אינדקס בדיקות חזור

ביופסיית כליה kidney biopsy

תאור

בבדיקה זו נוטלים, בדרך כלל באמצעות מזרק, שביב רקמה מהכליות על מנת לאבחן את הגורם למחלת כליות. לעיתים רחוקות מבצעים את הביופסיה בניתוח. גורמים רבים עשויים לגרום לפגיעה בכליות: דלקות על רקע חיסון עצמי, זיהומים, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות תורשתיות, תרופות, סרטן הכליות, ומצבים חסימתים של דרכי השתן התחתונות והעליונות.


כאשר הסיבה לאי-ספיקת הכליות אינה ברורה וקיים חשד לתהליך פתולוגי ברקמת הכליה, יש לעיתים צורך בדגימה מרקמת הכליה. הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית, ובדרך כלל מאשפזים את החולה ליממה. לאחר לקיחת הרקמה מסתכל עליה הפתולוג במעבדה מתחת למיקרוסקופ, צובע את הרקמה בצבעים וחומרים שונים. תשובה מתקבלת בדרך כלל תוך 7-10 ימים.

אוכלוסיות בסיכון

אזהרות

אלכוהול: אין בעיות מיוחדות

תינוקות: ייתכן ויהיה צורך בהרדמה כללית כדי לבצע בדיקה זו בתינוקות ובילדים

הנקה:

אין בעיות מיוחדות

נהיגה: במהלך הבדיקה ייתכן ותקבל חומר הרגעה לווריד. לאחר הבדיקה לוקח כמה שעות להתאושש מחומר ההרדמה, כך שבמידה והגעת במכונית, מומלץ להביא מלווה שינהג בדרך חזרה.

תרופות אחרות: ייתכן ויהיה צורך להפסיק תרופות נוגדות קרישה כמה ימים לפני ביצוע הבדיקה. יש להיוועץ ברופא.


הריון: ביופסיית כליה נעשית בנשים הרות רק לעיתים נדירות. מומלץ לבצע ביופסיה באשה הרה רק אם נצפית החמרה פתאומית בתפקוד הכליות שאין לה כל הסבר. לאחר שבוע 32 יש לשקול את יילוד התינוק לפני ביצוע ביופסיית כליה.

קשישים: אין בעיות מיוחדות

אזהרות כלליות:

הסיבוכים העיקריים של ביופסיה של הכליות הם:

1. דימום מהכליות. דימום זה פוסק בדרך כלל באופן עצמוני ואינו מסכן חיים, אולם לעיתים נדירות יהיה צורך בניתוח על מנת לעצור את הדימום. הדימום יכול להתבטא בהופעת דם בשתן. הודע לרופא אם מופיע דימום בשתן.
2. זיהום מתרחש לעיתים נדירות ומתבטא בחום, כאב במותן וצמרמורת.
3. כאב במותן באיזור ממנו ניטלה הביופסיה יכול להימשך כמה ימים לאחר ביצוע הבדיקה. ניתן לקחת משכך כאב. יש להודיע לרופא אם הכאב עז במיוחד או שנמשך מעל שבוע.