פימוזיד
שייך לקבוצת:
נוגדי עווית, פסיכוזה, נוגדי
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: גבוה
סיכון מפיתוח תלות: בינוני

כללי


פימוזיד היא תרופה ממשפחת התרופות האנטי פסיכוטיות, שמשתמשים בה בטיפול בטיקים, בדיבור ובתנועה, המופיעים כחלק מתסמונת טורט, כאשר טיפולים אחרים אינם עוזרים ומצבם של החולים נחשב חמור. היא פועלת במנגנון של חסימה של פעילות דופמין, חומר כימי המיוצר במח, פועל כמעביר עצבי וקשור בין השאר לשליטה בתנועה. יחסית לתרופות אנטי פסיכוטיות אחרות פימוזיד היא בעלת השפעה סדטיבית (מרגיעה) קלה מאד והיא ניתנת באופן אורלי, פעם ביום. פימוזיד עלולה לגרום לתופעות לוואי אקסטראפרמידאליות כגמו: דיסקינזיה, אקתיזיה ופרקינסוניזם. אלו הן תנועות בלתי רצוניות וקישיון בפנים והגפיים. בנוסף, יש לה השפעות אנטיכולינרגיות ביניהן: נמנום, הפרעה בראייה ויובש בפה. משום כך יש להיזהר בנתינתה לאנשים הסובלים מגלאוקומה והגדלה שפירה של הערמונית. כמו כן, פימוזיד עלולה לעיתים רחוקות לגרום להופעת תופעה מסכנת חיים, והדורשת טיפול דחוף בשם neuroleptic malignant syndrome הגורמת לחום גבוה, נוקשות שרירים, ירידה בהכרה, האצה או אי סדירות בקצב לב והזעה מרובה.

תגובה עם תרופות אחרות: [סרטראלין]: סרטראלין עלולה להעלות את רמתו של פימוזיד בדם ולהגביר את הרעילות שלו. יש להמנע ממתן שילוב זה. [נוגדי הפרעות בקצב הלב, ציסאפריד, משתנים, אסטמיזול, טרפנאדין, מאקרולידים, פנותיאזינים, קווינולונים, ארסן טריאוקסיד, טאקרולימוס ונוגדי דיכאון טריציקליים]: השילוב של תרופות אלו ופימוזיד עלול להביא להפרעות חמורות בלב כמו הפרעות קצב (הארכת QT). [מטוקלופראמיד]: שילוב תרופה זו עם פימוזיד מגביר את הסיכון להופעת הפרעות מסויימות הקשורות למערכת התנועה ולשרירים כמו: התכווצויות פתאומיות בשרירי הצוואר, הלסת או הלשון, נוקשות שרירים הבאה לידי ביטוי במיוחד בתנועה, תחושת אי שקט פנימי ועוויתות לא רצוניות בשרירים מסביב לאזור הפה. [ליתיום]: בשילוב עם פימוזיד עלול לגרום לאנצפאלופאתיה כמו גם לתופעות נוירולוגיות שבאות לידי ביטוי בחולשה, חום, רעד, בלבול ותנודות בתמונת הדם, וכן נזק מוחי בלתי הפיך. משום כך יש צורך בהשגחה צמודה על חולים המקבלים שילוב תרופות זה ובהפסקה מיידית של הטיפול במידה ומופיעים סימנים מקדימים של רעילות נוירולוגית. [סימטידין, תרופות נוגדות פטריות ממשפחת הazole- כגון: איטראקונאזול, קטוקונאזול, מעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס כגון: ריטונאביר, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון: קלאריתרומיצין, אריתרומיצין ומיץ אשכוליות]: תרופות אלו עלולות להאט את הפירוק של פימוזיד בכבד, מה שעלול לגרום להצטברות פימוזיד בדם ולהעלות את הסיכון להופעת תופעות לוואי. [תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית כגון אלכוהול, נוגדי היסטמינים, משככי כאב נארקוטיים - אופיאטים, תרופות נגד חרדה, תרופות לשינה, נוגדי-דיכאון, ותרופות נגד פסיכוזה]: שילוב תרופות אלו עם פימוזיד מגביר את הדיכוי של מערכת העצבים המרכזית, המביא לתופעות כמו: טשטוש, סחרחורות, בלבול ודיכוי נשימתי. [תרופות אנטיכולינרגיות]: שילוב של תרופות אנטיכולינרגיות ופימוזיד עלול להעלות את הסיכון להופעת תופעות כמו: יובש בפה, עצירות והתרגשות מוגזמת. [נוגדי חומצה המכילים אלומיניום]: תרופות אלו עשויות לפגוע בספיגה של פימוזיד. יש לחכות שעה- שעתיים בין נטילת תרופות אלו.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות.תדירות וזמן נטילה: פעם ביום, לפני השינה או בחלוקה למספר מנות ביום.טווח המינון: לטיפול בתסמונת ג'יל דה-לה-טורט: ילדים מעל גיל 12 - מנה התחלתית של 0.05 מ"ג עבור כל ק"ג משקל גוף, פעם ביום. (המינון עשוי לעלות כל 3 ימים עד למקסימום של 0.2 מ"ג עבור כל ק"ג או מקסימום 10 מ"ג ביום) מבוגרים - מנה התחלתית של 1-2 מ"ג ביום, בחלוקה למספר מנות. (המינון עשוי לעלות כל יומיים עד למקסימום של 0.2 מ"ג עבור כל ק"ג או מקסימום 10 מ"ג ביום)תחילת השפעה: ייתכן וייחלפו מספר שבועות עד לשיפור במצב הבריאותי.משך השפעה: 24 שעות ויותר.תזונה: יש להימנע מנטילת התרופה ביחד עם מיץ אשכוליות.אחסון: מנה שנשכחה: במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים ולהמשיך נטילת המנה הבאה כרגיל. אין לקחת 2 מנות ביחד.הפסקת התרופה: אין להפסיק הטיפול ללא הוראה מהרופא. הפסקת הטיפול תיעשה באופן הדרגתי תוך הורדה במינון על מנת להימנע מתופעות גמילה כגון: תחושת חולי, תנועות לא רצוניות, הזעה ונדודי שינה.מינון עודף: במקרה של מינון עודף ייתכנות תופעות כגון: חרדה, בלבול, קשיי נשימה, הרחבת או הצרה אישונים, יובש בפה, חום, קצב לב לא תקין, נוקשות שרירים, דיבור איטי, רעד וחולשה. יש לפנות באופן מיידי לקבלת עזרה רפואית.

אזהרות

הריון: במבחנים בבע"ח נראו תופעות לא רצויות אך לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C)הנקה: בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה, אולם התרופה עלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא להיניק.תינוקות וילדים: לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12.קשישים: סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה: מומלץ להימנע מנהיגה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לסחרחורת.אלכוהול: מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: לאחר נטילה ממושכת, נשים עלולות לסבול מהפרעות במחזור החודשי והפרשת חלב מהשד. גברים עלולים לסבול מהגדלת שדיים. בעת השימוש בתרופה יש לבצע בדיקות תפקודי לב, ECG ורמות אשלגן ומגנזיום בדם.ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של הנקה, הריון, הפרעות קצב בלב, מחלת לב, תפקוד כליתי לקוי, מחלת כבד, הפרעות נשימה, מחלת פארקינסון, אפילפסיה (כפיון), דיכאון, חולשת שרירים חמורה (myasthenia gravis), ברקית (glaucoma), הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת), מחלת דם, לחץ דם נמוך, צהבת, רמות לא תקינות של אשלגן בדם, היפומגנזמיה, סרטן שד, חסימת מעי, גידול במוח

תופעות לוואי

תשישות, דיסטוניה: ירידה במתח השרירים (טונוס), המביאה לעוויתות בשרירי הכתף, הצוואר והגוף, אקתיזיה: תנועות בלתי רצוניות, פרקינסון מדומה, הפרעת תנועה מאוחרת (tardive dyskinesia), המתבטאת בתנועות בלתי תקינות ובלתי רצוניות, בעיקר בפנים, בלשון, ובפה והצוואר, פרכוסים, neuroleptic malignant syndrome,
רגישות לאור, החלפת צבע של העור, דלקת עור, תת או יתר סוכר בדם, ירידה במספר תאי דם לבנים, עליה במספר האאוזינופילים, אנמיה המוליטית, אנמיה אפלסטית, מיעוט טסיות המלווה בפריחה.

שמות מסחריים

אוראפ פורטה Orap forte ג'נסן סילאג