צטוקיסמאב

שייך לקבוצת:
נוגדן חד-שבטי (monoclonal antibody), סרטן, נוגדי, סרטן, נוגדי, ביולוגיים
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: נמוך
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

צטוקיסמאב מיועד לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת, ולסרטן ראש וצוואר מקומי ומתקדם. זה הוא נוגדן חד-שבטי, והוא פועל על תאי סרטן אשר על פניהם מצוי חלבון (אנטיגן) המכונה קולטן לגורם גדילה אפידרמלי (EGFR - Epidermal Growth Factor Receptor). חסימת הקולטן על-ידי צטוקיסמאב מונעת מגורמי גדילה להקשר לקולטן ולאותת לתאי הסרטן לגדול ולהתחלק. צטוקסימאב גם תורם להפעלת מנגנון של הרס עצמי (אפופטוזיס) בתאים הסרטניים, ומונע יצירה של כלי דם חדשים המזינים את תאי הסרטן ועוזרים לצמיחתם. לטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת, צטוקיסמאב ניתן בשילוב עם תרופה נוגדת סרטן אחרת, אירינוטקאן, ולאחר כשלון בטיפול כימותראפי קודם שכלל אירינוטקאן. לטיפול בסרטן הראש והצוואר, צטוקיסמאב ניתן בשילוב טיפול בקרינה. לפני תחילת הטיפול יש צורך לעבור בדיקה למדידת רמת ה EGFR בגוף. את הבדיקה ניתן לערוך במקביל לאבחנה, או להשתמש בדגימות של תאי סרטן מביופסיה, או מניתוח קודם. באופן נדיר, צטוקיסמאב עלול לגרום לתגובה אלרגית חמורה הכוללת קשיי נשימה ולחץ דם נמוך, סחרחורת ועילפון, פריחה וגרד. הסיכון לתופעות אלו הוא בעיקר בזמן הטיפול הראשון, וכדי למנוע אותן, מקובל לתת לפני תחילת הטיפול תרופות נוגדות אלרגיה (אנטיהיטמינים). תופעות לוואי נפוצות כוללות: עור יבש, פריחה שנראית כמו אקנה, חום, חולשה, כאבי בטן, עצירות או שלשול. צטוקיסמאב ניתן בעירוי תוך ורידי, פעם בשבוע.

תגובה עם תרופות אחרות: לא ידועות.

מידע

אופן נטילת התרופה: זריקות.תדירות וזמן נטילה: פעם בשבוע.טווח המינון: המנה הראשונה: 400 מ"ג למטר רבוע שטח גוף, עירוי למשך 120 דקות. המנות הבאות: 250 מ"ג למטר רבוע שטח גוף, עירוי למשך 60 דקות.תחילת השפעה: אין מידע.משך השפעה: אין מידע.תזונה: אין הגבלות מיוחדות. חשוב להימנע מהתתייבשות ולהקפיד על שתייה במשך הטיפול.אחסון: מנה שנשכחה: לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.הפסקת התרופה: הפסקת התרופה תעשה רק בהוראת הרופא.מינון עודף: אין מידע על השפעות התרופה במקרה של מינון יתר.

אזהרות

הריון: אין די מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופה לא בבעלי חיים ולא בבני אדם, אולם ידוע כי תרופות מקבוצה זו עלולות לחצות את השליה, ולגרום נזק לעובר. יש לשקול את יתרונות התרופה לעומת סיכון אפשרי לעובר. (C) * הנקה: אין להניק בזמן הטיפול בתרופה זו, ובמשך חודשיים לאחר תום הטיפול.הנקה: בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה. לא מומלץ.תינוקות וילדים: בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.קשישים: אין בעיות מיוחדות.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול: מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: ניטור: ספירת דם מלאה, רמת אלקטורוליטים בדם, תפקוד כליות וכבד. ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של מחלת לב, מחלת ריאות, מחלת כליה, מחלת כבד, מחלת דם, חוסר איזון אלקטרוליטים בדם, תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו

תופעות לוואי

באופן נדיר, צטוקיסמאב עלול לגרום לתגובה אלרגית חמורה הכוללת קשיי נשימה ולחץ דם נמוך, סחרחורת ועילפון, פריחה וגרד. הסיכון לתופעות אלו הוא בעיקר בזמן הטיפול הראשון, וכדי למנוע אותן, מקובל לתת לפני תחילת הטיפול תרופות נוגדות אלרגיה (אנטיהיטמינים). תופעות לוואי נפוצות כוללות: עור יבש, פריחה שנראית כמו אקנה, חום, חולשה, כאבי בטן, עצירות או שלשול.

שמות מסחריים

ארביטוקס Erbitux ג'נמדיקס