שאלה: אני בן 51 וסובל מיתר פעילות של בלוטת המגן אני בן 51 וסובל מיתר פעילות של בלוטת המגן מזה שבוע אני מטופל במרקפטיזול 40 מ"ג ובדרלין 120 מ"ג ליום. אני סובל מהזעות קשות במיוחד, מחולשה כללית, מכאבים בכל הגוף, מקשיי הירדמות, מרעידות בידיים. אנא השיבו לי תוך כמה זמן ישפיעו התרופות והתופעות הנ"ל יחלפו, ומה לגבי העתיד???
שאלה: אני בן 59 ומבקש ייעוץ בנושא Bicuspid Aortic Valve and Ascending Aortic Aneurysm. זה 20 שנה ידוע אצלי על מסתם אאורטלי ביקוספידאלי מעובה, עם שורש אאורטה מורחב בגודל 4.2 ס"מ. זה 11 שנה (מאז המדידה הראשונה) האאורטה העולה מורחבת, מקסימום רוחב במרכזה - 5.2 ס"מ. כל השנים האלה אני במעקב תקופתי, עברתי בדיקות אקו לב, בדיקות CT ובדיקות MRI. בכל הבדיקות, את חלקן אני עובר כבר 20 שנה ואת חלקן במשך 11 שנה, אין כל שינוי בגדלים. כל הפרמטרים האחרים תקינים: קשת האאורטה והאאורטה הבטנית, חדרי הלב, המחיצות וכו'. רמת הכולסטרול, רמת הסוכר, ולחץ הדם (115/70) תקינים. אני בריא באופן כללי, ולא סובל מבעיות אחרות. מעולם לא אושפזתי בבית חולים. זה 28 שנים אני מתאמן בריצות ארוכות וטריאתלון, סיימתי כבר 16 ריצות מרתון האחרון במרץ השנה, כ-85% מהאימונים בעומס קל (60% עד 70% מהדופק המכסימלי), גם בתחרויות בשיא המאמץ אני לא עובר 90% מהדופק המכסימלי. בייעוץ האחרון, המומחה ציין שהקריטריונים השתנו, ושהיום ממליצים לעבור ניתוח להחלפת האאורטה העולה כאשר ההרחבה מעל 5.0 ס"מ, ולכן היועץ ממליץ שאעבור ניתוח להחלפת האאורטה העולה. לדבריו, סביר שאין צורך להחליף את המסתם האאורטלי. הוא המליץ לי לעבור בדיקת TEE לפני הניתוח, לבדיקת רוחב ואנטומיה של ה- STJ. במשך שנים רבות אין כל שינוי פתולוגי במום. מלבד מום זה, אני בריא בהרבה מהממוצע לגילי, אז למה למהר עם ניתוח כל כך מסוכן? חלק מהמומחים המליצו על ניתוח ואסרו עלי לעסוק בספורט אירובי כבר לפני 10 שנים. רופא החוקר זה 30 שנים פיזיולוגיה של המאמץ יעץ לי להמשיך באימונים. יתר על כן, הוא טען שסביר שאין אצלי שינויים לרעה בעיקר בזכות הפעילות הגופנית שבה אני עוסק. האם לגשת לניתוח? האם יש מניעה להמשיך בפעילות הגופנית בה אני עוסק? בשבוע אני עושה, בבמוצע, 50 ק"מ ריצה, 4 ק"מ שחיה ו-60 ק"מ ברכיבת אופניים.
שאלה: אחותי סובלת מכאבי גב כרוניים זה תקופה ארוכה. היא מטופלת על ידי טווינה, טיפול עדין לגב. לפני כשבועיים בערך תקפו אותה כאבים עזים באיזור הגב התחתון, חשבו שזה דלקת בכליות או בדרכי השתן, אך נראה שהאבחנה היתה לא נכונה. נתנו לה זריקה להרגעת הכאבים, הכאב חלף למספר שעות ולאחר מכן שוב הופיעו כאבי תופת. הגענו איתה למיון בבית חולים, לא ערכו לה בדיקת CT, מאחר שבחודש יוני היא עברה בדיקה זו, והבדיקה היתה תקינה. עשו לה צילום בטן ואולטרסאונד כדי לשלול בעיית כליות או אבנים בכיס מרה, והבדיקה היתה תקינה. נתנו לה משככי כאבים להרגעה ושלחו אותה הביתה. עבר שבוע כמעט, ועדיין היא סובלת כאבים, שבקושי מאפשרים לה לתפקד. היא הלכה לכירופרקט, והוא אמר לה שסיבת הכאבים היא כנראה עודף סידן שהצטבר. היתכן שזה נכון? והאם זה מה שגורם לכאבים? מה עוד אפשר לעשות כדי באמת לאבחן ממה נובעים כאבים אלה? כאשר אחותי מנסה ללכת, היא הולכת עקום ומחזיקה את הצד תוך כדי הליכה. הבחורה לא מתפקדת בכלל וכולנו דואגים. אנא מכם, יעצו לנו לאן לפנות ומה לעשות. עוד שאלה, האם ייתכן שכאבים אלה נובעים ממתח נפשי? או מדיכאון? ואם כן, מה אתם מייעצים לעשות?
שאלה: יש לי חוליות דחוסות, ונאמר לי שניתן להזריק חומר לתוך החוליה הדחוסה. ברצוני לשאול למה זה גורם ומהן ההשלכות של טיפול מסוג זה?