הידרוכלורותיאזיד הוא חומר פעיל הנמצא בתרופה בשם דיזותיאזיד (Disothiazide) – חומר משתן מקבוצת המשתנים התיאזידים. הידרוכלורותיאזיד מאפשר לסלק את עודפי הנוזלים מהגוף ומפחית בצקת (אצירת נוזלים) אצל אנשים הסובלים מאי ספיקת לב גודשית, מחלות כליה, שחמת הכבד ותסמונת קדם וסתית.
הידרוכלורותיאזיד נמצא גם בתרופות נוספות, יחד עם חומרים פעילים אחרים המשמשים להורדת לחץ דם גבוה או משתנים.
יעיל לטיפול ב:
הידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) משמש לטיפול בלחץ דם גבוה ולהפחתת בצקת.
מכיוון שהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) מפחית את כמות הסידן המופרשת בשתן, ניתן להשתמש בו גם למניעת היווצרות סוגים מסוימים של אבנים בכליות.
הנחיות חשובות:
עליכם להקפיד לשתות מספיק נוזלים בזמן הטיפול בהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד). כמו כן, מומלץ לאכול מזונות העשירים באשלגן כמו בננות, ירקות ואגוזים, בגלל שהתרופה מגבירה את ההפרשה של אשלגן בשתן. במקרים קיצוניים, איבוד אשלגן עלול לגרום לרמת אשלגן נמוכה בדם לתסמינים ואף להגביר את הסיכון להפרעות בקצב הלב.
הידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) עלול לגרום לרגישות לאור (פריחה בעור עקב חשיפה לשמש), לכן רצוי שתגנו על עורכם באמצעות בגדים ארוכים או קרם הגנה מהשמש ותמנעו משהייה בשמש במידת האפשר.
לפני הטיפול בהידרוכלורותיאזיד, ספר לרופא אם חלית בעבר בסרטן העור, או אם אתה מפתח נגע בלתי צפוי בעור במהלך השימוש בתרופה. שימוש בהידרוכלורותיאזיד עלול להעלות את הסיכון לפתח סרטן בעור ובשפתיים (סרטן עור שאינו מסוג מלאנומה), בפרט בשימוש ארוך טווח במינונים גבוהים.
במהלך השימוש בהידרוכלורותיאזיד יש להגן על העור מחשיפה לשמש ולקרינה אולטרה סגולה (UV)
מתי אסור להשתמש בתרופה:
אין להשתמש בהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד)
במקרים הבאים:
-רגישות לחומר פעיל או למרכיבים אחרים בתרופה. -רגישות לתרופות אחרות מקבוצת תיאזידים או מבוססי סולפונמיד. -אם אתם סובלים ממחלת כליות חמורות. -אם חלה פגיעה משמעותית בתפקוד הכבד כמו אי ספיקת כבד. -אם יש לכם בעיה בייצור שתן או עצירת שתן. -אם נמצא אצלכם רמות גבוהות של סידן או חומצה אורית בדם או שאתם חולים בשיגדון (גאוט). -אם רמות הנוזלים, נתרן או אשלגן בגופכם נמוכות מהתקין. -אם קיימת ירידה בנפח הדם -אם את בהריון ונוטלת את התרופה ללחץ דם גבוה.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל פעם ביום, בבוקר.
טווח המינון
המינון ואופן הטיפול ייקבעו על ידי הרופא בלבד. מבוגרים: 12.5-100 מ"ג ליום. מינון ייקבע בהתאם לאבחנה והתגובה לטיפול.
תחילת ההשפעה
תוך שעתיים.
משך ההשפעה
תוך שעתיים.
מנה שנשכחה
אין סיבה לדאגה, אך יש לקחת את התרופה מייד כשנזכרים. אם נזכרת בשעת ערב מאוחרת, דלג על המנה שנשכחה, כדי שלא תיאלץ לקום בלילה להשתין. קח את המנה הבאה לפי לוח הזמנים הרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור. הפסקת השימוש לפני הזמן, עלולה לגרום להצטברות נוזלים ברקמות או לעלייה בלחץ הדם.
מינון עודף
יש לפנות לרופא. סימני מנת יתר כוללים צמא, תחושת חולשה וסחרחורת, כאבי שרירים, כאב ראש, קצב לב מהיר, לחץ דם נמוך, הפרעות במחזור הדם במעבר ממצב שכיבה לעמידה, פרכוסים, נמנום, חוסר התמצאות, קריסת מערכת הדם, חולשת שרירים, אי ספיקת כליות חריפה, הפרעות בקצב הלב.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
לוסרדקס פלוס | Losardex plus
לוסרטה פלוס | Losarta plus
קלוריל | Kaluril
רמיפריל פלוס טבע | Ramipril Plus Teva
לוסארטאן פלוס טבע | Losartan Plus Teva
קאנדסרטן פלוס טבע | Candesartan plus Teva
סילאזפריל פלוס טבע | Cilazapril Plus Teva
טריטייס קומפאונד | Tritace Compound
סילריל פלוס | Cilaril plus
קנדור פלוס | Candor plus
לוטן פלוס | Lotan Plus
וקטור פלוס | Vector plus
קו-דיובאן | Co-Diovan
אוקסאר פלוס | Ocsaar Plus
אטאקאנד פלוס | Atacand Plus
אזהרות
תזונה
השימוש בתרופה זו עלול להפחית את כמות האשלגן בגוף. יש להרבות באכילת פירות וירקות טריים, מזונות העשירים באשלגן כמו בננות, ירקות, אגוזים. יש ליטול את התרופה עם ארוחת הבוקר עם כמות מספקת של נוזלים. יש להיוועץ ברופא באשר להורדת צריכת המלח.
אלכוהול
יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
במקרים נדירים עלולה להופיע סחרחורת ובכך נפגעת יכולת הריכוז. יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה.
הריון
יש לעדכן את הרופא בהיריון או בתכנונו. בדרך כלל הרופא ייעץ בהחלפת תרופה זו, מאחר והידרוכלורותיאזיד אינה מומלצת לשימוש במהלך היריון. התרופה חודרת את השלייה ושימוש בה לאחר החודש השלישי של ההיריון עלול לגרום נזק לעובר או ליילוד.
הנקה
יש לעדכן את הרופא. השימוש אינו מומלץ.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. אין להשתמש. מומלץ להיוועץ ברופא.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. יש לבצע ניטור של התפקוד הכלייתי לאיתור ליקוי אפשרי.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
מחלת כליה
שיגדון, זאבת אדמנתית
רמה נמוכה של אשלגן או נתרן בדם
רמה גבוהה של סידן בדם או של חומצה אורית
ירידה בראייה, כאב בעין
אלרגיות, אסתמה
הפרעות באספקת הדם לעורקים כליליים
סרטן עור בעבר, נגעים לא צפויים
בעיות נשימה או ריאות
סוכרת
נטילת תרופות אחרות
ניתוח עתידי
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
רוב תופעות הלוואי נגרמות בגלל איבוד יתר של אשלגן, וניתן להתגבר עליהן על ידי נטילת תוספות אשלגן. במקרים נדירים עלול להופיע שיגדון אצל אנשים הרגישים לכך, ועלולים להיווצר קשיים באיזון של סוכרת מצורות מסוימות.
שכיחה מאוד היא תופעה של עלייה ברמות השומנים בדם.
תופעות לוואי שכיחות: רמה נמוכה של מגנזיום בדם, רמה גבוהה של חומצה אורית בדם, פריחה מגרדת בעור, איבוד תיאבון, בחילות והקאות בדרגה קלה, סחרחורת, עילפון במעבר למצב עמידה, חוסר יכולת להגיע לזקפה או לשמור על זקפה (אין אונות).
תופעות לוואי בשכיחות שטרם נקבעה: סרטן העור והשפתיים (סרטן עור שאינו מסוג מלאנומה), התכווצויות שרירים, חום, חולשה.
נדירים מצבים של החמרת המצב המטבולי בסוכרתיים, התפרצות סוכרת סמויה, כל סוכרת שעדיין לא באה לידי ביטוי עלולה להחמיר; במקרים של אבני מרה קיימות, עלולה להופיע דלקת חריפה בכיס המרה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. ייתכן שתתבצע התאמת מינון או במקרים מסוימים הפסקת טיפול של אחת מהתרופות. בייחוד עבור:
נוגדי דלקת לא סטרואידים: כולל מעכבי COX-2 סלקטיביים, תרופות מסוימות מקבוצה זו עלולות להפחית את ההשפעה המשתנת של הידרוכלורותיאזיד, ובמקרים אלה יש צורך בהתאמת מינונו.
תרופות דיגיטאליס: תופעות-הלוואי של תרופות אלה עלולות להחמיר עם איבוד יתר של אשלגן. [קורטיקוסטרואידים]: תרופות אלה מגבירות עוד יותר את איבוד האשלגן מהגוף כאשר לוקחים אותן יחד עם הידרוכלורותיאזיד.
ליתיום: הידרוכלורותיאזיד עלול לגרום לעלייה ברמות ליתיום בדם ולהביא לסיכון של תופעות לוואי קשות.
תרופות להורדת לחץ דם: תיתכן השפעה מצטברת.
בארביטוראטים, אלכוהול, תרופות נארקוטיות: תרופות לטיפול באפילפסיה, תיתכן ירידת לחץ דם פתאומית במעבר מישיבה לעמידה.
תרופות לטיפול בסוכרת, כולל אינסולין: יש להתאים את מינונן מחדש.
כולסטיראמין כולסטיפול או רזינים אחרים: ייתכן עיכוב בספיגה של הידרוכלורותיאזיד ממערכת העיכול.
אנטיביוטיקות כמו פניצילין G, אמפוטריצין B.
מרפי שרירים- תרופות המשמשות בניתוחים.
אלופורינול- לטיפול בשיגדון.
אמנטדין- לטיפול במחלת הפרקינסון ולטיפול או למניעת הפרעות הנגרמות על ידי וירוסים.
תרופות מסוימות לטיפול בסרטן.
חומרים אנטיכולינרגיים, לטיפול במחלות מסוימות כגון התכווצויות במערכת העיכול, התכווצויות בשלפוחית השתן, אסתמה, מחלת נסיעה, התכווצויות שרירים, מחלת פרקינסון ולשימוש בהרדמה.
ציקלוספורין- המשמשת בהשתלות ולמחלות אוטואימוניות.
ויטמין D ומלחי סידן.
אמינים אדרנרגיים כמו נוראדרנלין, חומרים שגורמים לעלייה בלחץ הדם.
משתנים אחרים, משלשלים, תרופות להורדת הרמה של חומצה אורית.
השפעת שימוש ממושך
עלול להיות איבוד יתר של אשלגן, וכתוצאה מכך חוסר איזון של מלחים אחרים בגוף. ניטור: יש לבצע בדיקות דם תקופתיות כדי לבדוק תיפקוד כלייתי ולמדוד רמות אשלגן ומלחים אחרים. רמת הקראטינין, אוריאה וחומצה אורית, שומנים בדם )כולסטרול וטריגליצרידים), והסוכר בדם.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלה: לפני כחודש התחילו לי כאבי בטן, לפעמים חלשים ולפעמים למשך יום שלם של כאבי תופת. קשה להבחין במקור הכאבים, אני מרגיש אותם בעיקר ברום הבטן. לרוב כשיש לי כאבי בטן, יש לי גם גזים. פניתי לרופאה והיא חשדה בווירוס. קיבלתי ספסמלגין, ואחרי שבועיים שוב חזרתי עם הכאבים, נתנה לי פאמוטידין, ספירת דם ובדיקת דם להליקובקטר פילורי. עם הפאמוטידין לא כואבת לי הבטן. תוצאות הבדיקה HELICO PYLORI IgG נמצאות בתחום הנורמה. בבדיקה MONO% התוצאה 10.7, מעל הנורמה (9-3.4). בבדיקה WBC התוצאה 4.3, מתחת לנורמה (10.8-4.8). בבדיקת GGT התוצאה 8, מתחת לנורמה (61-11), וישנה הערה: "הבדיקה בוצעה פעמיים". אשמח לקבל חוות דעת נוספת על המצב.
תשובה: לפי תיאורך, ולאור העובדה שהכאבים מגיבים לפאמוטידין, יתכן שמדובר בסוג של ריפלוקס או בחומציות יתר בקיבה. הבדיקות שלך תקינות. רמות ה- GGT מעידות על תפקוד הכבד. רמות גבוהות מרמזות על בעיה בכבד, אך לרמות נמוכות לרוב אין משמעות קלינית. לגבי הבדיקה להליקובקטר פילורי, לא די בערכי ה- IGG על מנת לקבוע אם היא חיובית או לא. בכל מקרה עלייך לחזור עם תוצאות הבדיקה אל הרופאה, ולשקול ביצוע בדיקת גסטרוסקופיה, על מנת לראות את דרכי העיכול העליונות ולשלול פתולוגיות שעשויות לגרום לכאבים מהם אתה סובל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:
* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.
* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.
שאלה: אמא שלי חולת אפילפסיה ויש לה דלקת עצבית ביד. היא קיבלה מהנוירולוגית שלה טגרטול, ולאחר מכן נזכרה שלפני כמה שנים היא סבלה מהרעלת טגרטול. האם היא יכולה לקחת טגרטול או לא?
תשובה: טגרטול, או carbamazepine, היא במקורה תרופה נוגדת פרכוסים, אשר כיום היא משמשת בהתוויות נוספות, כמו שיכוך כאב נוירופתי (ממקור עצבי). התוויות הנגד למתן שלה, פרט לרגישות יתר לתרופה או לאחד ממרכיביה ותגובות בין תרופתיות אחרות (אין לקחת למשל עם תרופה הנקראת Selegeline), כוללות היסטוריה רפואית הכוללת דיכוי מוח עצם (כלומר שבספירת הדם רואים אנמיה, ספירה נמוכה של תאי דלקת לבנים או טסיות). אינני יודעת למה את מתכוונת ב"הרעלת טגרטול". תרופה זו, כמו תרופות אחרות דומות, זקוקה לניטור רמות בדם לעיתים תכופות. יכול להיות שאימך נטלה מינון גבוה מדי. אם היא פיתחה תופעות לוואי אחרות בעבר (וכולות להיות כאלו) צריך לבחון את המקרה לגופו, אבל אם המקרה היה רק רמה גבוהה בגוף של התרופה, במינון מופחת, יש לצפות שהמקרה לא יחזור על עצמו. היוועצו בנוירולוג המטפל. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד
שאלה: קראתי מאמר בנוגע לדמנציה. במאמר נתקלתי במונחים כגון CDR, שהוא דירוג דמנציה רפואי; MMSE, שהוא מצב מנטלי מקוצר; ו- ABMI, כלי מיפוי להתנהגות חסרת מנוחה. רציתי לדעת קצת יותר לגבי מונחים אלה, כגון: כיצד בודקים אותם ומה הם בעצם משקפים ומדרגים וכיצד.
תשובה: ראשי התיבות שציינת מתייחסים לסולמות או לשאלונים אשר בעזרתם ניתן להעריך חומרה של דמנציה. בדמנציה מתרחשת פגיעה קוגניטיבית, ובהמשך לעיתים מופיעות גם הפרעות התנהגות, ולעיתים יש צורך להעריך מה החומרה של ההפרעות כדי להחליט על טיפול, על העברה מהבית למוסד, וכדומה. MMSE הוא קיצור של Mini Mental State Examination
שלום ותודה מראש על המענה. אשה בת 65, ברקע יתר לחץ דם. עם עודף משקל קל ועישון. לפני כחודש התחילו תופעות של קוצר נשימה ודופק מהיר וחזק. לאור זאת פנתה לפרופסור קרדיאולוג והופנתה על ידו לאקו לב במאמץ, הולטר לב והולטר לחץ דם. הולטר לב תקין. במהלך אקו לב הבדיקה הופסקה באמצע והוסבר כי עקב יתר לחץ דם ריאתי מוגבר מאוד יש לפנות מייד לטיפול. במקביל לפניה לרופא המטפל עם הפניה למיון, פנינו באותו יום לקרדיאולוג פרטי וזה הפנה לст אגניו. שם התברר כי יש קרישי דם בשני העורקים ופנינו למיון. שם החליטו לא לאשפז ונתנו טיפטל של אליקוויס 4 כדורים ( 2*2) לשבוע ובתום השבוע לעבור ל2 כדורים (1*1) לחצי שנה. בינתיים, חזרנו לפרופסור המטפל והוא שיבח את הטיפול במיון, הרגיע ונתן סדרת בדיקות. בדיקות דם ובהן לקרישיות יצאו תקינות בגדר הנורמה. בעוד תקופה לא ארוכה יש תור לus בטן ועורקי הגפה. כעבור שבוע, אין ממש הקלה בתסמינים. לעצם השאלה. לצד ההבנה כי כל מקרה הוא אינדיבידואלי, רציתי לשאול כמה זמן לוקח בדר"כ להמיס את הקרישים? מתי לצפות להקלה? האם לאחר שבוע של טיפול אינטנסיבי היינו אמורים להרגיש הקלה? נשמח, בתודה מראש, לקצת סדר בבלאגן
מודאגת עקב תוצאות האקו לב. בת 46. עשיתי אקו עקב קוצר נשימה במאמץ ודופק מהיר. אני מבינה שהתוצאות אינן תקינות. אשמח להסבר NORMAL LV SIZE, WALL THICKNESS AND FUNCTION NORMAL RV SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION NORMAL SIZED ATRIA VERY MILD MITRAL REGURGITATION MILD TRICUSPID REGURGITATION NO PULMONARY HYPERTENSION MINIMAL PERICARDIAL EFFUSION
תודה רבה ד"ר על המענה הכ"כ מהיר. אי ספיקה מתונה של שני מסתמים + נוכחות של נוזל בקרום הלב לא מעידה על התפתחות של מחלת מסתמי הלב? זה נחשב תקין ולא יהיה צורך במעקב? יש לי גם בדיקת מאמץ בשבוע הקרוב. ורק בעוד 4 שבועות התור לקרדיולוג שלי, לכן אני שואלת כדי שלא להיות במתח לאורך כל התקופה הזו.
ד"ר שלום רב, קיבלתי היום תוצאות בדיקות אקו לב על רוב הדברים נרשם תקין אולם הערה אחת הדאיגה אותי והיא "מסתם מיטארלי מעובה קלות, דליפה מינמאלית. דליפה טריקוספדלית מזערית" אציין שאבי נפטר לפני פחות מחודש מהתקף לב שבא אחרי 4 צינתורים, גם סבתי ז"ל סבלה מהלב ועברה ניתוח מעקפים ואני מבינה שענייני לב..גנטיים הם. אציין שאני נשאית fmf. וכרגע אני בעיקר בחרדה...עד שאפגש עם הרופא יקח כמה ימים
בת 35 נשלחתי להולטר לב של 24 שעות עכב דופק גבוה במנוחה 120 ומעלה. הדופק הנל ידוע מאז שנות העשרים המוקדמות אך עד כה מעולם לא עשיתי בירור מהיכן נובע. מצרפת תוצאות של הולטר לב: הקצב הבסיס מהירות מינימאלית 52 לדקה מהירות מקסימאלית 142 לדקה מהירות ממוצעת 84 לדקה. הפרעות קצב חדריות vpcs לא נצפו הפרעות קצב על חדריות Apcs נצפו סהכ 4 apcs במשך הבדיקה הפרעות הולכה לא נצפו שינויים משמעותיים בקטע st נצפו שינויים בגלי T ערוץ 3 הערות/סיכום נצפו קטעי סינוס ארתמיה בשעות הלילה האם תקין?