טיפול דיאדי
Dyadic Treatment


דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים בגן, במסיבת חנוכה של הילד ותוך כדי שירת "מעוז-צור" שולחים מבטים אל ההורים שלידכם ולוחשים זה לזה - "תראה איך שהוא לא זז מטר מאמא שלו", "מה הפלא שהילד מפחד מהצל של עצמו" וכו'. הבנה אינטואיטיבית זו של האופן בו משפיע הקשר הורה-ילד על התנהגותו ורגשותיו של הילד ניצבת בבסיס הטיפול הדיאדי.

מה הוא טיפול דיאדי?

טיפול דיאדי מיועד לילדים צעירים, פעוטות ותינוקות ומתרחש באמצעות מפגשים משותפים של ילד, הורה ואיש מקצוע. שיטת טיפול זו יעילה כאשר יש בעיות שינה ואכילה, בעיות התנהגות, התקפי זעם וקשיי ויסות של הילד או הרגשה של ההורה שאופן טיפולו בילד אינו מספק.

הטיפול הדיאדי יוצא מתוך הנחה שיחסים חיוביים של הילד מול הוריו הם המקור לתפקוד והתפתחות רגשית תקינים ולבניית תפיסה עצמית חיובית. לכן קושי באינטראקציה בין הילד לשני הוריו או לאחד ההורים יכול להתבטא בבעיות התנהגותיות ורגשיות מגוונות, שייפתרו כאשר ישתנו היחסים בצמד הורה-ילד.

קשיים ביחסים בין ההורה לילדו עלולים לנבוע משורת גורמים הקשורים לילד, להורה ולאינטראקציה ביניהם. לרוב הקשיים הם תוצאה של תפיסות וציפיות לא ריאליות של ההורה את עצמו ואת הילד, הנובעות מהיסטוריית החיים של ההורה עצמו. למשל, הורה שמצפה מילדו לבגרות לה ציפו ממנו בילדותו עלול להגיב באופן נוקשה ומאוכזב כאשר הילד מפגין ילדותיות, פחדים או עקשנות. הילד מצידו מרגיש שאין מקום לפחדיו, מסתגר ומתנתק מההורה.

באופן דומה, האינטראקציה בין מאפייניו הייחודיים של הילד לציפיות ההורה עלולה להיות מקור להתנגשות: ילד בעל מזג קשה עלול לגרום להורה להרגיש חסר אונים וחסר ערך ביחס לקשייו של הילד מכיוון שקשיים אלה כביכול משקפים את כישלונו כהורה.

כיצד מתבצע הטיפול הדיאדי?

הטיפול הדיאדי לילדים מבוסס על מפגשים בין המטפל לבין הילד וההורה (בכל מפגש רק עם הורה אחד) ובנוסף מתקיימים מפגשים של ההורים עם המטפל ללא הילד. לרוב מדובר בטיפול קצר מועד וממוקד הגורם לשיפור משמעותי תוך מעט זמן.

במפגשים המשותפים לילד ולהורה יבחן המטפל את הדינמיקה בין שניהם תוך כדי משחק, ציור או פעילות אחרת. הדבר מאפשר למטפל לזהות דרכים שגויות בהן ההורה מפרש את התנהגות הילד ולאבחן דפוסי תקשורת בעייתיים. בהתאם לממצאיו מנחה המטפל את ההורה בזמן אמת כיצד לעצב את האינטראקציה בצורה חיובית יותר. למשל, האם והמטפל יכולים להבחין שהאם תופסת את בנה כתוקפני כאשר הוא אוחז בכוח בידה ומושך אותה לעבר ארגז הצעצועים, אולם הילד בסך הכל מביע בכך את התלהבותו מהמשחק המשותף. תובנה כזו יכולה להוביל לשינוי בתגובת האם - במקום להעניש את הילד על התנהלותו היא תגיד, "אתה נורא רוצה לשחק איתי, נכון? אני באה בשמחה, אבל כואב לי כשאתה מושך אותי ככה".

במקרים מסוימים מצטרף המטפל לפעילות המשותפת ומבצע הדגמות- וכך מתאפשר להורה והילד לחוות סוג אחר של תקשורת (לדוגמה, שימוש בהומור, הסבר חוויתי ולא רק רציונלי לילד וכו').

בשיחות בין המטפל להורה ניתנת להורים הזדמנות לעבד את החוויות שעברו, להבין מהם המקורות לקשיים ולקבל הדרכה מהמטפל לגבי יישום דרכי התמודדות עם הבעיות. השיחה מאפשרת להורה גם לפרש את התנהגות ילדו בצורה שונה, לזהות את הצרכים והרגשות העומדים במרכז האינטראקציה ולהתבונן בה מזווית ראייה אחרת. הבנה זו מאפשרת לשנות דפוסי תקשורת לא תקינים המביאים לקשיים שונים.

מתי יש לפנות לטיפולים אחרים?

בימינו נהוגות שיטות רבות לטיפול בילדים, בהן ניתן לבחור במקום טיפול דיאדי או במקביל אליו. הטיפול הדיאדי יעיל בעיקר במצבים בהם יש קשיים משמעותיים בקשר הורה-ילד. אם הילד מבוגר מדי או מסרב לשתף פעולה, הדרכת הורים יכולה לעזור להורים על ידי מתן כלים ומיומנויות התמודדות עם הילד. טיפול לילדים על בסיס שיטות דינמיות או קוגניטיביות-התנהגותיות יכול להיות יעיל במקביל לטיפול הדיאדי במקרים בהם הילד מתמודד עם קשיים רגשיים כגון חרדה ובעיות חברתיות משמעותיות מלבד הקשיים שיש לו מול ההורה.

בנוסף, כאשר הורה מרגיש שהקשיים באינטראקציה עם הילד נובעים מעניינים רגשיים או מנושאים לא-מעובדים שההורה מתמודד איתם, כדאי לפנות בנוסף לטיפול הדיאדי גם לטיפול נפשי אישי.