טיפול בבולימיה
Bulimia treatment


בולימיה, או בשמה המלא בולימיה נרבוזה, שייכת לקבוצת הפרעות האכילה והיא מאופיינת בהתקפי אכילת בינג' חוזרים ונשנים בהם ישנה צריכת מזון בכמות גדולה מהרגיל ובתחושת היעדר שליטה בכמות המזון הנצרכת. בעקבות התקפי האכילה מופיעות 'התנהגויות מפצות' שמטרתן למנוע עלייה במשקל, כמו הקאות יזומות, שימוש במשלשלים ופעילות ספורטיבית אינטנסיבית. בנוסף, בולימיה מאופיינת בעיסוק יתר במשקל הגוף ובתלות גבוהה של ההערכה העצמית והדימוי העצמי במשקל. הרבה פעמים בולימיה מלווה בתחושות בושה, פגיעה נוספת בדימוי העצמי ("אני מגעילה את עצמי", "אני חלש אופי"), הימנעות מקשרים חברתיים ובעיות בריאות. בשל כך הטיפול בבולימיה הוא הכרחי למרבית הסובלים ממנה.

טיפול בבולימיה

בולימיה לרוב מתפתחת מתוך שילוב בין גורמים ביולוגיים, תרבותיים ופסיכו-סוציאליים. הגורם התרבותי נוגע למסר אליו חשופים מינקות ילדים וילדות ולפיו "רזה זה יפה" ומי ששמן- שווה פחות (לדוגמא, במחקרים בהם הנבדקים מתבקשים להעריך את רמת האינטליגנציה של אנשים על סמך תמונותיהם בלבד נמצא כי אנשים שמנים בדרך כלל מדורגים כאינטליגנטיים פחות מאנשים רזים). הגורם הפסיכו-סוציאלי נוגע לאופן בו נתונים אישיותיים, כגון מצבי רוח משתנים, קשיי שליטה עצמית, דימוי עצמי נמוך, קשיים בין אישיים ודיכאון, מתקיימים לצד גורמים סביבתיים כמו חיים בסביבה משפחתית עמוסת קונפליקטים, ויחד יוצרים קשיים בויסות הרגשי ונטייה לשימוש באכילה כאמצעי להתמודדות עם רגשות. אמנם, נמצא כי רבים מהסובלים מבולימיה חווים או חוו בילדותם הזנחה או התעללות פיסית/מינית.

הטיפול בבולימיה מנסה לסייע בהתמודדות עם קשיים אלו וכן להקנות מיומנויות להתמודדות יעילה יותר והרסנית פחות עם גורמים רגשיים וסביבתיים. ישנם כמה סוגי טיפול בבולימיה: טיפול בבולימיה בגישה קוגניטיבית התנהגותית, טיפול בבולימיה בגישה הבין אישית, טיפול בבולימיה בגישה דינמית, טיפול בבולימיה באמצעות טיפול משפחתי, טיפול תרופתי וליווי דיאטני.

טיפול בבולימיה בגישה קוגניטיבית התנהגותית

הטיפול בבולימיה בגישה קוגניטיבית התנהגותית מבוסס על הנחה לפיה דפוסי האכילה וההתנהגויות המפצות מתפתחים כתוצאה מעיוותים קוגניטיביים ביחס לדימוי הגוף ולדימוי העצמי ("אם אני שמנה אני לא שווה", "אף אחד לא ירצה אותי"), וכן כתוצאה הקושי בוויסות הרגשות ובהתמודדות עם מצבי לחץ- פעמים רבות על רקע היעדר סביבה משפחתית המלמדת יכולות אלו ומסייעת ביישומן. בהמשך לתפיסה זו, טיפול בבולימיה בגישה קוגניטיבית התנהגותית מתמקד הן בזיהוי ובחינת תקפותן של תפיסות ואמונות בלתי רציונליות והן בהקניית כלים ומיומנויות להתמודדות עם מצבי לחץ, סיטואציות חברתיות ותנודות רגשיות.
ישנה תמיכה מחקרית ענפה לטיפול בבולימיה בגישה קוגניטיבית התנהגותית והוא נחשב לשיטה טיפולית יעילה ביותר.

טיפול בבולימיה בגישה הבין אישית

טיפול בבולימיה בגישה הבין אישית מניח כי מרבית הקשיים איתם מתמודד המטופל הבולימי נוגעים לתחום הבין אישי, קרי, להיעדר מיומנויות חברתיות ולמעגלים שליליים בהם הבולימי מביא, באופן בלתי מודע, לדחייה ולפגיעה בו. בהתאם, טיפול בבולימיה בגישה הבין אישית מתמקד בשיפור הקשרים הבין אישיים, שכן הוא מניח ששיפור בתחום זה יקל על המצוקה הגורמת להתקפי האכילה ויקנה כישורים בין אישיים אשר יאפשרו להיעזר באחרים במקום לפנות לאכילה כדרך להתמודדות עם קושי רגשי.

טיפול בבולימיה בגישה הדינמית

טיפול בבולימיה בגישה הדינמית מבוסס על ההנחה לפיה בבסיס הבולימיה ניצבים קונפליקטים, זיכרונות ורגשות לא מעובדים, אשר עיבודם במסגרת הטיפול יביא להטבה בסימפטום הבולימי. הטיפול בבולימיה בגישה הדינמית מכוון לעזור למטופל לזהות את רגשותיו, את הטריגרים הגורמים להתקפי האכילה ואת גורמי העבר הקשורים לחוויות אלו. כמו כן, הטיפול שואף לחזק את יכולות ההתמודדות, הקשרים הבין אישיים והיכולת של המטופל לווסת רגשות בדרכים מסתגלות.

טיפול בבולימיה בגישה משפחתית

פעמים רבות, ובמיוחד בגיל ההתבגרות, בולימיה מתעוררת כתגובה לדינאמיקות משפחתיות קשות הכוללות קונפליקטים, רמת מתח גבוהה, הזנחה, התעללות, ומסר המאדיר רזון ושליטה עצמית מוגברת. לפי גישה זו, הנערה, אשר פעמים רבות עדיין חסרות לה יכולות התמודדות וביטוי רגשי מפותחות דיין, "מאמצת" את הסימפטום הבולימי כאמצעי להתמודדות עם רגשותיה ולבטאם. לכן, טיפול בבולימיה בגישה משפחתית מצמצם את הצורך הלא מודע בסימפטום הבולימי, שכן הוא מאפשר דיבור גלוי על הקשיים המשפחתיים. ברוב המקרים טיפול בבולימיה בגישה המשפחתית ניתן בשילוב עם טיפול פרטני באחת הגישות האחרות.

טיפול בבולימיה באמצעות תרופות

טיפול תרופתי בבולימיה אינו יכול לשנות מאפיינים מסוימים של ההפרעה, כמו דימוי הגוף הנמוך או הערך העצמי הפגוע, אך יכול להקל על חלק מהסימפטומים הרגשיים הקיימים כחלק מהבולימיה. למשל, טיפול בבולימיה באמצעות תרופות יכול להקל על מצבי דיכאון וחרדה ולחזק את יכולת השליטה בדחפים. מאחר והטיפול התרופתי אינו מספק מענה לקשיים הרגשיים והבין אישיים העומדים בבסיס הבולימיה, לרוב טיפול זה יינתן במקביל לטיפול פסיכולוגי.

טיפול בבולימיה במסגרת אשפוזית

טיפול בבולימיה במסגרת אשפוזית נבחר כאשר הבולימיה יוצאת מכלל שליטה וקיים סיכון ממשי לבריאותה או להתפתחותה של המטופלת, ולאחר שטיפול במסגרת אמבולטורית התברר כלא יעיל דיו. הטיפול בבולימיה במסגרת אשפוז מאפשר למטופלת להתמסר לטיפול הרגשי, הקבוצתי והמשפחתי ולהעביר את האחריות להרגלי האכילה שלה, באופן זמני, לידי הצוות המטפל.

טיפול בבולימיה באמצעים משולבים

בולימיה היא הפרעה אשר מתפתחת רקע כתוצאה משילוב של גורמים רבים ובהתאם, הטיפול בבולימיה בדרך כלל מבוסס על שילוב בין מספר שיטות טיפוליות. הטיפול הנפוץ ביותר בבולימיה הוא שילוב אחת הגישות הפסיכולוגיות עם מפגשים עם דיאטנית, אשר מסייעים בהקניית הרגלי אכילה מאוזנים ובשמירה על משקל גוף תקין. לתוכנית טיפולית זו ניתן להוסיף גם טיפול תרופתי ומשפחתי, בהתאם לנסיבות החיים והקשיים הספציפיים.