מחיצת האף היא מעין קיר עשוי סחוס ועצם, אשר מפצל את האף לשניים ויוצר את חללי האף. סטייה של מחיצת האף, שעלולה להיות בעיה מולדת או נרכשת כתוצאה מחבלה או גדילה לא שווה של סחוס המחיצה, יכולה לפגוע בנשימה, ולגרום לזיהומים באף.
יש לציין כי אצל מרבית האנשים, מחיצת האף אינה ממורכזת באופן מלא, ויוצרת מעבר אחד גדול מהשני. כאשר הסטייה חמורה, היא עשויה לחסום לחלוטין נחיר אחד.
הטיפול, במידה והוא נדרש, כולל תרופות שמפחיתות את הנפיחות באף, ומרחיבי נחיריים שעוזרים להרחיב את המעברים. עם זאת, הטיפול המוחלט לבעיה הוא ניתוח לתיקון הסטייה במחיצה.
Alila Medical Media | Shutterstock
סטייה של מחיצת האף תסמינים
כאמור, הרבה אנשים סובלים מסטייה של המחיצה, אך לרוב המצב אינו חמור מספיק כדי ליצור תסמינים. בחלק מהמקרים, עלולים להתפתח התסמינים הבאים:
• חסימה של חלל אף אחד או של שניהם, אשר יכול לגרום לקשיים בנשימה דרך נחיר אחד או שניהם. התסמין בולט יותר כאשר סובלים מנזלת בשל צינון או אלרגיה, שגורמים לנפיחות ולהיצרות של חללי האף.
• כאב בצד אחד של הפנים עשוי להתפתח בשל מגע בין משטחים בתוך האף ויצירת לחץ.
• נשימה רועשת בזמן השינה.
• פיתוח מודעות למחזוריות הנשימה דרך חללי האף – באופן טבעי אנחנו נושמים דרך נחיר אחד לסירוגין, אך פיתוח מודעות לדבר יכולה להצביע על סטייה של המחיצה.
• העדפת צד אחד לשינה, לשם שיפור הנשימה דרך האף בזמן השינה.
סיבות וגורמי סיכון
סטייה של המחיצה יכולה להיגרם ממצב מולד או כתוצאה מחבלה לאף. המצב יכול גם להגרם כתוצאה מלידה טראומטית.
עם השנים, תהליך ההזדקנות של הגוף יכול להחמיר את הסטייה של מחיצת האף.
בנוסף, גירוי של חללי האף או הסינוסים יכול גם הוא להחמיר את המצב ולגרום להיצרות של חללי האף, ואף לגרום לחסימה.
אבחון ובדיקות
על מנת לאבחן את הבעיה ולהבין את חומרתה, יש להתייחס לתסמינים במידה והם קיימים, ולבצע בדיקה של האף, אשר מתבצעת באמצעות פנס וכלי המשמש לפתיחת הנחיר. כמו כן, הבדיקה תתבצע לעיתים לפני ואחרי שימוש בספריי להפחתת הגודש באף.
במידה והרופא או הרופאה שעושים את הבדיקה הראשונית אינם מומחים באא"ג, במידה ויש צורך בטיפול, תינתן הפניה למומחה בשביל המשך טיפול וייעוץ.
סיבוכים אפשריים
הסיבוכים של סטיית מחיצה חמורה באף שגורמת לסתימה של חלל האף, יכולים להיות יובש בפה בשל נשימה כרונית מהפה, תחושת לחץ ומלאות בחללי האף, והפרעות בשינה בשל הקושי לנשום דרך האף בזמן השינה.
טיפולים ותרופות
הטיפול מתחלק לטיפול תרופתי שעוזר בהקלה בתסמינים כמו תרופות מפחיתות גודש, נוגדי היסטמינים, וספריי סטרואידי לאף. התרופות האלו מטפלות רק בגודש שנוצר ואינו יכול לטפל בסטיית המחיצה עצמה.
הדרך ליישר את המחיצה היא באמצעות ניתוח. הניתוח מוצע כאשר לא ניתן לשלוט בתסמינים. מידת השיפור במצב שלאחר הניתוח תלויה בחומרת הסטייה שהייתה.
מניעה
ניתן לנסות למנוע חבלות שיכולות להוביל לפגיעה באף ולגרום לסטיית המחיצה על ידי שימוש בקסדה או במגן לפנים במקרים של פעילות אתגרית או של ספורט הכולל מגע. כמו כן, שימוש בחגורת בטיחות כאשר נוסעים ברכב עשוי למנוע חבלה באף שתגרום לסטייה של מחיצת האף.
התגלו לי קשריות בבלוטת התריס שפירות ברוך השם.
גודל האונות תקין ובדיקות הדם תקינות.
האם אצטרך רק מעקב? האם קשריות אלו יכולות להעלם להתמוסס או לחילופין לגדול?
שלום וברכה
קשריות בתריס בדרך כלל לא נעלמות הן יכולות לשנות את הגודל כלפי מעלה ולעיתים אף כלפי מטה אבל לרוב לא נעלמות
ולכן מעקב
בדרך כלל מתחילים ביקורת אחת לחצי שנה או שנה ואז אם רואים שאין שינוי משמעותי בגודל אפשר פעם בשנתיים עד חמש שנים
בהצלחה
שלום וברכה
בניקור שעשיתי באונה שמאלית התקבל דם קולואיד חופשי דליל, לימםוציטים בקבוצות(חלקם ארטיפקטים)וקבוצות של פוליקולים שלמים בגדלים שונים. קשר קולואידי שפיר עם Lymphocytic thyroiditis
Bethesda II
המידע שאמרת כמובן מוסיף.
אבל עדיין חסרים פרטים
את אומרת שיש לך קשרית TIRADS4 וניקור הדגים רקמת תירואיד שפירה ותאי דלקת.
חשוב לציין מה הגודל של הקשרית והאם היא גדלה מלפני שנתיים. והאם יש בלוטות לימפה.ֿ
אני מציע לפנות לרופא.ה אנדוקרינולוג.ית או א.א.ג להערכת הקשר ומישוש הצוואר.
בהצלחה ומקווה שאת מוצאת נחמה אחרי מותו הטראגי
הוסף תגובה
דלת בבלות התריס
Yaara04/03/2024 | 17:34
הבן שלי חלה בגידול בבלוטה עבר כריתה ורדיואקטיבי וחזר לו כשנה אחרי כלוקמיה שכתוצה מכך נפטר, לאור הממצאים של הבדיקות עליי בביקורת תקופתית, אציין כי ניקור שעשיתי לפני כשנתיים פלוס היה ללא שום חשד ופה ביה חשד לטרייד 4
עקב אי נוחות באה והולכת בצוואר ביצעתי אס צווארי ובתוצאותיו רשום קשריות היכולה להתאים לtgdc triads 3 ולהגיע לאס נוסף בעוד כחצי שנה. בדיקות דם של בלוטת בתריס תקינות. לחוצה ממש אשמח לדעת מה המשמעות? תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
בהמשך לציסטה בבלוטת המגן
חוששת28/02/2024 | 18:56
תודה ד"ר. רק דבר אחד לא מובן לי עדיין. ביצעתי לפני הרבה שנים ב- 2016 2 אס צוואר ובלוטת תריס ושם לא הופיעה ציסטה כזו, כיצד זה יתכן שלא הופיעה אז אם זה שריד עוברי? ושוב תודה.
כשיש חשד לציסטה תירוגלוסית יש כמה אינדיקציות לניתוח
1. זיהומים חוזרים (מתבטא בנפיחות אודם וכאב מקומי)
2. חשד לממאירות
3. הפרעה אסטטית
אם אין לך אף אחת מהבעיות אין סיבה לנתח.
אפשר להסתפק במעקב
באופן אישי במצב הנוכחי לא הייתי מבצע ביופסיה (ניקור עם מחט) והייתי מסתפק בלחזור על אולטראסאונד עוד חצי שנה אבל יש רופאי א.א.ג - ראש צוואר שהיו ממליצים על ביופסיה בגלל החשד (המאד נמוך) לממאירות.
אם במהלך החצי שנה הציסטה תגדל או שתסבלי מנפיחות בצוואר או כאבים ממוקמים לצוואר מרכזי עליון. אני ממליץ לכרות את הציסטה (מבוצע ביחד עם כריתה של חלק אמצעי של עצם ההיואיד (עצם הלשון))
בהצלחה
הוסף תגובה
בהמשך לשאלה
חוששת26/02/2024 | 21:06
תודה רבה על המענה המהיר
רשום סובמנטלי קו אמצעי הודגם תהליך נוזלי בגודל סמ יכול להתאים לTGDc. לא ברור לי אם מדוהר ב 1 סמ או שהמבפר הושמט.
תודה שוב
אני לא בטוח שאני מבין את התשובה שקיבלת.
להבנתי הם מציינים שיש ציסטה שיכולה להיות ציסטה תירוגלוסית בצוואר. חסר לי גודל וחסר לי מיקום.
מבחינת לחץ - אפשר להוריד את סף הלחץ כי הסיכון לסרטן בלוטת התריס בתיראדז 3 אינו גבוה.
מאידך אם אכן יש לך ציסטה תירוגלוסית (ורובם שפירות) והיא יחסית גדולה ייתכן והיא זו שגורמת לך לאי נוחות ולכן יש מקום לדון על כריתת הציסטה (יש שיבצעו ביופסיה לפני כן)
לצורך כך מציע לך לפנות לרופא/ת א.א.ג ולדון איתה/ו
בהצלחה
היי
קיבלתי הפנייה לאולטרסאונד צוואר רקמות רכות ובלוטות צוואר עקב הממצא הבא:
"בלוטת מגן נמושה קצת נוקשה ולא אחידה משמאל, ללא קשר בולט"..
מה זה אומר? האם יש סיבה לדאגה?
שלום וברכה
בעבר כשלא היו אמצעי דימות הרופא התבסס על מישוש בלוטת התריס
כיום לא ניתן להפריד את הבדיקה הפיזיקלית מהדימות בדיקת מישוש הצוואר הינה מאד סובייקטיבית ולכן אני ממליץ להמתין לבדיקת האולטראסאונד.
בהצלחה
שלום,
בעבר עברתי ניתוח לכריתת 3 בלוטות הפאראתירואיד בהצלחה עקב היפרפלזיה. במשך כמה שנים של מעקב רמות הpth היו תקינות. בשנתיים האחרונות ההורמון הpth החל לעלות בהדרגה וכרגע עומד על ערך של 92. אני מניחה כי הבלוטה היחידה שנוצרה החלה להפריש רמות גבוהות של ההורמון. האם במקרה כזה מבצעים ניתוח נוסף? אני חוששת מאד להישאר ללא בלוטה אחת אפילו. מה עושים אם הבלוטה נמצאת בתוך בלוטת התריס? והאם קיים קשר בין רמות גבוהות של ההורמון להשמנה? תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
מה עדיף היפרפאראתירואידיזם (רמות גבוהות של PTH) או היפופאראתירואידיזם (רמות נמוכות של PTH) כשיש היפרפלזיה של כל בלוטות יותרת התריס?
התשובה לשאלה בכותרת היא שתלוי בעיקר כמה ההיפרפארא קשה אבל ברמות סבירות כלומר שרמת הסידן לא מטפסת יותר מדי עדיף לדעתי היפרפארא כי היפופאראתירואידיזם והיפוקלצמיה (סידן נמוך) גורמת ליותר סבל.
לעצם השאלה לא ציינת מה רמת הסידן. אם הסידן בטווח הנורמה ואין לך תסמינים קשים של היפרפארא אנימהסכים איתך ושעדיף לא ללכת להרפתקה ניתוחית.ֿ
באופן תיאורטי (לא במקרה שלך) אם בלוטת יותרת התריס נמצאת בתוך בלוטת התריס משהו שקורה מדי פעם אז לפעמים צריך לכרות את בלוטת התריס מאותו צד יחד עם הפאראתירואיד.
לגבי הקשר בין היפרפאראתירואידיזם והשמנה ראו שלאנשים עם היפאפראראתירואידיזם יש יותר שומן בגוף. העניין שלא ברור האם PTH או סידן מוגברים גורמים ליותר שומן או שלהיפך רמות שומן גבוה גורמות לעליה ב PTH וסיכון יותר גבוה להיפאפראתירואידיזם (אולי דרך לפטין שעולה כשעולה רקמת השומן בגוף)
בהצלחה