תיקון דליפת שתן TVT
Trans Vaginal Tape, Tension-free Vaginal Tape

פרוצדורה זו מומלצת לנשים הסובלות מבריחת שתן, בזמן שיעול, עיטוש, צחוק, הרמת משאות וכדומה (stress incontinence), כאשר המלצה אינדיבידואלית מתבצעת על סמך מבחני אורודינמיקה המצביעים על נשים להן הניתוח יכול לסייע.

לניתוח זה מספר שיטות, אך העיקרון בכולן זהה. במהלך הניתוח, מוחדר סרט (tape) המשמש לתמיכה של החלק האמצעי של השופכה (הצינור שמוציא את השתן משלפוחית השתן מחוץ לגוף).

בשלב ראשון, מתבצע חתך יחיד באורך כ-4 ס"מ בדופן הנרתיק, דרכו מוחדר הסרט ולקצהו מחוברים 2 מחטים.
בשלב שני, מבצעים 2 חתכים קטנים בבטן התחתונה, בגובה שיער הערווה. דרך חתכים אלה ניתן לתפור את קצוות הסרט לרקמות, על מנת שישמרו על הסרט במקומו וישמשו תמיכה לשופכה.
מיד עם סיום הפרוצדורה, מבצעים בדיקה לוודא ששלפוחית השתן לא נפגעה במהלך הניתוח.


אחוז ההצלחה של הניתוח תלוי במנתח ובמרכז הרפואי בו הוא מבוצע. מחקרים שונים מצביעים על כ- 85% הצלחה.

ככל פרוצדורה כירורגית, גם ל-TVT עלולים להיות סיבוכים מעצם הניתוח, ביניהם סיבוכי הרדמה שונים, סיכון לדימום באזור הניתוח וסכנה לזיהום במקום הניתוח ובכלל.

סיבוכים אפשריים

- קרע בשלפוחית - במידה והפגיעה בשלפוחית מזוהה כבר בזמן הניתוח, ניתן להכניס קטטר לניקוז השתן ולתת לשלפוחית להחלים בצורה עצמאית.
- חוסר יכולת לרוקן את השלפוחית באופן מלא - סיבוך זה שכיח למדי ולרוב חולף מספר ימים לאחר הניתוח, עם החלמת האזור. לנשים שעברו ניתוחים בשלפוחית בעבר או כאלו שסבלו מהפרעות בריקון השלפוחית כבר לפני הניתוח, סיכון גבוה יותר לסבול מסיבוך זה. במידה והתופעה אינה חולפת, אפשר לנסות לשפר את מיקום הסרט בניתוח נוסף.
- שלפוחית רגיזה - כ-10% מהנשים יסבלו משלפוחית רגיזה לאחר הניתוח. תופעה זו לרוב מגיבה היטב לטיפול תרופתי.