כריתת רחם לפרוסקופית
Laparoscopic hysterectomy

רקע
כריתת רחם לפרוסקופית בוצעה לראשונה בשנת 1989. הגישה החדשה לניתוח שכיח זה נבעה מצורך למצוא גישה ניתוחית אשר תפחית את התמותה והתחלואה, בהשוואה לניתוח פתוח. איגודים רפואיים מקצועיים המליצו על שימוש בטכניקות זעיר פולשניות כאשר הדבר התאפשר.

המונח כריתת רחם לפרוסקופית יכול לשמש גם ניתוח בו כל כריתת הרחם מבוצעת באופן לפרוסקופית או מצב בו הלפרוסקופ מסייע לכריתת הרחם בגישה נרתיקית. לסוג הניתוח האחרון נכון יותר לכנות 'כריתת רחם נרתיקית בסיוע לפרוסקופ' (LAVH). ערך זה מתייחס בעיקר לסוג הניתוח הראשון.

הסיבות לניתוח כריתת רחם אינן משתנות או תלויות בסוג הניתוח והן כוללות שרירני רחם עם תסמינים קשים, צניחה של איברי האגן, דימום לא תקין מהרחם ומחלה ממארת או טרום ממארת.

אופן הניתוח
בניתוח לפרוסקופי, מבצעים חורים בדופן הבטן באורך של כחצי ס"מ, דרכם מחדירים מצלמה וכלים נוספים. מספר החורים ומיקומם תלויים בסוג הניתוח. את התמונה המצולמת ניתן לראות במסך חיצוני. לחלל הבטן מוחדר גז על מנת לנפח אותו וליצור חלל, בו אפשר לעבוד. דרך הפתחים האחרים ניתן להכניס את כל הכלים הכירורגיים המשמשים לניתוח פתוח - סקלפל, מספריים, מכשירים לצריבת כלי דם, תפרים ועוד.

כריתה לפרוסקופית יכולה להיות כריתה מלאה, או לכלול את האזור מעל צוואר הרחם בלבד. במרכזים מתקדמים ניתן לבצע את הניתוח גם בעזרת ניתוח רובוטי או על ידי שימוש בנתיב חדירה בודד לרחם (single port laparoscopy).

יתרונות
מקובל להניח, כי הגישה הלפרוסקופית מאפשרת ראייה טובה יותר של חלל האגן והבטן, מקלה על עצירת דימומים, מפחיתה את הסבל הנגרם כתוצאה מחתך של פתיחת בטן מלאה ומאפשרת גישה טובה לכל אזורי חלל הבטן והאגן. לכן, הגישה הלפרוסקופית מועדפת, בפרט במקרים הבאים:
- כאשר כריתת רחם בגישה הנרתיקית קשה במיוחד
- בקרב נשים הסובלות ממצב של אנדומטריוזיס, בו יש פיזור של רקמת רירית רחם בחלל האגן
- במצבים הדורשים גם כריתת שחלות, עם כריתת הרחם
- במקרים של ממאירויות גינקולוגיות בשלבים התחלתיים

לאחר הניתוח
מומלץ לרדת מהמיטה מהר ככל האפשר, לחזור לאכול כרגיל ובמקרה של כאבים, ליטול משככי כאבים פומיים. לרוב אפשר להשתחרר הביתה יום לאחר הניתוח. ניתן לחזור לעבודה תוך 10-14 ימים, למרות שרוב הנשים מדווחות על חזרה לעבודה כעבור 3-4 שבועות.

סיבוכים
הסיבוכים הייחודיים לכריתת רחם לפרוסקופית כוללים דימום ב- 2% מהמקרים ופגיעה אורולוגית בשופכנים או בכיס השתן ב- 0.5% מהמקרים.

ב- 5% מהמקרים, למרות התכנון לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית, בסופו של דבר בוצע ניתוח בגישה נרתיקית או פתוחה, מסיבות שונות.

מחקרים מצביעים על כך שנשים לאחר כריתת רחם מנהלות חיים מלאים וטובים, במיוחד הודות לכך שאינן סובלות יותר מהתסמינים שהובילו אותן לביצוע הניתוח.