אימון להפרעות אכילה
Eating disorders coaching


מגוון הטיפולים והמטפלים האפשריים המוצעים למבקשים סיוע בהתמודדות עם הפרעת אכילה הוא עצום ומבלבל. הבלבול גדל עוד יותר כאשר מתווספות שיטות ייעוץ אלטרנטיביות, ובהן אימון להפרעות אכילה.

אימון להפרעות אכילה - יש דבר כזה?

העיסוק האינטנסיבי במזון, רזון ומה שביניהם ושכיחותן של הפרעות האכילה בחברה המערבית עלולים להשכיח מאיתנו את העובדה הקשה כי הפרעות אכילה מסוכנות לבריאות הנפשית והפיסית ועלולות להביא למוות.
תיאוריות פסיכולוגיות, ביולוגיות וסוציולוגיות רבות מנסות להסביר את היווצרותן של הפרעות אכילה. למרות השוני בין התיאוריות, מוסכם כי הפרעות אכילה מורכבות מגורמים חברתיים, רגשיים, ביולוגיים ותרבותיים וכי הטיפול בהן ארוך, קשה ומורכב. משאבים קליניים ומחקריים רבים הוקדשו ליצירת מודלים טיפוליים ולבחינת יעילותם בטיפול בהפרעות האכילה השונות. עדויות מחקריות וקליניות מצביעות על יעילות של פסיכותרפיה להפרעות אכילה, ובכלל זה פסיכותרפיה דינמית, פסיכותרפיה קוגניטיביות התנהגותית (CBT), פסיכותרפיה משפחתית ועוד.

ומה בין ממצאים אלו לבין אימון להפרעות אכילה? עד כה לא נמצאו עדויות באשר ליעילותו של אימון להפרעות אכילה ולא פורסמו  מחקרים הבוחנים את יעילותו באופן מבוקר. עובדות אלו מחזקות את חוסר ההתאמה של שיטה זו לטיפול בהפרעות אכילה בהן היא מתיימרת לטפל.

ראשית, אימון מוגדר כתהליך קצר מועד בו אנשים בריאים ומתפקדים מקבלים סיוע בהגשמת יעדים אישיים. למרות שאימון עוסק גם בנושאי בריאות (למשל אימון בריאות או אימון אישי להרזיה), הפרעות אכילה הנן הפרעות נפשיות המצריכות טיפול ממושך וכוללני, ואימון להפרעות אכילה מציע מסגרת קצרה וממוקדת מדי.

שנית, למרבית המאמנים אין הכשרה בפסיכולוגיה, ובפרט בפסיכותרפיה ובפסיכופתולוגיה ואין ביכולתם לאבחן ולטפל בקשיים העומדים בבסיס הפרעות האכילה (כגון דיכאון, חרדות, טראומה וכו'). בעוד שמרבית העוסקים בפסיכותרפיה הוכשרו לכך במשך שנים ורבים מהם התמחו בהפרעות אכילה, מרבית המאמנים עוברים הכשרה קצרה מאוד וממוקדת באימון אישי באופן כללי.

עם זאת, שימוש בכלים מתחום האימון במסגרת טיפול של פסיכותרפיסט (פסיכולוג, עובד סוציאלי קליני או פסיכיאטר), עשוי לתרום לטיפול ולקדם אותו. זאת כל עוד שימוש זה נעשה במסגרת טיפולית בה הפרעות האכילה מובנות ומטופלות לעומק.