אינדקס טיפולים וניתוחים חזור

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית Cognitive behavioral therapy for social anxiety


טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית הנו טיפול פסיכותרפי אשר מבקש להקל על הסימפטומים המופיעים במסגרת חרדה חברתית. הטיפול מתקיים בפורמט של טיפול קצר מועד, ותמקד בשינוי דפוסי חשיבה ודפוסים התנהגותיים, אשר נמצאים בבסיס החרדה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית - רקע

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית הנו אחת הווריאציות הפופולאריות ביותר של פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, שיטת טיפול המתמקדת במגוון רחב של מצוקות. כך למשל, קיים טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון, טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעות קשב וריכוז, ועוד. הטיפול משלב שיחות בחדר הטיפולים לצד "שיעורי בית", הכוללים משימות והתנסויות בשטח.

חרדה חברתית הנה חרדה השייכת לקבוצה המכונה קבוצת הפרעות החרדה, אשר כוללת הפרעת פאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית ,(OCD) פוביה ועוד.

חרדה חברתית מאופיינת בפחד מפני מצבים חברתיים באופן כללי, או מצבים חברתיים ספציפיים. לרוב מדובר בחשש מהשפלה ומבוכה, ומפני הערכה שלילית על ידי אחרים. האדם מבקש להימנע מתחושת הפחד והשלכותיה, ולכן נמנע ממצבים חברתיים. ההימנעות הופכת למנגנון שמצד אחד מגן על האדם מתחושות לא נעימות, ומצד שני מגביל אותו מאוד בתפקודו היום יומי ומעיב על בריאותו הנפשית. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית מבקש להתמקד הן במחשבות השליליות סביב סיטואציות חברתיות, והן בהימנעות מהסיטואציות, במטרה לסייע למטופל להבין כי תחושת הפחד מוגזמת ולא תואמת את החוויה במציאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית – איתגור דפוסי חשיבה שליליים

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על ההנחה כי בבסיס של מצוקה נפשית מצויים דפוסי חשיבה שליליים, אשר מנהלים את האדם וגורמים לו לתחושות לא נעימות. במקרה של חרדה חברתית, מדובר בדפוסי חשיבה אשר מפריזים במידה שבה האדם צפוי לזכות בתגובות שליליות כלפיו בסיטואציות חברתיות. האדם חושש כי יתפקד באופן מביך או מעורר דחייה, וכי הסביבה תנהג בו באופן משפיל ותתרחק ממנו. עשויות להופיע מחשבות כגון: "תמיד כשאני מביע דעה, אנשים מתסכלים עליי בתימהון וחושבים שאני מוזר". למרות הדומיננטיות של דפוסים אלו, במרבית המקרים המחשבות הן אוטומטיות, כך שהאדם לא ער לקיומן. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית, המטפל משוחח עם המטופל ועוזר לו לנסח את המחשבות והדפוסים השליליים. לאחר מכן, המטפל והמטופל בוחנים יחד את המידה שבה הדפוסים אכן רציונליים ומשקפים את המציאות. למשל, האם אנשים אכן מביטים בתימהון כשהמטופל מביע את דעתו, או שמא המבט שלהם יכול לבטא דברים אחרים, כמו הקשבה או חשיבה על התכנים שהמטופל מעלה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה מבקש להגמיש את דפוסי החשיבה השליליים ולהציע במקומם דפוסים אחרים, חיוביים יותר. כך לדוגמא יוכל אדם שמחשבתו האוטומטית היא - "אף אחד לא מבין אותי אף פעם", לאמץ את המחשבה החלופית - "לפעמים אנשים לא לגמרי מבינים את דבריי, אבל זה נדיר יחסית, וכשזה קורה, אוכל להסביר את עצמי שוב".

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית – התנסות מחודשת בסיטואציות חברתיות

לצד השינוי המחשבתי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית מבקש לעודד את המטופל להתנסות שוב בסיטואציות חברתיות. הטיפול מסתמך על ההנחה כי מה שמשמר את החרדה החברתית הוא הימנעות ממצבים חברתיים, וכי התנסות בשטח חיונית בכדי להראות לאדם שההימנעות מהסיטואציה החברתית מזיקה לו יותר מאשר האופן שבו הוא מתפקד בפועל במצבים אלו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית משלב את המטופל בהדרגה בסיטואציות חברתיות, במסגרת טכניקה המכונה חשיפה הדרגתית. למשל, תחילה עשוי המטופל להיפגש עם חבר אחד בביתו, לאחר מכן עם שני חברים בבית קפה, ולקראת סיום הטיפול הוא ילך למסיבה. לצד ההתנסות לומד המטופל טכניקות הרגעה עצמית, אשר מסייעות לו להוריד את רמת החרדה שמתעוררת בו במהלך ולקראת הסיטואציות החברתיות. חוויות הצלחה בהתנסויות אלו מאששות את ההנחה סביב הפער הקיים בין עצמת החרדה לבין איכות התפקוד בפועל, וכתוצאה מכך הן מורידות בהדרגה את תחושת החרדה.