אנוקספרין (קלקסן)

שייך לקבוצת:
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: גבוה
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

אנוקספרין (קלקסן) הוא תרופה מדללת דם, השייכת לקבוצת חומרים נוגדי קרישה מקבוצת הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך. זריקות קלקסן (אנוקספרין) משמשות לטיפול ולמניעת היווצרות קרישי דם וכן לטיפול בסוגים מסוימים של אנגינה ואוטם בשריר הלב.

בנוסף, זריקות קלקסן (אנוקספרין) מיועדות למניעת קרישי דם בהריון.


אין להשתמש בזריקות קלקסן (אנוקספרין) במקרים הבאים:

רגישות לאחד ממרכיבי התרופה, הפרין או נגזרות אחרות, כולל תכשירים אחרים של הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך.

ירידה במספר הטסיות בעקבות טיפול בהפרין ונגזרותיו בעבר.

בחולים הסובלים מדימום או חולים בסיכון גבוה לדימום בלתי מבוקר.

פציעה פנימית או חיצונית, שעלולה להוביל לדימום.

שבץ על רקע דימומי.

דלקת בלב.

כמו כן, אין להשתמש בזריקות קלקסן בהריון אם לאישה ההרה יש מסתמים מלאכותיים, מחשש לסיכון מוגבר לפתח קרישי דם.


חשוב לשים לב:

לפני תחילת הטיפול בזריקות קלקסן (אנוקספרין), ולעיתים במהלך הטיפול, יש לערוך בדיקות דם. שימוש בקלקסן יכול להשפיע על תוצאות של בדיקות דם מסוימות, לכן חשוב ליידע את הרופא על השימוש בזריקות קלקסן לפני ביצוע בדיקות דם.



תגובה עם תרופות אחרות:

נטילת תרופות הבאות בזמן הטיפול בזריקות קלקסן עלולה לגרום לתגובות בין תרופתיות וסיכונים:

וורפרין - תרופה לדילול דם

אספירין, אבסיקסימאב, אפטיפיבאטייד, אילופרוסט, טיקלופידין, קלופידוגרל, טירופיבאן או תרופות אחרות המעכבות הצמתת טסיות דם

זריקות דקסטרן - המשמשות כתחליף דם

איבופרופן, דיקלופנק, קטורולק או תרופות אחרות המשמשות לטיפול בכאב ונפיחות בדלקת פרקים ומחלות אחרות

אנטיסטרפטאז, סטרפטוקינאז, אורוקינאז - תכשירים לפירוק קרישי דם

פרדניסולון, דקסמטזון או תרופות אחרות - לטיפול באסטמה, דלקת פרקים ראומטית ומצבים אחרים

סולפינפירזון - לטיפול בסוכרת

חומצה וולפרואית - לטיפול בעוויתות, פרכוסים או לייצוב מצב הרוח

תכשירים משתנים כמו - ספירונולקטון, טריאמתרן, אמילוריד, העלולים להעלות את רמות האשלגן בדמך, כשנלקחים עם זריקות קלקסן (אנוקספרין).

יתכן שיהיה צורך לשנות מינון של חלק מהתרופות או לבצע בדיקות דם תקופתיות על מנת לוודא שאין תגובות בין תרופתיות עם זריקות קלקסן ושלקיחת התרופות הללו עם קלקסן אינה גורמת לך לנזק.

מידע

אופן נטילת התרופה:

בדרך-כלל, זריקות קלקסן מיועדות להזרקה תת-עורית על ידי רופא, אחות ובהזרקה עצמית אם נדרש טיפול מתמשך.

תדירות וזמן נטילה:

על פי הוראות רופא. לפני השימוש בזריקות קלקסן, ייתכן והרופא יפנה את המטופל לביצוע בדיקות דם.

טווח המינון:

מינון ואופן הטיפול ייקבעו על-ידי הרופא בלבד. מינון זריקות קלקסן תלוי בבעיה הבריאותית שלשמה הן ניתנות ובחומרתה.

יתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון של קלקסן אצל חולי כליה.

תחילת השפעה:

3-2 שעות.

משך השפעה:

24-12 שעות.

תזונה:

לא רלוונטי.

אחסון:

יש לשמור במקום יבש וקריר (עד 25 מעלות).

מנה שנשכחה:

אם נשכחה זריקת קלקסן בזמן הדרוש, יש להזריק מנה מיד כשנזכרים. אין להזריק מנה כפולה של קלקסן באותו יום. מומלץ לנהל יומן כדי לוודא שלא נשכחה מנה.

הפסקת התרופה:

חשוב להמשיך את הזריקות עד שהרופא יורה להפסיק. הפסקת הטיפול לפני הזמן עלולה להוביל להתפתחות קרישי דם ולסיבוכים שהם גורמים.

מינון עודף:

אם הוזרק בטעות מינון גבוה או נמוך מהנדרש של קלקסן, יש להתייעץ מיד עם רופא, גם אם אין תופעות חריגות.

אם הוזרקה כמות גדולה מאד של קלקסן יש לפנות מיד לטיפול רפואי, מחשש לדימום.

אזהרות

הריון:

אין להשתמש ללא הוראת רופא.

זריקות קלקסן (אנוקספרין) נועדו לטפל בקרישת יתר בהריון.

הנקה: יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.תינוקות וילדים: לא מומלץ מתחת גיל שנתיים, אלא בהמלצה רפואית.קשישים: סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול: לא צפויות בעיות מיוחדות.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך:

שימוש ממושך בקלקסן (אנוקספרין) עלול להגביר את הסיכון לדימומים. כמו כן, שימוש בקלקסן במשך יותר משלושה חודשים עלול להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס ולשברים בעצמות.

ניטור: תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש לדווח למרדים או למנתח לפחות 28 יום לפני הניתוח על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של יתר לחץ דם, מסתם מלאכותי, סוכרת, מחלת כבד, מחלת כליה, בעיות בקרישת הדם, עודף משקל, שבץ, כיב עיכולי, ניתוח בזמן האחרון או פגיעה גופנית קשה, גיל מעל 65.

תופעות לוואי

יש לפנות לרופא או לחדר מיון מיד במקרים של תופעות לוואי חמורות של קלקסן (אנוקספרין) כגון:

דימום חזק מפציעה.

הופעת פריחה כואבת של נקודות אדומות כהות מתחת לעור, אשר אינן נעלמות כשלוחצים עליהן. יתכנו גם כתמים ורודים על העור, שבדרך-כלל מופיעים באזור ההזרקה.

כאב ראש חמור המופיע באופן פתאומי, עלול להיות סימן של דימום מוחי.

הרגשת נפיחות, או אי נוחות בקיבה, עלולה להיות סימן לדימום בקיבה.

תגובה של רגישות יתר, כולל שוק אנפילקטי, או תגובה אלרגית. הסימנים יכולים לכלול: פריחה בעור, בעיות בנשימה או בבליעה, נפיחות

בשפתיים, בפנים, בגרון או בלשון.

זריקות קלקסן עלולות לגרום גם לתופעות לוואי קשות אחרות: תחושת עקצוץ, נימול וחולשת שרירים, במיוחד בפלג גופך התחתון; איבוד שליטה על הסוגרים ועל עשיית הצרכים לאחר ניקור או הרדמה בעמוד השדרה; שטפי דם בחוט השדרה או בסמוך לו דווחו במקרים של שימוש בקלקסן במקביל לאלחוש אפידורלי או בחוט השדרה או בניקור מותני. תגובות אלה עלולות להתבטא בדרגות שונות של פגיעה נוירולוגית, כולל שיתוק לטווח ארוך או קבוע.

דלקת עורית או נמק של העור, בדרך כלל, באזור ההזרקה. במקרה זה יש לפנות מיד אל הרופא ולהפסיק את הטיפול.

תופעות לוואי הבאות של קלקסן מחייבות התייעצות עם רופא בהקדם האפשרי:

נטייה להיפצע ביתר קלות מהרגיל, יכול להיות כתוצאה מבעיה בקרישת הדם (טרומבוציטופניה).

תחושת כאב, נפיחות או גירוי באזור ההזרקה, בדרך-כלל משתפר תוך כמה ימים.

במקרה של שסתום לב מכני, טיפול בקלקסן עלול שלא להספיק למניעת היווצרות קרישי דם. 

קשיי נשימה, עייפות או קושי לבצע פעילות גופנית, כאב בחזה, נימול, הרגשת חולי או אובדן הכרה. הסיבה לכך עלולה להיות קריש דם על השסתום.

הרגשת עייפות, עלפון, סחרחורת או עור חיוור - אלו יכולים להיות סימנים לאנמיה.

הצהבת העור או העיניים וצבע כהה בשתן.

אלו יכולים לרמז על בעיה בכבד.


יתכנו גם תופעות לוואי נוספות של זריקות קלקסן (אנוקספרין):

עלייה באנזימי כבד בבדיקות דם. הערכים בדרך-כלל חוזרים להיות תקינים לאחר הפסקת שימוש בקלקסן.

שינוי ברמת האשלגן בדם. עלול לקרות אצל אנשים הסובלים מבעיות בכליות או מסוכרת, יתכן שיהיה צורך בביצוע בדיקת דם.

כאב ראש, התקרחות, אאוזינופיליה, היווצרות קרישי דם. שימוש בקלקסן במשך

תקופה ארוכה )יותר משלושה חודשים( עלול

להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס, מצב בו

עולה הסיכון לשברים בעצמות.

שמות מסחריים

קלקסן Clexane סנופי אוונטיס קלקסן פורטה Clexane forte סנופי אוונטיס