אינדקס בדיקות חזור

בדיקת איידס HIV/AIDS

תאור

בבדיקת דם זו בודקים נוכחות נוגדנים נגד נגיף הכשל החיסוני הנרכש באדם (HIV - HUMAN IMMUNODEFICIENCY VIRUS) בנסיוב הדם. נגיף HIV גורם למחלת איידס (AIDS), תסמונת המתבטאת בלקוי חמור של מערכת החיסון. 

קיימות מספר בדיקות שניתן לבדוק באמצעותן את נוכחות נגיף ה-HIV אצל האדם, אולם ברוב הבדיקות השגרתיות נבדקת הנוכחות של נוגדנים נגד הנגיף. הבדיקה הראשונה שמבוצעת היא בדיקה בשיטה המכונה "מבחן ספיחה חיסונית התלוי באנזים". בדיקה זאת מבצעים בדרך כלל על דגימת נסיוב אולם ניתן לבצעה גם על דגימת רוק. בדיקה זאת אינה מדויקת ב- 100% ולעיתים היא נותנת תוצאות חיוביות שגויות. 


קראו עוד:  המדריך המלא לפענוח בדיקות דם


למערכת החיסון לוקח מספר שבועות עד שהיא מייצרת נוגדנים בכמות מספקת כדי שתוצאת הבדיקה תהיה חיובית. מכאן, שבמשך תקופה היכולה להמשך 3-6 חודשים יכולה בדיקת ה- HIV להיות שלילית (לא יימצאו נוגדנים נגד HIV) גם אם האדם נדבק בנגיף. אם חושדים בכל זאת שהאדם נדבק אך בדיקת ה- ELISA שלילית ניתן לבדוק את נוכחות הנגיף עצמו בכמה שיטות. הבדיקה הפשוטה ביותר היא בדיקת אחד ממרכיבי הנגיף (p24 antigen). מרכיב זה של הנגיף נוכח בנסיוב בשבועות הראשונים להדבקה בחלק מהנדבקים והימצאותו עשויה להעיד על הדבקה עוד לפני שבדיקת ה- ELISA הופכת להיות חיובית. הבעיה היא שבחלק מהאנשים גם בדיקה זאת שלילית למרות שהייתה הדבקה. בדיקה נוספת היא PCR. בבדיקה זאת מגלים נוכחות חומר גנטי של הנגיף בדם והיא נחשבת לרגישה ביותר לגילוי הנגיף כששאר הבדיקות שליליות. 



בדיקות דם


בדיקת איידס מלווה בדרך כלל בחששות כבדים ובחרדה גדולה. צריך לזכור כי אין די בבדיקת ELISA חיובית אחת כדי לאבחן מצב של נשאות של הנגיף הגורם לאיידס ותמיד יש צורך לחזור על הבדיקה ולבצע בדיקה בשיטה נוספת, למשל, בשיטת western blot.
מלבד זאת, גם אם הבדיקה חיובית אין היא מלמדת דבר על המצב הקליני או על הפרוגנוזה של החולה. לאחר קבלת בדיקת HIV חיובית יבצע הרופא בדיקות נוספות (ראה עומס נגיפי HIV, ספירת תאי מערכת החיסון ובדיקות עור לאלרגיה) כדי ללמוד על מצב מערכת החיסון וכדי להעריך את הפרוגנוזה. 

את בדיקת ה- HIV רצוי ללוות בייעוץ ספציפי הניתן לפני ביצוע הבדיקה ולאחר קבלת התשובה. בישראל קיימים מספר מרכזים לטיפול בחולי איידס בהם ניתן לבצע את הבדיקה חינם. בנוסף, קיימים מרכזים של הועד למלחמה באיידס הגובים סכום כסף קטן אולם בניגוד למרכזים הרשמיים מבצעים את הבדיקה באופן אנונימי, כלומר, הנבדק אינו צריך לחשוף את זהותו. 

במדינות מסוימות, כמו בארצות הברית, חייב החולה לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני ביצוע בדיקת HIV. בישראל אין הוראה ברורה בנידון זה אבל חלק מהרופאים נוהגים ליידע את הנבדק לגבי ביצוע הבדיקה.

אוכלוסיות בסיכון

אזהרות

אלכוהול:

אין בעיות או השפעות מיוחדות

תינוקות: אין בעיות מיוחדות עם ביצוע הבדיקה; יש הממליצים לבצע את הבדיקה בזמן הריון כדי לנקוט בצעדים שיביאו להפחתת הסיכון להדבקת העובר

הנקה: אין בעיות מיוחדות עם ביצוע הבדיקה; יש הממליצים לבצע את הבדיקה בזמן הריון כדי לנקוט בצעדים שיביאו להפחתת הסיכון להדבקת העובר

נהיגה: אין בעיות או השפעות מיוחדות

תרופות אחרות: מחלת כליה, מחלת חום בחודש הקודם לביצוע הבדיקה

הריון: אין בעיות מיוחדות עם ביצוע הבדיקה; יש הממליצים לבצע את הבדיקה בזמן הריון כדי לנקוט בצעדים שיביאו להפחתת הסיכון להדבקת העובר

קשישים: אין בעיות מיוחדות; יש לזכור כי קשישים וקשישות אינן מוגנים מפני איידס ומומלץ לבצע את הבדיקה כאשר עולה חשד להדבקה.

אזהרות כלליות: שטף דם תת עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)