת לדיכוי יצירת תאי הדם השונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין.

תגובה עם תרופות אחרות: [חיסונים חיים]: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי. [תרופות המדכאות את מוח העצם, קרינה]: עלולים להגביר את רעילות הגמציטאבין. יש צורך להוריד את מינון אחת מהתרופות. [נוגדי קרישה, תרופות ממשפחת NSAID, מעכבי טסיות]: תרופות אלו עלולות להגביר את הסיכון לדימומים. [תרופות המעודדות צמיחת תאי דם, כגון: GCSF, GMCSF, פילגראסטים]: אין להשתמש בתרופות אלו 24 שעות לפני ו- 24 שעות אחרי תחילת הטיפול הציטוטוקסי. [דיגוקסין]: יש סיכון להפחתת הספיגה של דיגוקסין מהקיבה.

מידע

אופן נטילת התרופה: תמיסה להזרקה. תדירות וזמן נטילה: עירוי תוך ורידי, בד"כ למשך 30 דקות. הטיפול נעשה במחזורים, ומשתנה לפי כל סוג סרטן. בד"כ התרופה ניתנת אחת לשבוע, עם הפסקה של שבוע בין כל מחזור למחזור. ההזרקה נעשית בידיים מיומנות תחת השגחה רפואית. טווח המינון: 1000-1250 מ"ג למטר מרובע שטח גוף.תחילת השפעה: מייד, אך עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.משך השפעה: 1 עד 2 שבועות.תזונה: אין הגבלות.אחסון: מנה שנשכחה: לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.הפסקת התרופה: התרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.מינון עודף: לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.

אזהרות

הריון: התרופה עלולה לגרום מומים ביילוד. (D)הנקה: בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה, אולם התרופה עלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא להיניק.תינוקות וילדים: לא ניתן בדרך כלל.קשישים: סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול: מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: הטיפול בגמציטאבין מלווה בבדיקות שגרתיות של ספירת תאי דם, תפקודי כבד וכליות.ניטור: תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש לדווח למרדים או למנתח לפחות שבועיים לפני הניתוח על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של דיכוי מוח עצם בעבר, זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס, מחלה דנטלית, מחלת כבד, מחלת כליה, חיסונים אשר ניתנו לאחרונה, תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו

תופעות לוואי

גמציטאבין גורמת לדיכוי יצירת תאי הדם השונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין. יש לדווח לרופא במקרה של חום גבוה ובמידה ומתפתחים דימומים לא צפויים. תופעות לוואי נוספות כוללות: בחילה והקאה, תסמינים דמויי שפעת, עייפות, אובדן תיאבון, פריחה, עלייה זמנית באנזימי כבד, דם או חלבון בשתן. תופעות לוואי אלו חולפות בדרך-כלל במהלך הטיפול או עם סיום הטיפול. חשוב לדווח לרופא או לאחות על תופעות הלוואי כדי שיוכלו לעזור במתן ייעוץ מתאים שיקל עליהן. תופעות לוואי פחות שכיחות הן: שלשול, נשירת שיער, כאבים וכיבים בפה, חולשה קיצונית, הפרעות נשימה (יש לדווח מייד לצוות הרפואי).

שמות מסחריים

גמזאר Gemzar אילי לילי גמציטבין Gemcitabin גמניל Gemnil ביו-אבניר מדיטבין Meditabin מדיסון פרמה