פסיכותרפיה יונגיאנית
Jungian Psychotherapy


פסיכותרפיה יונגיאנית היא שיטת טיפול שצמחה מתוך גישת הפסיכותרפיה המכונה פסיכואנליזה. פסיכותרפיה יונגיאנית מכונה על שם אבי הגישה, הפסיכיאטר קרל גוסטב יונג, שהיה תלמידו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בתחילת המאה ה-20.

יונג היה אחד מתלמידיו הקרובים והמבטיחים של פרויד. במסגרת זאת, למד יונג לעומק את עקרונות גישת הפסיכואנליזה והיה מתומכיה הנלהבים. לאורך השנים, החל לערער יותר ויותר על מושגיו של פרויד, עד שלבסוף נפרדו דרכם על רקע מחלוקות מקצועיות ואישיות ויונג המשיך לשכלל גישה טיפולית משלו, המכונה פסיכותרפיה יונגיאנית.

לפסיכותרפיה יונגיאנית היבטים משותפים רבים עם הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית, לדוגמא, האמונה כי האדם מרחיק חוויות קשות מעברו לתת מודע / לא מודע, אזור שלא נגיש לו ועושה שימוש במנגנוני הגנה נפשיים כדי להימנע ממגע עם התוכן הקיים בתת מודע. לצד זאת, פסיכותרפיה יונגיאנית מוסיפה כמה מוקדים של התייחסות ורעיונות הייחודיים לה.

לפי הפסיכותרפיה היונגיאנית, הלא מודע הוא אזור בנפש המכיל לא רק תכנים מההיסטוריה האישית של האדם, כי אם גם תכנים ודימויים המשותפים לאנושות כולה, העוברים בתורשה. אזור זה מכונה לא מודע קולקטיבי והוא נגיש לאדם בעיקר על ידי סמלים בחלומות. פסיכותרפיה יונגיאנית מקבצת את תכני הלא מודע הקולקטיבי לכמה מיתוסים תרבותיים, המכונים ארכיטיפים. הארכיטיפים כוללים:

אנימה ואנימוס - יסודות גבריים ונשיים. אנימה היא היסוד הנשי ואנימוס הוא היסוד גברי. באישיותו של כל אדם, מכל מין, קיים ייצוג של שני יסודות אלו.
פרסונה - החלק באדם שמתאים עצמו לציפיות החברה.
הצל - החלק באדם שמכיל חלקים אשר אינם מותאמים לדרישות החברה ושהאדם שואף להסתיר.
העצמי - גרעין אישיותי המרכז בתוכו את כל הארכיטיפים ושואף להיות בתהליך מתמיד של התפתחות והגשמה עצמית.

פסיכותרפיה יונגיאנית מכוונת לשיפור האיזון בין הארכיטיפים השונים, לדוגמא, טיפוח העצמי ואיזון בין מידת הדומיננטיות של הפרסונה לעומת זו של הצל. תהליך זה נעשה על ידי שימוש עשיר ומגוון בחלומות. לפי הפסיכותרפיה היונגיאנית, שיא התהליך מכונה אינדיבידואציה - מצב של אינטגרציה והרמוניה בין הארכיטיפים.

פסיכותרפיה יונגיאנית מחלקת את נפש האדם לשמונה סוגי טיפוסים, לפי שני ממדים של סוגי אישיות - אקסטרוורטיות (מוחצנות) לעומת אינטרוורטיות (מופנמות). אקסטרוורטים (מוחצנים) הם אנשים המשקיעים אנרגיה רבה בסביבה, בעיקר בקשרים עם אנשים אחרים. אינטרוורטים (מופנמים), לעומתם, משקיעים יותר אנרגיה בעולמם הפנימי.

הגישה מדברת על ארבעה סוגים של פעולות נפשיות מרכזיות -
חשיבה, המתארת שימוש רציונלי בלוגיקה והיגיון
הרגשה, המתארת תהליך רציונלי של הערכה סובייקטיבית (לדוגמא טוב/רע, חשוב/חסר ערך)
תחושה, המתארת התייחסות אי-רציונלית לחוויות שנקלטו באמצעות החושים
ואינטואיציה, המתארת התייחסות אי-רציונלית המתבססת על אזורים שנגישים לאדם באופן חלקי, לדוגמא הסתמכות על תחושות בטן.

במסגרת פסיכותרפיה יונגיאנית, מאתרים ומנסחים את סגנון המטופל מתוך שמונה שילובים אפשריים, לפי התכונה הדומיננטית שלו בכל אחד משני הממדים (לדוגמא, אדם מופנם-חושב, אדם מוחצן-אינטואיטיבי וכד').