אלמטוזומאב
שייך לקבוצת:
נוגדן חד-שבטי (monoclonal antibody), סרטן, נוגדי, סרטן, נוגדי, ביולוגיים
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: בינוני
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

אלמטוזומאב מיועד לטיפול בחולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL - chronic lymphocytic leukaemia), אשר טיפולים כימותרפיים שניתנו להם בעבר לא השיגו תוצאות או שהשיגו תוצאות חלקיות בלבד. 
 אלמטוזומאב הוא נוגדן חד-שבטי והוא פועל על לימפוציטים מסוג B ו T אשר על פניהם מצוי חלבון (אנטיגן) ספציפי. התקשרות התרופה לתאים אלו גורמת למערכת החיסון של הגוף להגיב ולתקוף את התאים הסרטניים, הנמצאים בדם ובמוח העצם. מאחר והתרופה נקשרת גם ללימפוציטים בריאים, הטיפול גורם לירידה במספר תאי הדם הלבנים. ירידה זו צפויה מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול וגורמת להחלשות מערכת החיסון. כדי למנוע את הסיכון להתפתחות של זיהומים מקובל לתת טיפול אנטיביוטי ואנטי-ויראלי במהלך תקופת הטיפול ולאחריו. ירידה ביצור הטסיות במוח העצם צפויה גם כן לאחר מספר שבועות של טיפול, ועלולה להגביר את הסיכון לדימומים. עם זאת, תופעת לוואי זו היא זמנית, וחולפת אצל מרבית המטופלים. 
אלמטוזומאב ניתן בעירוי תוך ורידי, ותחת השגחה רפואית. כדי למנוע את הסיכון לתגובות אלרגיות לתרופה מקובל לתת, קודם לתחילת העירוי, טיפול מונע בתרופות, כגון: אנטי-היסטאמינים, פאראצטאמול או סטרואידים. אמצעי נוסף להורדת הסיכון לתופעות לוואי הוא עלייה הדרגתית במינון אלמטוזומאב עד אשר מושגת מנת היעד. מרבית הטיפולים באלמטוזומאב נמשכים 4-12 שבועות.

תגובה עם תרופות אחרות: [תרופות כימותרפיות אחרות]: אין להתחיל טיפול באלמטוזומאב במשך שלושה שבועות לפחות לאחר סיום הטיפול בתרופות כימותרפיות אחרות. [חיסונים חיים]: אין לקבל חיסונים חיים בזמן הטיפול באלמטוזומאב, ובמשך 12 חודשים לאחר סיום הטיפול.

מידע

אופן נטילת התרופה: זריקות.תדירות וזמן נטילה: מתחילים במינון נמוך ועולים בהדרגה במשך 3-7 ימים הראשונים לטיפול, עד אשר מושגת מנת היעד. אחר-כך הטיפול ניתן 3 פעמים בשבוע (יום כן, יום לא). טווח המינון: מינון התחלתי: 3 מ"ג. מנת היעד: 30 מ"ג. הטיפול באלמטוזומאב נמשך בד"כ 4-12 שבועות.תחילת השפעה: בחלק מתופעות הלוואי ניתן לחוש כ 30-60 דקות לאחר תחילת הטיפול. ההשפעות המיטיבות של התרופה נראות כ 4-12 שבועות לאחר תחילת הטיפול.משך השפעה: ירידה במספר התאים הלבנים יכולה להמשך חודשיים עד שישה חודשים או יותר מסיום הטיפול באלמטוזומאב (ועל כן מחייבת המשך טיפול אנטיביוטי / אנטיויראלי למניעת זיהומים בתקופה זו).תזונה: אין הגבלות מיוחדות. חשוב להקפיד על שתייה במשך הטיפול.אחסון: מנה שנשכחה: לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועייםהפסקת התרופה: הפסקת התרופה תעשה בהוראת הרופא, בהתאם להתקדמות הטיפול ולתופעות הלוואי.מינון עודף: מינון עודף עלול להגביר את הסיכון לתופעות לוואי, כגון: חום, ירידה בלחץ הדם ואנמיה.

אזהרות

הריון: אין מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופה לא בבעלי חיים ולא בבני אדם. עם זאת, ידוע כי תרופות מקבוצה זו עלולות לחצות את השליה, ולגרום נזק רציני לעובר. מומלץ שלא להשתמש בתרופה זו בזמן הריון, אלא אם יתרונותיה עולות עם הסיכון האפשרי לעובר. גברים ונשים צריכים להשתמש באמצעי מניעה מפני הריון בזמן הטיפול ובמשך שישה חודשים לאחר סיום הטיפול. הנקה: בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה. לא מומלץ.תינוקות וילדים: בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.קשישים: אין בעיות מיוחדות.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול: מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: מרבית הטיפולים באלמטוזומאב נמשכים 4-12 שבועות. הטיפול מלווה בבדיקות שגרתיות לניטור ספירת הדם המלאה (CBC).ניטור: תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש להיוועץ ברופא לפני הניתוח.

דווח לרופא במקרה של מחלת לב, זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס, חיסונים אשר ניתנו לאחרונה, מחלה דנטלית, דיכוי חיסוני, תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו

תופעות לוואי

אלמטוזומאב גורם לירידה במספר תאי הדם הלבנים מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול, ועל כן מגביר את הסיכון להתפתחות של זיהומים ולהתפתחות מצבים אוטואימוניים. ייתכנו הפרעות בתפקוד בלוטת התירואיד. ירידה ביצור הטסיות במוח העצם צפויה גם כן לאחר מספר שבועות של טיפול, ועלולה להגביר את הסיכון לדימומים. עם זאת, תופעת לוואי זו היא זמנית וחולפת אצל מרבית המטופלים. תגובות אלרגיות לאלמטוזומאב עלולות להתחיל כ 30-60 דקות לאחר מתן העירוי, והן נפוצות במשך השבוע הראשון לטיפול ונחלשות עם הזמן. התסמינים יכולים לכלול: חום, צמרמורת, הקאה, בחילה, גירוד, פריחה, עיייפות, כאבי ראש, שלשול, קוצר נשימה, לחץ דם נמוך. אצל מרבית המטופלים התופעות הן קלות יחסית וניתנות למניעה על-ידי תרופות (כגון: אנטי-היסטאמינים, פאראצטאמול או סטרואידים). במידה והתגובה לטיפול חריפה הרופא יחליט להאט את קצב העירוי או להפסיקו עד אשר התגובה תחלוף. תופעות לוואי אפשריות נוספות כוללות: שיעול, דלקת הסימפונות, כאבי שרירים, ירידה בתיאבון, הזעה, כיבים בפה, חוסר תחושה בידיים / ברגליים, התנפחות הידיים / הרגליים, כאבי בטן.

שמות מסחריים

למטרדה Lemtrada סנופי אוונטיס