טיפול דינמי
Psychodynamic Treatment


בסוף המאה ה-19 ייסד זיגמונד פרויד את הפסיכואנליזה, שיטת טיפול המבקשת לרפא את החולה מהסימפטומים הנוירוטיים או ההיסטריים שלו באמצעות דיבור והעלאה של תכנים מודחקים אל המודע. מאז נעשו שינויים רבים הן בתיאוריה הפסיכואנליטית והן ביישום הקליני שלה . הטיפולים הדינמיים שנמצאים כיום בשימוש הינם שונים ומגוונים, אך ישנם מספר עקרונות שמשותפים כמעט לכולם.

עקרונות ומבנה בסיסי

העיקרון התיאורטי המרכזי שמנחה את הטיפול הדינמי הוא המודל הדינמי שפיתח פרויד, לפיו נפש האדם כוללת רבדים בלתי מודעים שמשפיעים על התנהגותו. הטיפול עשוי להימשך בין מספר חודשים למספר שנים, אורכו של כל מפגש הוא 50 דקות, והוא מתקיים במיקום קבוע (הקליניקה הפרטית של המטפל או חדר קבוע במרפאה / בית חולים).

בניגוד לפסיכואנליזה, בטיפול הדינמי יושבים המטפל והמטופל האחד מול השני ורואים זה את זה. הטיפול הינו מונחה תובנה, כלומר שמטרתו היא להגיע לתובנות מצד המטופל בנוגע לקונפליקטים המשפיעים על חוסר התפקוד שלו בתחומים שונים בחייו. ניתן לראות את הסוגים השונים של הטיפול הדינמי כמתקיימים על רצף שבין שתי נקודות קיצון: האחת הינה הפסיכואנליזה הקלאסית, שבה המטפל נמצא בעמדה ניטראלית ומרוחקת, נמנע לחלוטין ממתן עצות ומעודד את הרגרסיה של המטופל בטיפול. נקודת הקיצון השנייה הינה הטיפול התמיכתי, שמבוסס על מתן עצות, הכוונה והדרכה מצד המטפל ומתאים במיוחד למטופלים שארגון האישיות שלהם נמוך, כאלה שנמצאים במשבר עמוק או שיכולת התובנה שלהם הינה נמוכה.

טכניקות בסיסיות שבהן משתמש המטפל ברוב סוגי הטיפול הדינמי כוללות הבהרה של סתירות וחוסר בהירות בדברי המטופל; עימות המטופל עם דפוסי התנהגות בלתי רציונליים שמפריעים לתפקודו בחיים; פרשנות על הקשרים בין התכנים השונים שמעלה המטופל, במטרה לבחון ממדים של עומק וסיבתיות; ועיבוד של הגילויים הללו שוב ושוב במהלך הטיפול. כמו כן, בטיפולים הקרובים לקצה הפסיכואנליטי משתמש המטפל לעיתים קרובות באסוציאציות חופשיות ובפירוש חלומות.

אינדיקציות לטיפול דינמי

טיפול דינמי מתאים בעיקר למטופלים עם תפקוד יחסית גבוה, אשר מוכנים "לעבוד קשה" ולקחת בחשבון העלאה של זיכרונות, משאלות ודחפים אותם היו מעדיפים להדחיק ביומיום. כמו כן, היכולת ליצור קשר משמעותי עם הזולת מאוד חשובה, כדי לאפשר עבודה דרך יחסי ההעברה שנוצרים בין המטפל למטופל.

הטיפול הדינמי מתאים לטווח רחב של הפרעות, כולל דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות ומצבי משבר. בנוסף, מתאים הטיפול הדינמי להתמודדות עם קשיים שאינם מסווגים כהפרעות פסיכיאטריות (קושי ביצירת קשר זוגי, ערך עצמי נמוך וכד') ובאנשים המעוניינים בצמיחה ובהתפתחות רגשית.

תיאורטיקנים כגון הארי סטאק סאליבן ופרידה פרום-רייכמן הראו הצלחות בטיפול דינמי גם במטופלים שסובלים מסכיזופרניה. עם זאת, כיום השימוש בטיפול זה עבור אנשים המתפקדים ברמה נמוכה הינו מצומצם ופחות מקובל.

שינויים ווריאציות עדכניות

בעשורים האחרונים פיתחו תיאורטיקנים כגון באלינט, מאן, מאלאן ודאבאנלו גרסאות קצרות מועד של הטיפול הדינמי, שבהן מוגבל הטיפול בזמן, לרוב ל 12 עד-30 פגישות (להשוואה: טיפול דינמי קצר מועד). טיפולים מהסוג הזה מתאימים במיוחד במקרים שבהם הקושי של המטופל ממוקד בתחום ספציפי בחייו, כאשר בשאר התחומים התפקוד שלו הינו יחסית גבוה. הגבלת הטיפול בזמן מתרחשת גם כאשר ישנם אילוצים חיצוניים שאינם מאפשרים טיפול ממושך, כגון מגבלות כלכליות מצד המטופל או כאשר הטיפול מתבצע במרפאה ציבורית.

בעשורים האחרונים תופסת תאוצה וריאציה נוספת של טיפול דינמי, המכונה פסיכותרפיה התייחסותית. בווריאציה הזאת, ההתמקדות הינה במערכת היחסים בין המטפל למטופל, מתוך ההנחה שהכוח המרפא נעוץ בקשר הבינאישי הייחודי שנוצר בטיפול.