אינדקס בדיקות חזור

אלקטרו-קרדיוגרם (אק"ג) Electrocardiogram

תאור

הפירוש המילולי של המונח אלקטרו-קרדיו-גרם (או בקיצור אק"ג) הוא "רישום חשמלי של הלב". הרישום האלקטרו-קרדיו-גרפי הוצג לראשונה על ידי איינטהובן בשנת 1901, ונכנס ליישום קליני 9 שנים מאוחר יותר.

השיטה מבוססת על היכולת לרשום את השדות החשמליים שיוצרות רקמות הלב. שדות אלה נוצרים כתוצאה מנדידת יונים שהם חלקיקים טעונים בחשמל, דרך קרום התא. כתוצאה מכך משתנה קיטוב הקרום, ונוצר שדה חשמלי המתפשט כגל מהיר מתא לב אחד למשנהו דרך תעלות חשמליות המקשרות בין תאי הלב.
בהיות הגוף תיווך מימי הוא מאפשר זרימת האותות החשמליים אל פני שטח העור, ומשם הם נקלטים על ידי חיישני האק"ג. החיישנים מונחים על ארבעת הגפיים, ועל בית החזה, ומחוברים למכשיר המסוגל לקלוט את האותות, להגבירם, לסננם, ולהציגם בצורת תרשים.

תרשים אק"ג מלא כולל 12 ערוצים: 6 ערוצי גפיים, המייצגים את המישור האנכי של הלב, ו-6 ערוצי בית החזה, המייצגים את המישור האופקי. הדחף החשמלי מהווה את ה"מצת" הגורם להפעלה המכנית של השריר. בכל פעימת לב מתחילה הפעילות החשמלית בתאים ייעודיים הממוקמים בחלקו העליון של הפרוזדור הימני, ומכונים תאי סינוס. זהו הקוצב הטבעי של הלב. תאי הסינוס מושפעים ממערכת העצבים האוטונומית, ומייצרים קצב מהיר במצבי מאמץ או התרגשות, וקצב איטי יותר במנוחה. מתאי הסינוס מתפשט הדחף החשמלי בשני פרוזדורי הלב, גורם להתכווצותם וכך מוזרם הדם שהגיע מהוורידים הגדולים, לתוך חדרי הלב. הפעילות החשמלית של הפרוזדורים מיוצגת באק"ג על ידי גל ה-P.
בהמשך עובר הדחף החשמלי מהפרוזדורים לחדרים דרך סיבי מערכת ההולכה, גורם להתכווצות מתואמת של שני חדרי הלב ועל ידי כך מוזרם דם לתוך העורקים הראשיים. הפעילות החשמלית של חדרי הלב מיוצגת על ידי מכלול QRS. מרווח הזמן שבין פעילות הפרוזדור לפעילות החדר מיוצג על ידי מרווח PR. לאחר שהחדרים התכווצו מגיע שלב הרפייתם, והוא מיוצג על ידי גל ה-T.

בדיקת אק"ג היא פשוטה, מהירה, זולה, ואינה כרוכה באי-נוחות או בהשפעות לוואי כלשהן. עם זאת, היא מספקת מידע רב שאין לו תחליף. מתוך תרשים האק"ג יכול הרופא לחשב את מהירות הלב, לזהות אם מקור קצב הלב תקין, או שמתקיימת הפרעת קצב, ומה מקורה.

ניתן לזהות הפרעות במבנה הלב כגון הגדלה של חללי הלב, ואף לאבחן איזה חלל מוגדל. כמו כן ניתן לאבחן הפרעות בהולכה החשמלית בין הפרוזדורים לחדרים, ובתוך החדרים עצמם. מצבים חדים כדלקת שריר הלב או אוטם שריר הלב גורמים לשינויים אופייניים באק"ג ועל ידי כך ניתן לזהותם ולטפל בהם בשלב מוקדם. ניתן לזהות באמצעות תרשים אק"ג צלקות בשריר הלב, כגון אלה שנגרמו על ידי אוטם ישן, ועל פי ערוצי התרשים שבהם מופיע השינוי, יכול הרופא לדעת באיזו דופן של הלב נמצאת הצלקת. האק"ג מספק מידע לגבי תסמונות תורשתיות ונרכשות הפוגעות בהולכה החשמלית, וחושפות את הלוקים בהן להפרעות קצב מסוכנות.

למרות שבדיקת אק"ג היא בדיקה פשוטה ועתיקה יחסית, תרשים האק"ג מספק מידע ברמת דיוק ותחכום גבוהה ביותר. לדוגמה: בתסמונת QT ארוך, שהיא תסמונת משפחתית ואשר ללוקים בה יש הפרעות קצב מסכנות חיים, ניתן לזהות את הגן הפגוע על פי התבנית האלקטרו-קרדיוגרפית האופיינית, שהיא שונה מהתבנית שיוצרים גנים אחרים שגורמים לאותה מחלה. גם מצבי חולי מחוץ ללב משתקפים בתרשים האק"ג. הפרעות ברמות האלקטרוליטים בדם, כמו עודף או חוסר של אשלגן או של סידן משתקפים בסימנים אלקטרו-קרדיוגרפים אופייניים, וכך גם ירידה קשה בטמפרטורת הגוף, או מחלות ריאה ומחלות הורמוניות שונות.

כמו לבדיקות אחרות, גם לאק"ג יש מגבלות. שינויים חסרי משמעות ("ארטפקטים") עלולים להיווצר בתרשים כתוצאה מתנועות הנבדק תוך כדי הבדיקה או ממגע רופף בין החיישן לגוף. כמו כן הפרעות הולכה משמעותיות ממסכות חלק ניכר מהמידע שבתרשים. טעויות בפירוש האק"ג אף הן אינן נדירות, בעיקר כאשר הרופא המפענח אינו בקיא בקריאת אק"ג. כדי להתגבר על בעיה זו ניתן להיעזר במעבדה מרכזית שבה מפענחים מומחים את תרשימי האק"ג המשודרים ממקומות מרוחקים.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת אק"ג מבוצעת הן כסקר ראשוני בקרב אנשים בריאים, בעיקר לאחר שעברו את גיל 40, והן בחולים שלקו במחלת לב או שקיים לגביהם חשד למחלת לב בשל תלונות על תסמינים שמקורם יכול להיות בלב.

במקרים אלה חשוב להשוות את התרשים לתרשימים ישנים, ולכן מומלץ לחולי לב לשאת עמם את תרשים האק"ג המעודכן ביותר שברשותם.

אזהרות

אלכוהול:

תינוקות:

הנקה:

נהיגה:

תרופות אחרות:

הריון:

קשישים:

אזהרות כלליות: