ניתוח בקע, הרניה, קילה
Hernia repair

רקע

איברי הבטן הפנימיים מוחזקים במקומם באמצעות רקמה קשיחה, הנקראת דופן הבטן. בקע (hernia) נוצר באזור שנחלש או שנקרע. לעתים קרובות, כאשר יש בקע, איברי הבטן או הרקמות, המוחזקים במקומם על ידי דופן הבטן, בולטים החוצה.

קראו עוד: בקע בדופן הבטן: מדוע זה קורה ומה הסכנה

יש מגוון סוגים של בקע בדופן הבטן (hernia). הנפוץ ביותר הוא בקע מפשעתי, בו האזור המוחלש נמצא בתעלת המפשעה. סוגים נוספים כוללים בקע פמורלי, בקע בצלקת ניתוחית, בקע טבורי ובקע ברום הבטן.

סימפטומים

חלק מהבקעים אינם גורמים לסימפטומים והם מתגלים בבדיקה מקרית. הסימפטומים האופייניים כוללים: בליטה בדופן הבטן בגודל משתנה; כאב - במיוחד בזמן שיעול, התרוקנות בשירותים או הפעלה של השרירים באזור הבקע; תחושת משיכה באזור הבליטה.

בקעים בדופן הבטן (hernia) עלולים להכיל שק בקע שהולך וגדל ולעתים מכיל חלק מהמעי או רקמת שומן. במרבית המקרים, ניתן לדחוף את שק הבקע חזרה פנימה אל חלל הבטן בקלות, יחסית. כאשר לא ניתן להחזיר את שק הבקע, נוצר מצב שנקרא 'בקע כלוא'. מצב זה הוא כואב מאד ואף עלול להיות מסוכן בגלל ההפרעה באספקת הדם לשק הבקע, הגורמת לבצקת מקומית ולסכנה לנמק של הרקמה.

אבחון

כאשר שמים לב לבקע חדש, כדאי לפנות לבדיקה רפואית. לרוב, האבחנה נעשית בעזרת בדיקה גופנית במהלכה הרופא מבקש מהנבדק להשתעל או להעלות את הלחץ בחלל הבטן בצורה אחרת. בזמן הבדיקה, הרופא ממשש את האזורים בהם עלולים להופיע בקעים. הבדיקה עלולה להיות מעט בלתי נעימה, אך היא הכרחית כדי לבצע את האבחנה כראוי.

לרוב, הבקע (hernia)  אינו כלוא ואפשר להחזיר את שק הבקע בחזרה אל תוך חלל הבטן. כאשר הבקע הוא כלוא, הדבר המחייב התייחסות רפואית מיידית ולעיתים אף ניתוח. גם כאשר מדובר בבקע ישן ומוכר, התפתחות של כאב חדש באזור הבקע מחייב בדיקה והערכה חוזרת, מחשש למצב בו בקע שאינו כלוא הפך להיות בקע כלוא.
במקרים בהם האבחנה אינה וודאית, ניתן להיעזר בבדיקה גופנית באמצעי הדמיה כמו בדיקת אולטרסאונד ובמקרים סבוכים יותר גם ב- CT.

ניתוח בקע בשיטות שונות

ברוב המקרים, אין צורך בטיפול דחוף לתיקון הבקע, אולם לרוב יהיה בסופו של דבר צורך בביצוע ניתוח לתיקון הבקע. הניתוח יכול להתבצע באחת משתי דרכים: פתוחה או לפרוסקופית. סוג הניתוח תלוי בגודל הבקע, מיקומו וגודלו, האם זו הפעם הראשונה שהוא מטופל, האם יש מספר בקעים בו זמנית ומצבו הכללי של המטופל.

ניתוח בקע פתוח - בניתוח פתוח, מבצעים חתך קטן באזור הבקע ובוחנים את שק הבקע. אם הוא נראה שלם, ללא סימני פגיעה או נמק, הוא מוחזר בעדינות בחזרה אל חלל הבטן. אם ישנם סימני נמק, לעתים יש צורך בכריתה של הרקמה הפגועה. בשלב הבא, המנתח תופר את רקמות דופן הבטן בחזרה כך שדבר לא יוכל לבלוט דרכם. בחלק מהמקרים, מוסיפים גם רשת מיוחדת לחיזוק רקמות דופן הבטן. הרשת מקטינה את העומס שמפעילים איברי הבטן על האזור החלש וכך מפחיתים את הסיכון לבקע חוזר.

ניתוח בקע לפרוסקופי - בניתוח זה מבצעים שלושה חורים בדופן הבטן, באורך של כחצי ס"מ, דרכם מחדירים מצלמה וכלים נוספים. את התמונה המצולמת ניתן לראות במסך חיצוני. לחלל הבטן מוחדר גז על מנת לנפח אותו ולאפשר חלל בו אפשר לעבוד. דרך הפתחים האחרים ניתן להכניס את כל הכלים הכירורגיים המשמשים לניתוח פתוח - סקלפל, מספריים, מכשירים לצריבת כלי דם, תפרים ועוד. גם בניתוח זה ניתן לחזק את אזור הבקע בעזרת תפרים בלבד או לשלב שימוש ברשת לחיזוק דופן הבטן.

החלמה

ההחלמה מהניתוח תלויה בסוג הבקע ובשיטה הניתוחית בה נעשה שימוש.