בדיקת שומנים בדם (Cholesterol and Triglycerides Test, Lipid Profile)

ה HDL נמוך מעט (היה טוב אם היה מעל 40) וה LDL מעט גבוה (היה טוב אם היה נמוך מ 100). לגבי נחיצות בטיפול - אם מדובר באדם שיש לו מחלת לב כלילית או שיש לו מחלת כלי דם טרשתית אחרת, גורמי סיכון רבים למחלת לב (סיפור משפחתי, עישון, יתר לחץ דם) או סוכרת, יש לשאוף לרמת כולסטרול נמוכה מ mg/dL 100 . אם לאו, אזי אין צורך בטיפול, אולם כדאי לשמור על תזונה דלת כולסטרול ולבצע פעילות גופנית סדירה.

הערך הכללי של הכולסטרול שלך וכן ערך ה- LDL - מצויינים. הערך של ה- HDL אכן נמוך. ערך מתחת ל- 40 נחשב כגורם סיכון למחלת לב, בעוד ערך מעל 60 נחשב כגורם מגן. היחס הרצוי בין רמת הכולסטרול הכללי לרמת ה- HDL הוא מתחת ל- 5.6, ובמקרה שלך ערך זה הוא ,4.11 ולכן הוא תקין. עם זאת, מומלץ לנסות להעלות את ערכי ה- HDL באמצעות פעילות גופנית, הפחתת עודף משקל והפסקת עישון. קיימות תרופות, כמו ניאצין (ויטמין B3) או פיבראטים - שיכולות להעלות את רמות ה- HDL. תוכלי להתייעץ על כך עם רופא המשפחה שלך. כמו כן, כדאי לבדוק שאת אינך נוטלת תרופות שעשויות להוריד את רמת ה- HDL.

ערכי HDL שלך גבוהים מאוד (85) וזה מגן עליך מפני מחלת לב, עם זאת ערכי LDL גבוהים אף הם. היחס הרצוי בנשים בין הכולסטרול הכללי ל HDL הוא מתחת ל 5.6 . כלומר אצלך הוא 3 ולכן הוא תקין.

בבדיקות הדם שצירפת, בהינתן שהן נלקחו לאחר צום לילה, רמת הטריגליצרידים גבוהה ורמת ה- HDL כולסטרול נמוכה, אך רמת ה- LDL כולסטרול אינה מוגברת, וכך גם הטוטל כולסטרול. למעשה החריגה הבולטת ביותר היא בטריגליצרידים (מצב הנקרא היפרטריגליצרידמיה). היפרטריגליצרידמיה היא צורה שכיחה של דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם), הכרוכה לעיתים קרובות בתחלואה קורונרית (של הלב) מוקדמת. סיבות להיפרטריגליצרידמיה כוללות הפרעות משפחתיות או גנטיות, סוכרת לא מאוזנת, תרופות, צריכת אלכוהול, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת כליה סופנית וזיהום ב- HIV. בהערכה הראשונית יש לזהות גורמים משניים להיפרטריגליצרידמיה, כגון תרופות או סוכרת לא מאוזנת, יש למדוד את היקף המותניים, לחשב את ה- BMI (יחס גובה ומשקל) לבדוק את רמת הליפידים בצום, ולברר אם ישנו סיפור משפחתי של טריגליצרידים גבוהים או של תחלואה קורונרית מוקדמת. ברמות טריגליצרידים הגבוהות מ- 1000 או 1500 מ"ג יש לטפל עם פיבראטים (כדוגמת התרופה שנרשמה לך) להורדת הסיכון לפנקריאטיטיס (דלקת של הלבלב). פחות ברורה יעילות הטיפול ברמות נמוכות עד בינוניות של טריגליצרידים. כאשר הרמה נמוכה יותר מקובל לנסות תחילה לטפלב בבעיה על ידי שינוי אורח החיים, כך שיכלול ירידה במשקל, אשר מביאה לירידה קלה עד בינונית ברמת הטריגליצרידים (כ-22%) ולעליה של כ-9% ברמת ה- HDL כולסטרול. דיאטה דלה במזונות עשירים בשומן רווי, אותם יש להחליף בפחמימות מורכבות ובשומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים (יש לקבל ייעוץ של דיאטנית!). הפסקת עישון וצריכה מתונה של אלכוהול. הטיפול התרופתי מוצע למטופלים היפרטריגליצרידמים עם סיפור אישי או משפחתי של תחלואה קורונרית מוקדמת. מומלץ לטפל בפיבראטים במטופלים עם טריגליצרידים מעל 1000 מ"ג למניעת פנקריאטיטיס. לסיכום, אם ישנם הרבה קרובי משפחה מבוגרים עם היפרטריגליצרידמיה, אך ללא עדות קלינית למחלות לב, ניתן לטפל בהיפרטריגליצרידמיה וברמות הנמוכות של ה- HDL בהצלחה על ידי שינויים באורח החיים בלבד, כולל ירידה בתצרוכת הקלורית, הפחתת השומן הרווי ותכנית אימון אירובי. אם יש סיכון לתחלואה קורונרית מוקדמת, על בסיס סיפור משפחתי, יש לתת טיפול תרופתי בנוסף לשינוי אורחות החיים. בקישור המצורף למטה ישנה גם התייחסות לצריכת אומגה-3. ישנה סקירה מצוינת על הנושא בעיתון רפואי הנקרא New England Journal of Medicine המתוקצר בדף הבא, שעל בסיסו נכתבה תשובתי: http://www.isim.org.il/article19.asp

4 התוצאות הראשונות מעידות על חריגות קלות ביותר בספירת הדם שאין להן כל משמעות. רמת הסוכר שלך גבוהה. - האם הבדיקה נעשתה בצום? אם כן, יש לחזור על הבדיקה פעם נוספת בצום, או לבצע העמסת סוכר. תוצאה גבוהה חוזרת (בתנאי שהבדיקות בוצעו כראוי ובצום) מעידה על מחלת הסוכרת, ומחייבת טיפול. רמת הטריגליצרידים מעט גבוהה (הנורמה היא עד 150). הסיבה לעלייה ברמת הטריגליצרידים היא בדרך כלל שילוב של נטייה תורשתית ותזונה עשירה בשומנים. סוכרת לא מאוזנת, השמנת יתר, תת-פעילות בלוטת התריס, תסמונת נפרוטית (מחלה כלייתית) - גם אלה עשויים לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים. ישנן תרופות שעלולות לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים, הכוללות משתנים, תרופות להסדרת קצב הלב, סטרואידים ועוד. הטיפול הוא קודם כל דיאטה מאוזנת דלת שומן ופעילות גופנית. HDL הוא "הכולסטרול הטוב". רצוי שרמתו תהיה גבוהה ככל האפשר. אצלך הרמה מעט נמוכה, 42, אך לצערנו לא ניתן לעשות דבר על מנת לשנות את המצב. לא ציינת אם בדיקת רמת הבילירובין היא בדיקה של בילירובין כולל, ישיר או עקיף, לכן לא אוכל להתייחס לתוצאה. רמת ה- CPK שלך היא 311, וזו רמה מאוד גבוהה. תוכל למצוא מידע רב בפורטל אינפומד לגבי CPK. פעילות גופנית רגילה היא הסיבה העיקרית לעלייה קלה ב- CPK. קודם כל יש לשלול אפשרות זו על ידי ביצוע בדיקה חוזרת לאחר כשבוע ללא פעילות גופנית. רמת ה- INR PT תקינה היא עד 1.2. זהו מדד לתפקודים מסוימים של מערכת הקרישה. הארכה של INR יכולה להתרחש עקב הפרעה בקרישה, העלולה להוביל לדימומים לא נשלטים. כך לגבי הערכים PT-sec ו- APTT, שגבוהים אצלך. יכול להיות שישנן הפרעות קרישה שונות הגורמות לכך, או נטילה של קומדין, תרופה נוגדת קרישה. אם אינך נוטל קומדין, יש לפנות בהקדם לרופא המטפל לבירור. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ניתן לצמצם את רקמת השומן גם לפני חזרת המחזור. עם זאת, נשים רבות חשות ירידה בנפיחות עם קבלת המחזור. סביר מאוד להניח שבתקופה שבה את מתאמנת, גדלה מסת השריר שלך. ירידה של קילוגרם ב-3 שבועות אינה נחשבת למשקל תקוע. קצב הירידה המומלץ לך הוא כחצי קילו בשבוע. כפי שאת מציינת, כשבועיים לאחר הלידה התחלת דיאטת כאסח אשר הכניסה את הגוף למגננה. טוב עשית שהתחלת לאכול תפריט מאוזן. זכרי שלגוף לוקח זמן להסתגל לשינויים. מאחר שאת זמן קצר לאחר לידה, חשוב לדאוג לכך שהתפריט יהיה מאוזן ויכיל את כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים הנדרשים. אני ממליצה לך לפנות לרופא/ת המשפחה לבדיקות דם שלאחר לידה, ולפנות לדיאטנית קלינית להתאמת תפריט אישי וכדי לקבל המלצה על תוספים הנדרשים לעיתים לאחר הריון ולידה. בברכה, נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

אחת הסיבות האפשריות לעודף שומנים בדם (רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם) היא צריכת יתר של סוכרים. במקרה זה, רמת הכולסטרול לא מושפעת במקרה זה, מאחר שהיא מושפעת מצריכת יתר של שומן רווי. תוכל לקרוא עוד על טריגליצרידים כאן: http://www.infomed.co.il/disease-295/

כולסטרול הוא חומר רך דמוי שעווה שמיוצר בכבד של בעלי חיים. מזונות מן החי כגון חלמוני ביצה, שומן חלב, איברים פנימיים ופירות ים מכילים כולסטרול.

אצל אנשים רבים, רמת כולסטרול מוגברת בדם (היפר-כולסטרולמיה) נגרמת על ידי אכילה מופרזת של מזונות עתירי שומן רווי, כולסטרול וקלוריות. הפחתת צריכתם של מוצרים אלה יכולה להוריד את רמת הכולסטרול. הגבילו עצמכם לצריכה של 300 מיליגרם ביום.

מומחה לכירורגיה כללית

התרופה רואקוטן היא נגזרת סינתטית של ויטמין A. כתופעת לוואי היא אכן עלולה לגרום לעליית רמת שומני הדם, ובעיקר של הטריגליצרידים. מאמר שפורסם בשנת 2001 הראה שמטופלים המפתחים היפרטריגליצרידמיה (טריגליצרידים גבוהים בדם) בעת טיפול ברואקוטן, וכן הוריהם, נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות שומן בעתיד ולפיתוח הסינדרום המטבולי (סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה), כך שהאלמנט החיובי הוא שאפשר בעתיד לעקוב יותר מקרוב על הדברים הללו. להלן פרטי המאמר וקישור לאתר בו הוא נמצא. Rodondi N, Darioli R, Ramelet AA, et al. "High Risk for Hyperlipidemia and the Metabolic Syndrome after an Episode of Hypertriglyceridemia during 13-cis Retinoic Acid Therapy for Acne: A Pharmacogenetic Study." Ann Intern Med 136(8):582-9 (2001 Apr). http://www.annals.org/cgi/content/abstract/136/8/582 ייתכן, אם כן, שיש לך נטייה משפחתית לרמה גבוהה של שומני דם, אך ניתן יהיה לוודא זאת בעתיד לאחר שתפסיקי את השימוש ברואקוטן ותבדקי רת רמת השומנים בצום. לגבי מעקב בדיקות הדם של הטריגליצרידים, נהוג לקחת בדיקות לפני תחילת הטיפול ולאחר 4 שבועות. אם הערכים הם מעל 8MMOL/L (הערכים התקינים הם בין 0 ל-2.3) או שיש עלייה של 5 MMOL/L ביחס לערך הבסיסי, נהוג להפסיק את הטיפול, לחזור על הבדיקה לאחר שבועיים, ולחדש את הטיפול במינון של 50% לעומת זה שניתן בפעם הקודמת. מומלצת גם על דיאטה דלת שומן. בדף הבא תוכלי למצוא את ההנחיות גם לגבי הבדיקות האחרות: http://www.skintherapyletter.com/2004/9.3/1.html