דפראסירוקס
שייך לקבוצת:
תכשירים קושרי מתכות
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: בינוני
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

דפראסירוקס הינה תרופה הניתנת דרך הפה ומשמשת לטיפול בעומס יתר כרוני של ברזל הנגרם מעירויי דם, במבוגרים ובילדים (מעל גיל שנתיים). מדובר בעודף ברזל כרוני בעקבות עירויי דם מרובים על רקע מחלה תורשתית כגון: תלסמיה, אנמיה חרמשית, סוגים אחרים של אנמיה ותסמונות מיאלודיספלסטיות. לגוף אין מנגנון טבעי לסילוק עודף הברזל, ולכן ספיחתו באמצעות תכשירים קושרי ברזל היא הכרחית על מנת למנוע נזק לאיברים שונים בגוף כגון: לב, כבד ובלוטות אנדוקריניות. בהשוואה לטיפול הסטנדרטי הקודם, אשר דרש עירוי תת-עורי ממושך ובתדירות גבוהה, זהו טיפול בעל היענות גבוהה בקרב המטופלים. דפראסירוקס נסבלת היטב, תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן הפרעות במערכת העיכול כגון: בחילה, הקאה, שלשול, עצירות וכאב בטן. באופן נדיר קיים סיכון להפרעות בראייה ובשמיעה ולכן לפני תחילת הטיפול בתרופה זו ופעם בשנה לאחר מכן יש לעבור בדיקות שמיעה וראייה.

תגובה עם תרופות אחרות: [סותרי חומצה המכילים אלומיניום]: יש לחכות פרק זמן של שעתיים לפחות בין נטילת דפראסירוקס לבין נטילת סותרי חומצה המכילים אלומיניום. [קושרי ברזל נוספים]: אין לשלב עם דפראסירוקס תכשירים קושרי ברזל נוספים. [נוגדי קרישה, ביספוספונאטים, קורטיקוסטרואידים, נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAID's)]: שילוב של תרופות אלו עם דפראסירוקס עשוי להוביל לסיכון מוגבר להתפתחות של כיב קיבה ולדימומים לא תקינים ממערכת העיכול. [ציקלוספורין, גלולות למניעת הריון, סימבאסטאטין]: יעילותן של תרופות אלו פוחתת במתן משולב עם דפראסירוקס.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות.תדירות וזמן נטילה: יש ליטול פעם ביום, בזמנים קבועים.טווח המינון: מינון התרופה בהתאם למשקל הגוף של המטופל, לרוב 20-30 מ"ג לק"ג ביום. הרופא עשוי לשנות את מינון התרופה בהתאם לתגובת המטופל לטיפול. ילדים - הרופא יעקוב אחר המשקל והגדילה של המטופל במהלך הטיפול ויתאים את המינון לפי הצורך.תחילת השפעה: 1.5-4 שעות מהנטילה.משך השפעה: הטיפול הוא ממושך וייתכן ויימשך חודשים או שנים.תזונה: יש ליטול על קיבה ריקה ולחכות לפחות 30 דקות לפני אכילת מזון כלשהו. יש להמיס את הטבליה בכוס מים, מיץ תפוחים או תפוזים עד להתמוססות מוחלטת ולשתות את כל תוכן הכוס. אין למוסס את הטבליות במשקאות תוססים או בחלב.אחסון: מנה שנשכחה: אם נשכחה נטילת התרופה בזמן הקצוב, יש ליטול מנה מייד כשנזכרים, באותו היום. יש ליטול את המנה הבאה בזמן הקצוב. אין ליטול מנה כפולה ביום שלמחרת כדי לפצות על המנה שנשכחה.הפסקת התרופה: אין להפסיק את הטיפול בתרופה מבלי להיוועץ ברופא. בהפסקת נטילת התרופה הברזל העודף לא יוצא עוד מהגוף.מינון עודף: במקרה של מינון עודף ייתכנו תופעות כגון שלשול, בחילה ואף התפתחות דלקת של הכבד (הפטיטיס). יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

אזהרות

הריון: במחקרים בבעלי חיים, לא נראה נזק לעובר. אין די מידע לגבי השימוש בתרופה זו בבני אדם. יש להשתמש בתרופה זו בהריון רק במידה והיא חיונית. (B)הנקה: בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה, אולם התרופה עלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא להיניק.תינוקות וילדים: לא מומלץ מתחת גיל שנתיים, אלא בהמלצה רפואית.קשישים: סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול: מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: לפני תחילת הטיפול בתרופה זו ופעם בחודש לאחר מכן יש לעבור בדיקות דם ושתן, לצורך בדיקת רמות פריטין, תפקודי כליות (רמות קראטינין בדם, נוכחות חלבון בשתן) ותפקודי כבד (רמות טראנסאמינזות בדם). חולים עם בעיה קיימת בכליות או חולים המקבלים תרופות נוספות העשויות להשפיע על התפקוד הכלייתי צריכים לעבור בדיקות של רמת קראטינין בדם אחת לשבוע בחודש הראשון של הטיפול ואחת לחודש לאחר מכן. לפני תחילת הטיפול בתרופה זו ופעם בשנה לאחר מכן יש לעבור בדיקות שמיעה וראייה. בילדים יש לבדוק את גדילתם בגובה ובמשקל, פעם בשנה.ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של תפקוד כליתי לקוי, מחלת כבד, רגישות למוצרי חלב (מכילים לקטוז), הריון, דיכוי חיסוני, הפרעות בראייה, הפרעות בשמיעה, מחלת דם, דימום ממערכת העיכול, כיב קיבה

תופעות לוואי

רוב תופעות הלוואי הינן קלות עד בינוניות והן לרוב חולפות תוך מספר ימים עד שבועות של הטיפול. תופעות הלוואי השכיחות כוללות: בחילה, הקאה, שלשול, כאב בטן, שיעול, נפיחות, עצירות, קשיי עיכול, פריחה, כאב ראש וגרד. תופעות לוואי שאינן שכיחות: סחרחורת, חרדה, הפרעות בשינה ועייפות. תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת כוללות: עלייה ברמות קראטינין בדם, עלייה ברמות אנזימי כבד בדם, הימצאות חלבון בשתן - יש להמשיך הטיפול ולפנות לרופא. ירידה חמורה במתן שתן (סימן לבעיה בכליות), אבנים בכיס המרה, דלקת כבד, חום, כאב גרון, נפיחות של הידיים או הרגליים, שינוי בצבע העור, פריחה חמורה או קשיי נשימה וסחרחורת או נפיחות בעיקר של הפנים והצוואר (סימנים של תגובה אלרגית חמורה), ראייה מטושטשת או מעורפלת, הפרעות בשמיעה - יש להודיע לרופא באופן מיידי.

שמות מסחריים

אקסג'ייד Exjade פרמה-אקסל