טיפול קצר מועד מעורר חרדה על פי פיטר סיפנאוס
STAPP

טיפול STAPP הוא קיצור של Short Term Anxiety Provoking Psychotherapy.
ב-1956 הגיע אל הפסיכיאטר פיטר סיפנאוס (Peter Sifneos) סטודנט שהיה בן 27, אדם מתפקד שהחל לסבול באופן פתאומי מהתקפי פאניקה ומחרדת קהל מיד אחרי שהוא וארוסתו הכריזו על כוונתם להתחתן. עד מהרה הוא פיתח הימנעויות אגורפוביות מהמצאות במקומות הומי אדם ונסיעה ברכב ובתחבורה ציבורית. צוות הפסיכיאטרים אליהם הגיע המטופל לראשונה העריך שיהיה עליו לעבור טיפול פסיכואנליטי של 3 שנים לפחות בכדי להתגבר על קשייו. משום שחתונתו של המטופל אמורה היתה להתרחש 3 חודשים לאחר מכן החליט סיפנאוס לנסות עימו טכניקה חדשה: טיפול קצר מועד וממוקד, שייארך 6 מפגשים בלבד. המטופל הצליח להגיע להבנה מעמיקה של המקורות ההתפתחותיים של קשייו והסימפטומים החרדתיים פסקו כמעט לחלוטין.
במעקב שנערך מספר שנים אחרי סיום הטיפול נמצא כי האפקט של הטיפול נשמר. עקב הצלחה זו, פיתח סיפנאוס את אחת מהשיטות הראשונות בגישה דינאמית שהוגבלו בזמן, וקרא לה טיפול קצר מועד מעורר חרדה.

טיפול מעורר חרדה - עקרונות ומטרות

הטיפול הינו טיפול דינאמי, ולפיכך מטרתו היא הגעה להבנה מעמיקה של המקורות ההיסטוריים והנוכחיים לסימפטומים מהם סובל המטופל. המוקד של הטיפול נבחר כבר מהפגישה הראשונה, ונוגע ברוב המקרים לקונפליקט האדיפאלי או ליחסים בינאישיים שלהם אופי משולש (קודקוד אחד מייצג את המטופל, השני מייצג את האם והשלישי מייצג את האב). במשך הטיפול, מעורר המטפל מצבים רבים שמעוררים במטופל חרדה דרך עימותים ופירושים קשים לעיכול. המטרה של הטכניקה הזו הינה ליצור "משברים רגשיים" שהמטפל והמטופל יתגברו עליהם בכוחות משותפים.

הטיפול מתקיים פעם בשבוע בזמן ובמיקום קבועים. זמן סיום הטיפול אינו נקבע מראש, אך הוא אורך בממוצע כ-15 פגישות. המטפל אקטיבי, ומעורב מאוד בטיפול.

מבנה הטיפול מעורר החרדה

ניתן לחלק את מהלך הטיפול ל-4 שלבים עיקריים:

1. המפגש הראשוני: זהו השלב בו נוצרת הברית הטיפולית בין המטפל למטופל. המטפל יגדיר את מוקד הטיפול ואת הציפיות המינימליות שלו לגבי תוצאות הטיפול.

2. השלב המוקדם: מערכת היחסים בין המטפל למטופל מנותחת דרך יחסי ההעברה, מה שמחזק את הברית הטיפולית.

3. שיא הטיפול: זהו השלב העיקרי של הטיפול, בו המטפל תוקף את מנגנוני ההגנה של המטופל ואת ההתנגדויות שלו כנגד דיון במוקד המרכזי של הקונפליקט. המטפל תומך ומעודד את המטופל כאשר הוא נאבק להבין את קשייו ומציע לו דרכים חדשות להבין אותם ולפתור אותם.

4. השלב הסופי: בשלב זה נבחן השינוי שהתרחש בחייו של המטופל כתוצאה מההתערבות הטיפולית, בכדי לוודא שהוא משתמש בדפוסי ההתנהגות החדשים בהתמודדות עם קשייו. בנוסף, נערכים המטפל והמטופל לפרידה וסיום הטיפול.

קריטריונים לבחירת מטופלים לטיפול מעורר החרדה

ראשית כל, הסימפטומים של המטופל צריכים להיות ממוקדים וברורים באופן יחסי. המטופל חייב להיות בעל אגו חזק, אינטליגנציה מעל לממוצע, יכולת תובנה, מוטיבציה גבוהה ונכונות לשינוי. בנוסף, יש לוודא שהמטופל חווה לפחות קשר אחד שהיה משמעותי בילדותו, בכדי לוודא שיהיה מסוגל ליצור ברית טיפולית במהירות עם המטפל.
ההפרעות שהטיפול מעורר החרדה של סיפנאוס מתאים לטיפול בהן כוללות: הפרעות חרדה, פוביות ספציפיות עם מרכיבים אובססיביים, מצבי אבל, דיכאון מתון וקשיים בינאישיים. הטיפול לא מתאים לסובלים מבעיות הנמשכות תקופות ארוכות, כמו הפרעות אישיות, או לסכיזופרנים ומטופלים עם נטיות אובדניות.