הידרוקסיכלורוקווין

שייך לקבוצת:
נוגדי קדחת, נוגדי שיגרון אחרים
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: גבוה
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

הידרוקסיכלורוקווין ניתנת במקור למניעה וטיפול במלריה, אך היא לא פועלת כנגד כל סוגי המלריה. כמו כן היא ניתנת, בדרך כלל בשילוב עם תרופות נוספות, לטיפול במספר מחלות אוטואימוניות, כגון לופוס (זאבת אדמנתית) ודלקת פרקים שגרונית. הטיפול במחלות אלו ניתן בדרך כלל כטיפול בקו שני לאחר שתרופות הקו הראשון אינן מצליחות לטפל בבעיה. התרופה ניתנת לפעמים גם לטיפול במחלות זיהומיות נוספות, כגון אנדוקרדיטיס (דלקת של שריר הלב) ו- Q fever. בחולי לופוס הידרוקסיכלורוקווין יעילה כנגד גילויי העור וכנגד דלקות המפרקים. תופעות הלוואי השכיחות הן כאבי בטן, בחילות, חוסר תיאבון, שלשולים, סחרחורות וכאבי ראש. הידרוקסיכלורוקווין אינה מיועדת לשימוש ממושך בילדים והיא מותרת לשימוש בחולים עם חסר באנזים G6PD, אך יש להשתמש בה בזהירות בחולים אלו, משום שהיא ותרופות אחרות נגד מלריה, יכולות לגרום לאנמיה המוליטית בחולים אלו. השימוש בהידרוקסיכלורוקווין עלול לגרום לטשטוש הראיה ולעיתים נדירות אף למיעוט תאי דם לבנים, אנמיה אפלסטית ולעיתים רחוקות מאוד פגיעה בשמיעה ו/או צלצולים באוזניים.

תגובה עם תרופות אחרות: [דיגוקסין]: הידרוקסיכלורוקווין מעלה את הסיכון לתופעות הלוואי של דיגוקסין. [לבותירוקסין וחיסון לכלבת]: בשילוב עם הידרוקסיכלורוקווין תיתכן ירידה בהשפעתם. [תיורידאזין]: הידרוקסיכלורוקווין מעכב את הפירוק של תיורידאזין וכתוצאה עולה הסיכון לתופעות לוואי. [סימטידין]: גורם לעלייה בריכוז הידרוקסיכלורוקווין בדם ולתופעות לוואי רעילות ומסוכנות כגון עצבנות יתר, פירכוסים ודום לב. [אמינוגליקוזידים]: אנטיביוטיקות מסוג זה חוסמות את הפעילות של הידרוקסיכלורוקווין. [פירידוסטיגמין]: אפקט מנוגד לפעילות הידרוקסיכלורוקווין. [נוגדי חומצה]: מפחיתים את הספיגה של הידרוקסיכלורוקווין. יש להפריד 4 שעות בין נטילת 2 התרופות. [תרופות נוגדות סוכרת]: השפעתם מוגברת בשילוב עם הידרוקסיכלורוקווין, לכן במתן משולב יש להפחית המינון של התרופות נוגדות הסוכרת.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות.תדירות וזמן נטילה: למניעת מלריה- פעם בשבוע. לטיפול במלריה- טיפול במספר מנות עבור שלושה ימים עוקבים. לטיפול בלופוס ודלקת פרקים שגרונית- פעם- פעמיים ביום.טווח המינון: מניעת מלריה: מבוגרים- 2 טבליות (400 מ"ג) פעם בשבוע. ילדים- 6.4 מ"ג עבור כל ק"ג גוף, פעם בשבוע. יש להתחיל את הטיפול שבועיים לפני הכניסה לאזור הנגוע ולהמשיכו 4-6 שבועות לאחר היציאה ממנו. טיפול במלריה: מבוגרים- 800 מ"ג כמנה ראשונה, לעיתים המשך עם 400 מ"ג לאחר 6-8 שעות והמשך במינון של 400 מ"ג עבור היומיים הבאים. (סה"כ 4 מנות) ילדים- 32 מ"ג עבור כל ק"ג גוף בפריסה למנות עבור שלושה ימים. המינון המקובל בחולי לופוס הוא: 400 מ"ג פעם- פעמיים ביום (בשימוש ארוך טווח מנת אחזקה של 200-400 מ"ג). אם נוטלים יותר מפעם אחת ביום מומלץ לקחת את התרופה כל 12 שעות. המינון בדלקת פרקים שגרונית- התחלה ב 400-600 מ"ג ביום (בשימוש ארוך טווח מנת אחזקה של 200-400 מ"ג ביום).תחילת השפעה: לטיפול בלופוס ובדלקת פרקים שגרונית- הקלה מתקבלת תוך 4-12 שבועות.משך השפעה: בהתאם לבעיה שלשמה ניתן הטיפול.תזונה: מומלץ ליטול את התרופה עם כוס חלב או מזון למניעת גירוי הקיבה.אחסון: מנה שנשכחה: אם נשכחה מנה יש ליטול אותה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהשיך כרגיל.הפסקת התרופה: גם אם לא חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם הרופא.מינון עודף: סימני מינון עודף כוללים: ראייה מטושטשת, עילפון, כאב ראש, קצב לב לא סדיר, איבוד הכרה, שינויים במצב הרוח, פירכוסים, סחרחורת ונשימה איטית ושטחית. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

אזהרות

הריון: התרופה עוברת דרך השיליה ועלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בעובר כגון עיוורון, חרשות ומומים אחרים. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C) בשימוש למניעת מלריה, פעם בשבוע, לא נמצא סיכון ולכן השימוש מקובל.הנקה: לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.תינוקות וילדים: יש צורך בהפחתת המינון בהתאם לגיל ולמשקל.קשישים: אין בעיות מיוחדות.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול: מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: לפני תחילת טיפול ממושך ובמהלך טיפול ממושך בתרופה זו יש לערוך בדיקת דם כללית מלאה, בדיקת עיניים (אופטלמוסקופיה/ פונדוסקופיה) ולעקוב אחר תפקוד השרירים והרפלקסים. בקרב מטופלים בעלי עודף משקל או מטופלים הסובלים מליקוי בחדות הראיה יש לערוך את הבדיקות בתכיפות של אחת ל- 3 חודשים. תרופה זו אינה מיועדת לשימוש ממושך בילדים.ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של הריון, הנקה, חוסר באנזים G6PD (רגישות לפול), ברקית (glaucoma), כיב קיבה, ספחת (פסוריאזיס), בעיות בקרישת הדם, מחלת כבד, פגיעה במערכת העצבים, פורפיריה, תפקוד כליתי לקוי, כתמים או שומות על העור

תופעות לוואי

תופעות הלוואי האפשריות הן: פריחה, שלשול, בחילה או הקאה, קשיים בקריאה, כאב ראש, סחרחורת, איבוד תאבון, כאבי בטן או עוויתות, שינויים או כתמים בעור ושינויים בשיער. במקרה של טשטוש ראיה או כל שינוי אחר בראיה: יש להפסיק הטיפול ולפנות לרופא. בנוסף ייתכנו המצבים הבאים: שלפוחיות על פני העור, רגישות לאור, פרכוסים, עייפות בלתי רגילה, התגברות חולשת שרירים, שינויים במצב הרוח, צלצולים באזניים או הפרעות שמיעה אחרות, כאב גרון או חום, הופעת דימום או שטפי דם, חולשה ואנמיה (נדיר): יש לפנות מייד לרופא.

שמות מסחריים

פלקווניל Plaquenil כצט