נמק גזי (Gas gangrene) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

מצב חירום רפואי שמקורו בזיהום בחיידקי קלוסטרידיום. נמק גזי הוא נמק (מוות של רקמה) עם יצירה מקומית של גז.

חיידקי הקלוסטרידיום הם אנאירוביים (מתרבים בחוסר חמצן) ונמצאים בקביעות בצורת נבגים בקרקע ובמעי הגס. על מנת שיחול נמק גזי חייבים להתקיים שני תנאים: קיום רקמה שנפגעה מחבלה, או מחסימת כלי דם ולוקה בחוסר אספקת דם וחמצן וחדירה של נבגי קלוסטרידיום לתוכה.

כשני שלישים מהמקרים מתרחשים בפצעי חבלה או ניתוח. השליש הנותר, קורה ללא פצע מוקדם ומאפיין חולים עם מחלות כלי הדם ההיקפיים, סוכרת, סרטן המעי הגס או תנגודת חיסונית ירודה. במקרים אלה, חודרים חיידקים מן המעי למחזור הדם ודרכו אל הרקמות. בארה"ב מדווח על כ-2000 מקרים בשנה.

פרופ' עמנואל סיקולר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

נמק גזי תסמינים
כאב עז במקום הזיהום הוא אחד התסמינים הראשונים ועשוי להופיע תוך שעות. בבדיקה מתגלים בצקת, שינויים בצבע הרקמה לגוונים של חום, הפרשה מן הפצע, שלפוחיות וגז ברקמה. את הגז ניתן לחוש בלחץ קל על האזור הנגוע. התחושה היא של ספוג רך המלא בחללי אוויר. הסימנים המקומיים עלולים להתפשט במהירות של מספר סנטימטרים לשעה.

בהמשך מופיעים מק, בעיקר של רקמת השריר, חום, וסימנים של הלם זיהומי, הכוללים דופק מהיר, ירידה בלחץ-הדם, ערפול הכרה ופגיעה רב-מערכתית. התמותה גבוהה, מעל 25% במקרים הקשורים לחבלה ומעל 70% במקרים ללא חבלה.
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
בטיפול בנמק גזי, הטרייה ניתוחית נרחבת של האזור הנגוע ומתן אנטיביוטיקה לתוך הווריד הם אמצעי הטיפול החשובים ביותר. נוסף על כך יש לתת טיפול תומך בנוזלים ומלחים. מכיוון שמעורבים בו חיידקים אנאירוביים, יש צורך במתן חמצן. יש המטפלים בחמצן בתא לחץ אך אין ודאות כי אמצעי זה משפר את סיכויי ההחלמה.

צעדי מניעה חשובים הם הטריית פצעים וטיפול אנטיביוטי מונע ללוקים בפצעים מזוהמים, או לחולי סוכרת עם מחלת כלי הדם ההיקפיים העוברים ניתוחי גפיים.