אינדקס טיפולים וניתוחים חזור

כריתת שחלה, ציסטה שחלתית, כריתת שחלות Oophorectomy and ovarian cystectomy

השחלות הן חלק ממערכת הרביה הנקבית. הן ממוקמות בסמוך לרחם וגודלן כשקד. בשחלות מתפתחות הביציות והן מפרישות הורמוני מין נשיים.

מחלה בשחלה יכולה להופיע בכל גיל החל מהילדות ועד גיל הבלות. אחת המחלות השכיחות ביותר בשחלה היא ציסטה שחלתית, אשר עלולה להופיע בכל גיל. מרבית הציסטות אינן גורמות לסימפטומים והן נוטות לסגת באופן עצמוני. הסיבוך המרכזי של ציסטה שחלתית הוא מצב בו הציסטה מתפוצצת בחלל הבטן.

סימפטומים

מרבית הציסטות אינן גורמות לתסמינים ונעלמות ללא טיפול. ציסטות גדולות עלולות לגרום לתסמינים בשל הלחץ המוגבר בבטן או כאשר יש לחץ על איברים סמוכים כמו שלפוחית השתן.

בין הסימפטומים נכללים:
- אי סדירות של המחזור החודשי.
- כאבים באגן - כאב עמום וקבוע באגן עצמו או מקרין לגב התחתון או לירכיים. הכאבים יכולים להיות רק סביב תחילת או סיום המחזור, סביב קיום יחסי מין, או סביב התרוקנות בשירותים.
- בחילות, הקאות או רגישות בשדיים, בדומה לרגישות בזמן הריון.
- תחושת מלאות או כבדות בבטן.
- לחץ על הרקטום או על שלפוחית השתן, הגורם לצורך להתרוקן פעמים רבות ביום.

סיבוכים

פעמים רבות, ציסטה שחלתית היא ממצא מקרי המתגלה בבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים. מסות בשחלה המופיעות לאחר גיל הבלות עלולות להיות ממצא סרטני, לכן חשוב לבצע בדיקה וגינלית שגרתית למעקב. גם כאשר הציסטה אינה נגרמת בגלל גידול סרטני, היא עלולה לגרום לסיבוכים, כאשר המרכזיים הם:
תסביב של השחלה: ציסטות גדולות עלולות לגרום לתזוזה של השחלה ממקומה הקבוע באגן, לכן השחלה מסתובבת על צירה. במצב זה, עלולה להיפגע אספקת הדם לשחלה ולהתפתח נמק רקמתי. מצב זה מאופיין בהופעת כאב עז פתאומי באגן.
קרע של הציסטה: כאשר הציסטה מתמלאת וגדלה, דופן הציסטה נהיית דקה יותר והיא עלולה להיקרע. מצב זה מוביל לכאב עז באגן בעקבות דימום פנימי אשר עלול להיות מסכן חיים.

אבחנה

כאשר רוצים לאבחן ציסטה בשחלה, יש להעריך את גודל הציסטה וההרכב שלה (נוזלית, רקמתית או מעורבת). הבדיקה נעשית על ידי בדיקת אולטראסאונד בנרתיק או על הבטן. בחלק מהמקרים, יש צורך בהסתכלות ישירה על הציסטה השחלתית בעזרת לפרוסקופ.
גם בדיקות דם שונות כמו בדיקת הריון או רמות של מרקר CA 125 עשויות לסייע בהבנת המקור לציסטה השחלתית.

טיפול

האפשרויות הטיפוליות הן רבות ומגוונות וניתנות בהתאם לגיל, סוג הציסטה, גודלה, הסימפטומים לה גורמת וההיסטוריה המשפחתית.
מעקב - במקרים רבים, ניתן להסתפק במעקב בלבד ולראות האם הציסטה נסוגה בצורה עצמונית. אפשרות זו מתאימה כאשר הציסטה אינה גדולה, ללא מרכיבים נוקשים ואינה גורמת לסימפטומים. המעקב נעשה על ידי בדיקות אולטראסאונד חוזרות.
תרופות - שימוש בגלולות למניעת הריון מסייע למניעה של היווצרות ציסטות שחלתיות וכן להפחתת הסיכון לסרטן בשחלות.
ניתוח - האפשרויות כוללות כריתה של הציסטה השחלתית בלבד או של השחלה כולה.

טיפול ניתוחי לציסטה בשחלה

לעתים, יש צורך בניתוח בשל גודל הציסטה, המאפיינים הרקמתיים שלה או מסיבות אחרות. באופן כללי, יש עדיפות לשימור השחלה וכריתה של הציסטה בלבד או הגידול עצמו. כאשר אין אפשרות לבצע כריתה של הציסטה בלבד או כשלא תישאר מספיק רקמת שחלה חיונית, מבצעים כריתה של השחלה (oophorectomy) בנשים בגיל הבלות, בהן השחלות אינן פעילות, לא נעשה ניסיון להציל את השחלה.

סיבות לכריתה מלאה של השחלה

- גידולים שפירים, כמו ציסטות, שאין אפשרות לטפל בהם בצורה אחרת
- נשים בעלות סיכון מוגבר בגלל מוטציה ידועה או היסטוריה משפחתית לחלות בסרטן השחלה
- נמק של השחלה בעקבות תסביב
- גידול ממאיר בשחלה
- אבצס בשחלה שאינו מגיב לטיפול אננטיביוטי
- גרורות סרטניות לשחלה ממקור שד, ריאה או מלנומה

הניתוח יכול להתבצע בגישה פתוחה באמצעות חתך בדופן הבטן דרכו מוציאים את השחלה או בגישה לפרוסקופית. הבחירה בין הגישות נעשית בהתאם לסיבה בגינה מבוצע הניתוח, רצון המטופל והיכולות הטכניות של המנתח.
לניתוח עלולים להיות סיבוכים, כמו פגיעות באיברי בטן סמוכים כמו שופכני השתן, המעי או שלפוחית השתן. אם מדובר בגידול ממאיר, יש סיכון שבזמן הניתוח תאי הגידול 'יישפכו' בבטן ויגרמו להתפשטות של הגידול.