קלמנרבין

הדר שלום מזל טוב, למרות התקופה הקשה שעוברת עליך. עצב ובדידות לכשעצמן הנם ביטוי למצוקות נפשיות שהם חלק מחיינו ולא מדובר במחלה המצריכה בדכ' טיפול תרופתי. הטיפול הראוי במצבים אלו הינו טיפול בשיחות ותמיכה. עם זאת לעתים המצוקה הקשה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, (כמו למשל הקושי לטפל בילד, נדודי שינה קשים, ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל, פגיעה בתפקוד החברתי וכיו'ב), ובמקרים מסוימים ניתן להיעזר, בנוסף לטיפול בשיחות ולא במקום, בתרופות. על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים לך מומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר שיעריך את מצבך וימליץ על הטיפול המועדף בשבילך. דר' חלבן

לשואלת שלום, בדיקת שכיחות של הפרעות מסוג זה הינה מורכבת ולכן נתונים המתקבלים ממחקרים שונים לא יהיו זהים בדרך כלל. הסיבות לכך הן רבות, למשל אין תמיד נגישות לכל הסובלות מהתופעה, לדוגמא נשים הפונות לטיפול פרטי ואינו מופיעות בשום מאגר רשמי ולמעשה איש אינו יודע עליהן, מקורות המדע שאין אחידות ביניהם מבחינת אמות המידה לאבחון, למשל רופאי ילדים, רופאי נשים, פסיכיאטרים, אחיות טיפת חלב וכד' שלא כולם רואים את הדבר עין בעין, ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת הנתון של 10-15% הוא כנראה משקף נכוחה את המצב; וחוזר על עצמו לאורך שנים רבות. (אני עיינתי בתוצאות מס' מחקרים שפורסמו בין השנים 1996-2011). אך גם כאן יש לשים לב שהפער בין 10 ל-15 הוא פער ניכר ומשמעותי של 50%. שכיחות הדיכאון לאחר לידה בישראל על פי נתונים עדכניים למדי של משרד הבריאות הינה כ-10%. כך או כך, מדובר בשכיחות גבוהה ובסיבוך השכיח ביותר של הריון ולידה.

הי, קראתי את הפוסט ואני רוצה לספר לך שיש עוד אפשרויות. בזמנו, אני הלכתי למטפלת שעזרה לי להבין למה בכלל יש לי דכאון. ההבנה עשתה אותי לאדם אחר ומשם הדרך לריפוי בעזרתה של שרון היתה קצרה. היא מטפלת בשיטה שנקראת ביולוגיה טוטאלית והיא הביאה אותה מצ´ילה. היא מדהימה! מעבר לזה, היא גם קואצ´רית ומטפלת בעוד שיטות אז היא ממש מביאה מלא כלים למפגשים. התהליך קצר וזול לעומת האלטרנטיבות, כ4 מפגשים אני עשיתי. אני מודה כל יום על התהליך שעברתי עם שרון וממש ממליצה לך. דרך אגב, בגלל שהיא חיה בצ´ילה בעבר אז היא מטפלת היום בקליניקה בכפר סבא אבל גם עובדת אונליין, אז בעצם זה לא משנה איפה את נמצאת, היא זמינה. אפשר להתקשר אליה והיא תוכל להסביר לעומק יותר 054-4771585 או להציץ באתר שלה www.sharon-coach.com בהצלחה בכל מקרה!

הבעיה היא בבלוטת התריס. הבלוטה לא מאוזנת. אני מקבלת כדור בשם אטרוקסין. הטיפול הפסיכולוגי שאני נמצאת בו קיום הוא עקב גידול אוסטאומה בראש. הגידול הוסר לפני חמש שנים. תודה מראש, ג׳וזי ורד

ורד שלום, את מציגה בשאלתך מצב מורכב ומתמשך מזה כ-3 שנים, (התקופה שלאחר הלידה וכן במהלך ההריון). ניכר הערוב ביו בעיות גופניות ונפשיות. התמונה חסרה פרטים מהותיים, כמו באיזה בלוטה מדובר, (אני מניח שמדובר בבלוטת התריס, שכן בעיות בבלוטה זו הינן שכיחות יחסית, אך איני יכול לדעת זאת בודאות), האם את נמצאת במעקב רפואי סדיר ופעילות הבלוטה מאוזנת, האם את במעקב רפואי על רקע הצמחונות והתזונה החסרה ומבצעת בדיקות שגרה של הפאראמטרים התזונתיים , כמו למשל ויטמין B12; האם הסכרת שלך מאוזנת? את מתארת מצב ממושך של זיהומים חוזרים שאת כורכת במצבי לחץ נפשי וכיו'ב. משברים נפשיים בהחלט יכולים להיות מלווים בתחלואה גופנית וההיפך, תחלואה גופנית, בעיקר אם היא כרונית, יכול לגרום להתדרדרות במצב הנפשי. מתוך התיאור הקצר יחסית של מצבך המורכב קשה לקבוע האם הבעיה הראשונית היא נפשית או פיזית. בנוסף לכך את כותבת שאת נמצאת כבר 8 שנים בטיפול פסיכולוגי אך אינך מפרטת את הרקע לפניה לטיפול ואת מהלכו והשפעתו עליך. עקב המורכבות שאת מציגה איני יכול בשלב זה זה להנחות אותך בדבר טיפולים, תרופתיים או נפשיים, שיסייעו לך לצאת מה"מעגל"; עם זאת נראה לי שלאור התמשכות הקשיים, הן הגופניים והן הנפשיים עליך לעשות בשלב זה 2 דברים: 1. לפנות לרופא המשפחה, או לרופא פנימי לשם בירור מקיף של מצבך הגופני 2. במקביל, להערכתי, את צריכה לפנות לפסיכיאטר, רצוי כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה, על מנת לעבור הערכה יסודית גם בתחום זה. חשוב מאוד לדעתי שהמטפלים השונים שאצלם את בבירור יתקשרו ביניהם וזאת על מנת לקבל תמונה כוללת של מצבך ולהימנע ממצב שבו מטפלים נקודתית בסימפטומים בודדים, טיפול שלעתים קרובות אינו הולם את הבעיה הבסיסית. כמו כן רצוי שבידי הפסיכיאטר ימצא סיכום הטיפול הפסיכולוגי שלך, על מנת להשלים את התמונה. חג שמח ורפואה שלמה, דר' חלבן

אלוד(?) שלום, לא בכדי שמתי את הכותרת במרחאות. יש לכך במקרה שאת מתארת 2 סיבות. האחת, כללית, שלפחות לדעתי, תגובות נפשיות המופיעות לאחר הלידה אינן בהכרח תופעות יחודיות ללידה והן אינן שונות מתגובות נפשיות המתרחשות לאחר אירועים אחרים, ובכל מקרה יש לקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות ווהאדם שחווה אותן. הסיבה השנייה, והיא נוגעת אליך, היא שאינך מתארת מצב דיכאוני אפייני,אלא מצוקה נפשית לנוכח מכלול נסיבות, בעיקרן מע' היחסים עם בן זוגך, הפרידה ממנו והצורך להתמודד לבד מול הסטטוס החדש של אמהות כשאת יחסית בודדה ונעדרת מערכת תמיכה מספקת. אני מניח שהקשיים שאת חווה בקשרים הבין אישיים שלך אינם חדשים אלא שכעת, לנוכח הצורך להתמודד עם התפקיד המורכב, בעיקר אם הוא חדש לך, הם בולטים ומעיקים יותר מאשר בעתות אחרות. עם זאת, "לא אלמן ישראל"; את זקוק לעזרה מקצועית שלא מסובך להגיע אליה. על פניו, (ואני אומר זאת בהסתייגות, שכן איני מכיר אותך וחסרים הרבה פרטים), נראה לי שהדרך לסייע לך להתמודד עם מצבך היא באמצעות פסיכותרפיה ולאו דווקא תרופות. למרות זאת, הייתי ממליץ לך על מנת לאבחן במדויק את מצבך ולהתאים את הטיפול הנכון, להיוועץ בפסיכיאטר, ורצוי מאוד כזב שאמון גם על פסיכותרפיה, ואני משוכנע שהוא יוכל לטפל בך או להפנותך למקום הנכון. ברצוני להתייחס בקצרה גם למה שכתבת בסיפא של דבריך, בדבר ההסתייגות לפנות להוריך ולשתפם בקשיים שאת חווה. חשוב מאוד שבשעת צרה או משבר נמצא את הדרך לגייס לעזרה את האנשים הקרובים לנו והאוהבים אותנו. זה כמובן לא בא במקום טיפול מקצועי, אבל הדבר נכון גם בכיוון הנגדי; טיפול מקצועי לא יכול להוות תחליף לתמיכה וחברות במשפחה ומחוצה לה. אני משוכנע שלו הקרובים לך היו נזקקים לעזרתך היית מתגייסת עבורם, ואין שום סיבה שכאשר את זקוקה לתמיכה לא ישיבו לך באותה מטבע. איני מסיים את דברי בברכת "רפואה שלמה", וזאת משום שאני סבור שאינך חולה. את במצוקה ובמשבר, דברים שעוברים על כולנו וניתן תמיד לסייע. מקווה שתמצאי במהרה את הדרך להיעזר, דר' חלבן יוסי

שאלתך נוגעת בבעיה מורכבת ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי אם כי לא ניתן כמובן לתת תשובה שתקיף את כל ההיבטים בפרוט. ראשית, לשאלה האם אפשר "לשחק אותה" כשמדובר במצבים נפשים, התשובה היא בהחלט כן; עיניך הרואות, שאת מתנהגת באורח שונה בבית ומחוצה לו. באשר לבעיות נפשיות בכלל, כולל דיכאון שלאחר לידה, מדובר במצבים מורכבים שהינם תולדה של מס' רב של גורמים המעורבים בהיוצרותם. ישנם גורמים ביולוגיים, (תורשתיים, מחלות רקע גופניות, שינויים פיזיולוגיים כמו למשל תנודות ברמות ההורמונים, תזונתיים ןכיו'ב) ולא פחות ולעתים אף יותר גורמים נפשיים הכוללים את מבנה האישיות, תולדות העבר, נסיבות החיים, גורמי דחק וכד'. כל אלו חוברים יחד. פועל יוצא מכך הוא שקיים שוני אינדיבידואלי גדול מאוד בין אדם לאדם ולכן לא ניתן ללא בדיקה מקצועית לתת תשובות מוחלטות במסגרת כמו הפורום הנוכחי אלא להתייחס לבעיה באופן כוללני. לתנודות הורמונליות ישנה כמובן השפעה על מצבים נפשיים. דוגמה טיפוסית לכך היא ה-"blues" , מצב רוח ירוד, נטיה לתגובות רגשיות לא פרופורציוניות, התקפי בכי וסף גירוי נמוך המופיעים בימים הראשונים שלאחר הלידה וחולפים לאחר זמן קצר. תופעה זו הינה שכיחה ביותר ומופיעה אצל 50%, ואף יותר, מהנשים ומהווה ביטוי לירידה החריפה ברמות ההורמונים לאחר הלידה. תופעה זו הינה נורמלית ואין צורך בטיפול ספציפי מלבד הרגעה, תמיכה והבנה של הסביבה. הדיכאון שלאחר לידה הינו תופעה שונה לחלוטין. מופיעה מס' שבועות עד מס' חדשים לאחר הלידה והיא איננה קשורה למצב ההורמונלי, או קשורה ק'שר רופף למצב זה. זהו מצב נפשי מורכב שגורמים רבים עלולים להיות מונחים בבסיסו, כפי שציינתי לעיל. את טורחת לציין, וזו עובדה חשובה, שהתחושות שאת חווה אינן חדשות ושאת חווה קשיים רגשיים מזה תקופה ממושכת, וללא קשר ללידה, שכעת רק החמירו. מאחר שאינך מצליחה להתגבר על המצב בכוחות עצמך, וזה מצב טבעי ומובן, אני מאוד ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר, כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה לשם אבחון מדויק והתאמת טיפול הולם. . בברכת רפואה שלמה, דר' חלבן