עמוד השדרה בנוי משרשרת ארוכה של 33 חוליות המורכבות מעצם וסחוס. כל חוליה מורכבת מגוף קדמי עגול ומקשת אחורית (lamina). החוליות מחוברות אחת אל השנייה, החל מאזור הצוואר ועד לעצם הזנב ויוצרות מעין תעלה בה עוברים קצוות העצבים אשר מעצבבים את הגפיים העליונות והתחתונות (כתלות במיקומם לאורך התעלה) וחוט השדרה. בין החוליות נמצאים הדיסקים הבין חולייתיים המאפשרים את גמישות עמוד השדרה.
היצרות תעלת עמוד השדרה היא מצב בו נוצר לחץ על חוט השדרה או על קצוות העצבים המצויים בתעלה. ברוב המקרים ההיצרות תתרחש בחלק התחתון של עמוד השדרה.
היצרות תעלת עמוד השדרה תסמינים
ישנן מספר תופעות שיכולות להתפתח בשל היצרות התעלה התלויות כמובן במיקום בתעלת השדרה שבו התרחשה ההיצרות: אם מדובר בהיצרות של תעלת השדרה באזור המותני, שכיחים תסמינים כמו קשיי הליכה, צליעה לסירוגין, כאבי רגליים (בעיקר בשעות הלילה), תחושת נמלול "והירדמות" של הרגליים ועוד. במקרים חמורים יותר, ההיצרות עלולה להוביל לאי שליטה על הסוגרים. תופעה זו מחייבת התערבות טיפולית מהירה.
אם קיימת היצרות בחלק העליון של עמוד השדרה תורגש חולשה באזור הידיים, איבוד כוח בשתי הידיים או באחת מהן וכן גם הפרעות או שינויים בהליכה. היצרות באזור הצווארי יכולה לגרום לשינויים בחלקו העליון של חוט השדרה, אך מדובר במצב נדיר יחסית.
במקרה של שבר בעמוד השדרה שהוביל לסגירה חלקית של התעלה המטופל/ת עלול/ה לסבול משיתוק בגפיים העליונות או התחתונות (כתלות באזור החסימה). אם המקור להיצרות הוא גידול, התסמינים יתפתחו לרוב באופן הדרגתי ומהיר שימשיך לרוב מספר שבועות.
באדיבות ד"ר אלכסנדר ברוסקין
סיבות וגורמי סיכון
ישנם גורמים שונים להיצרות תעלת עמוד השדרה, השכיח שבהם הוא זה הניווני. היצרות התעלה מהווה היא חלק מתהליך פיזיולוגי טבעי המתרחש עם הגיל. ככל שאנו מתבגרים, קוטר התעלה הופך צר יותר, דבר המוביל ללחץ ניכר על חוט השדרה או קצוות העצבים. לכן, ההיצרות מתרחשת לרוב במטופלים בעשור השישי ועד השמיני לחייהם.
כמו כן, ההיצרות עלולה להיגרם בשל פריצה של דיסק בין חולייתי, אשר מובילה ללחץ על חוט השדרה או העצבים המצויים באזור.
גם גידולים שונים וכן גם שברים בחוליות עמוד השדרה עלולים להוביל להיצרות ניכרת התעלה ולעיתים אף לסתימה חלקית שלה.
קיימים גם גורמי סיכון אשר מעלים את הסיכוי להתפתחות ההיצרות, בהם גיל מבוגר, קיום של מחלות רקע (למשל מחלות ממאירות שונות), עודף משקל, נטייה גנטית, ביצוע של פעילות פיזית מאומצת שעלולה להוביל לשינויים ניווניים בגיל צעיר וכן גם עישון.
אבחון ובדיקות
בשלב הראשון יבצע הרופא המטפל אנמנזה מקיפה ובהתאם לממצאים יפנה לבדיקת הדמיה מתאימה. אם קיים חשד להיצרות בעמוד השדרה המותני תתבצע בדיקת CT, בעוד שאם יש חשד לפגיעה בחוט השדרה תתבצע גם בדיקת MRI.
לעיתים יומלץ לבצע גם בדיקת מיפוי עצמות כדי לבחון אם המקור להיצרות נעוץ בהתפתחות של מחלה זיהומית, שבר טרי בחוליות ועוד.
ההחלטה בנוגע לבדיקה שתתבצע נתונה כמובן לשיקול דעתו של הרופא המטפל. במקרים שבהם יישקל פתרון ניתוחי יתבצעו גם בדיקות כלליות כדי לבחון את הרקע הרפואי של החולה ולהבין אם הוא יכול לעמוד בניתוח.
סיבוכים אפשריים
היצרות תעלת עמוד השדרה היא מחלה ניוונית ופרוגרסיבית ולמעשה אין לנו כל יכולת לשלוט על קצב התקדמות המחלה. לכן, חשוב לטפל בשלבים מוקדמים כדי למנוע מצב שבו ההיצרות הובילה לתופעות בלתי הפיכות, כמו למשל אי שליטה על הסוגרים או חולשה ניכרת של הגפיים.
כתלות באבחנה ובהמלצת הרופא המטפל, לרוב אם התפתחו סימנים ברורים מאוד המעידים על המחלה מומלץ לשקול ביצוע של טיפול כירורגי.
טיפולים ותרופות
קיים מגוון רחב של טיפולים שמרניים אשר מיועדים למטופלים שאינם נחשבים כמועמדים מתאימים לניתוח או שלא מעוניינים בו. מבין החלופות הקיימות ניתן לציין טיפולים במרפאת כאב, טיפולי פיזיותרפיה או טיפולים אוסטאופתים ועוד. טיפולים אלה אמנם מסייעים בהשגת הטבה זמנית בכאב ובהקלה תופעות נוספות שהתפתחו, אולם הם אינם פותרים את בעיית ההיצרות. למעשה, כדי לפתור את הבעיה מיסודה יידרש פתרון כירורגי.
הניתוח לטיפול בהיצרות תעלת עמוד השדרה נועד כדי לשחרר את הלחץ המופעל על העצבים האזוריים וחוט השדרה באמצעות פתיחה של התעלה.
ישנן מספר גישות לביצוע הניתוח: למינקטומיה, השיטה הוותיקה ביותר לביצוע הפעולה, כוללת ניתוח פתוח שבמהלכו מוסרת הקשת האחורית של החולייה - הלמינה כדי לשחרר את הלחץ המופעל על קצוות העצבים או על חוט השדרה. ניתוח זה יכול לגרום לחוסר יציבות של החוליות ועל כן יכלול לעיתים גם קיבוע שלהן.
לצד הניתוח המסורתי, קיימות גם גישות חדשניות וזעיר פולשניות לביצוע הפעולה, אולם הן מתאימות לרוב למקרים קלים יותר.
במצבים מורכבים ניתוח למינקטומיה נחשב לטיפול הבחירה. ניתוחים אלה יכולים להתבצע במטופלים ומטופלות בכל גיל, כל עוד מצב החולה מאפשר לבצע פעולה כירורגית ולכן מומלץ לבצע את הפעולה מוקדם ככל הניתן.
מניעה
כאמור, היצרות תעלת עמוד השדרה היא תהליך פיזיולוגי טבעי ולכן הוא אינו ניתן למניעה. אולם, שמירה על משקל תקין, ביצוע של פעילות גופנית בשגרה והימנעות מעישון, עשויים לדחות את התפתחות התהליך הניווני.
"היות ונותחתי על ידו באסותא כלניות אשדוד
הם שלחו לי משוב וכמובן שהגבתי לגבי כל הצוות
וכמובן לגביו אין מילים הוא אדיב ומקצועי ומסביר הכל לפרטי פרטים
פשוט הייתי מאוד מרוצה ואמליץ עליו בפה מלא"
התחלתי ליטול קונצרטה באופן יום יומי. שמתי לב שזה מעלה לי את הדופק ובמיוחד שמתאמן הדופק קופץ במהירות. למשל בריצה של ארבעים דקות הדופק בין 175 ל 190 . אני בן 31. ובנסוף גם שמרים משקולות הדופק קופץ במהירות לדפקים כאלו.מה אפשר לעשות כי בלי קונצרטה לא מתפקד מבחינת ריכוז. תודה רבה
לתשובה שלי יש כמה חלקים. החומר בקונצרטה - מתיל פנידאט הידרוכלוריד - משתייך לסמים הפועלים על גירוי מוחי . לעיתים זה יכול להתבטא בדופק מואץ אך מהמעט שקראתי על התרופה זו אינה תופעת לוואי נחשבת. עם זאת - שווה לדבר עם הרופא שרשם לך את התרופה ולהתייעץ איתו גם. בנוסף - השינויים שאתה מתאר מעלים שאלה של רמת הכושר הגופני שלך. מבחינת טווחי הדופק - נוסחת אצבע לא מדוייקת מדברת על דופק מקסימלי כ 220 פחות גיל המתאמן. כלומר הדופק המקסימלי שלך צריך להיות 189. אז המספרים סבירים. דופק מקסימלי מדוייק מבררים במבחן מאמץ מיוחד. אני מציע להפגש עם מאמן , לדון איתו בשינויי הדופק ולהתאים לך תכנית אימונים ופעילות פיסית שתתאים למטרות שלך וליכולות שלך. בהצלחה.
שלום וברכה
אובחנתי עם קרע במיניסקוס המדיאלי, יש לי כאבים בברך, חוסר ישור ונעילות.
אני פעיל ספורטיבית ומעוניין לטפל בבעייה כדי לחזור לספורט,
אשמח על המלצה לטיפול.
שלום רב. מה שמטריד אותי כרגע היא ההפרעה המכנית שלך. חוסר ישור ונעילות של הברך מעידות על קרע לא יציב במניסקוס. הדבר הראשון שיש לעשות הוא להתחיל טיפולי פיזיותרפיה. במקביל יש לבצע MRI ולהבדק על ידי אורתופד ספורט או מומחה ברך. רוב קרעי המניסקוס אינם דורשים התערבות ניתוחית אבל חלק, בעיקר אלה הגורמים הפרעה מכנית - כן דורשים. לכן צריך להבין מה אופי הקרע והאם טיפול שמרני פותר את הבעיה של חזרה לפעילות ספורטיבית.
מדרסים לדלקות בגיד האכילס לרוב מרימים מעט את העקב מעל גובה הנעל. כלומר מכניסים את כף הרגל באופן יזום למעט פלנטר פלקציה. למעשה מגדילים את ה DROP - ההפרש בין גובה העקב לגובה הבהונות בנעל הספורט. בצורה כזו מורידים מגיד האכילס מאמץ נוסף ומקלים על העבודה שלו. כמובן שאם יש עיוות אנטומי או מבני אחר, המדרס יכול לטפל בו ועל ידי כך לשפר את מנח כף הרגל ולפזר עומסים בצורה טובה יותר - ולהוריד את ההשפעה על גיד האכילס.
הי יש לי בעיה שאני מתאמן בחדר כושר או משחק כדורסל , לפעמים מרגיש קושי בנשימה , נשימה שטוחה ומהירה ,וכובד בחזה ,אחרי מאמץ , הריאות בסדר גמור , גם הלב , אך יש לי בקע סרעפתי קטן ,וצרבת , ומעי רגיז , וגם בלט דיסק צווארי c6 c7 , ועוד משהו חרדה והתקפי חרדה , הכל ביחד , הבעיה הזאת גרמה לי להתקף חרדה קשה , אחרי אימון שבוע שעבר ,נאלצתי להזמין אמבולנס כי איבדתי שליטה על ההתקף בגלל הקושי לנשום(היפרונלטציה) , נכון שלחרדה יש חלק ויכול להיות שמאמץ זה טריגר , אבל עדיין נראה לי שגם הבעיות במערכת העיכול שהזכרתי והבלט יש להם חלק יותר גדול , עכשיו הפסקתי להתאמן , ואני מתלבט איפה ללכת לאיזה רופא ומה לעשות , אני חסר אונים , ספורט זה חלק ממני וקשה לי בלעדיו .
שלום רב, אכן בעיה קשה. אני מציע להבדק על ידי רופא ספורט, הערכה רפואית כללית (בדיקה פיסיקלית , בדיקות דם וכו שאני מניח שיהיו תקינות. ואם לא - חשוב שעשית). לאחר מכן בדיקת CPET - כלומר בדיקת מאמץ הבודקת את תפקוד הלב והריאות - וכחלק מזה תתן לך את סף חומצת החלב ואת רמת רוויון החמצן המקסימלי VO2 MAX. שני מדדים חשובים בעיקר בפעילות אירובית. אני מניח שבבדיקות מקיפות אלה ניתן יהיה למצוא את התשובה לגורם ההיפר ונטילציה שלך. בהצלחה.
שלום רב, קרע קטן בשריר מחלים בטווח של 1-3 שבועות. מתיחות ונוגדי דלקת ופיזיותרפיה לרוב מספק. אם אין שיפור יש לבצע US של התאומים להדגמת גודל הקרע.
חבישת לחץ יכולה לעזור גם