"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
אתה מתאר שהנך סובל מזה 20 שנה מהיפוגליקמיה ומאוזן על ידי כדור אלטרוקסין. אלטרוקסין הינה תרופה המורכבת מהורמון בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן). התרופה משמשת לטיפול בהיפותירואידיזם (תת-פעילות של בלוטת התריס) - מצב בו יש חסר של הורמון בלוטת התריס. היפוגליקמיה מתארת מצב של רמת סוכר נמוכה מדי בדם. לא ברור בדיוק מהי האבחנה שבגינה אתה מטופל באלטרוקסין אך סביר להניח שמדובר באחת מן המחלות הגורמות להיפותירואידיזם. לעומת זאת הסימפטומים שאתה מתאר בהחלט יכולים להתאים לאירועים של היפוגליקמיה. האם אכילה (בעיקר של דברי מתיקה) מקלה על הסימפטומים שלך? על מנת לאבחן האם מדובר באירועים של היפוגליקמיה ניתן למדוד את רמת הסוכר על ידי מכשיר מדידת סוכר (הנמצא בשימוש רחב אצל חולי סוכרת) בעת "התקף" של חרדה \ הזעה \ רעד \ סחרחורות. ישנם מספר מצבים היכולים לגרום לשילוב של היפוגליקמיה ולהיפותירואידיזם: במצב של אוטואימוניות שבו יש הפרעה בוויסות תהליכים דלקתיים בגוף תיתכן דלקת בבלוטת התריס הגורמת להיפותירואידיזם ודלקת בבלוטות יותרת הכליה הגורמת למחלת אדיסון עם אירועים של היפוגליקמיה. בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) אחראית לוויסות מספר רב של הורמונים בגוף. פגיעה בה יכולה לגרום לרמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס וכן לרמות נמוכות של הורמון הגדילה והורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) היכולות לגרום להיפוגליקמיה. אנו ממליצים לך לבדוק את רמות הסוכר בגוף בעת הופעת אחת התופעות שאתה מתאר ולפנות לבדיקה והערכה על ידי רופא אנדוקרינולוג - מומחה במחלות הורמונליות. אנו מאחלים לך רפואה שלמה.
נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צרנוביצקי - אינפומד
רמת ה TSH בבדיקות שערכת נמצאת מתחת לנורמה. זה מעיד על יתר פעילות של בלוטת התריס, שכן רמות ההורמונים של הבלוטה (FT4 ו- T3) גבוהות יחסית. כאשר רמות ההורמונים המיוצרים על ידי בלוטת התריס גבוהות אין גירוי לבלוטת יותרת המוח ליצר את ה- TSH, שתפקידו לגרום לייצור של הורמוני הבלוטה, ולכן רמתו בדם נמוכה. ישנם סוגים של אנטיביוטיקות שעלולים לגרום להפרעות באיזון בלוטת התריס, אך למיטב הבנתי, הבדיקות האחרונות נעשו לפחות 3 חודשים לאחר הפסקת הטיפול, ולכן אינני חושבת שהתוצאות קשורות לטיפול האנטיביוטי. אני מציעה לחזור על הבדיקה בעוד כחודש, ואם התוצאות עדיין יהיו מחוץ לנורמה, כדאי להתחיל טיפול. עוד מידע על הבדיקות האלה תוכלי למצוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=52
ערך תקין של TSH הוא בין 5.5 ל-35 mIU. ערך תקין של FT3 הוא בין 0.2 ל-0.6 ננוגרם לליטר. ערך תקין של T4 הוא בין 65 ל-160 ננומול לליטר או 4.5 עד 12.5 מיקרוגרם לדציליטר. הפרעות בבלוטת התריס גורמות לבעיות פוריות והפלות, וגם בזמן ההריון הן עלולות לפגוע בעובר אם אינן מטופלות כראוי. חשוב להגיע לאיזון לפני הכניסה להריון. אין לי כל הפרטים הדרושים (רמת T4, רמת FT3) כדי לקבוע אם הסטיות יכולות להיות גורם להפרעה בפוריות במקרה שלך, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם אנדוקרינולוג ועם גינקולוג. בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד
הערכים שאת מציינת מתייחסים לנוגדנים שמיוצרים על ידי הגוף. הנוגדנים הללו מיוצרים נגד האנזים Thyroid Peroxidase, אנזים הקשור בתהליכי ייצור ההורמונים המופרשים מבלוטת התירואיד, בלוטת התריס. התוצאות הגבוהות מרמזות שיש תהליך דלקתי כרוני בבלוטת התריס, אך אין בהן כדי להעיד על תפקוד הבלוטה. אני ממליצה לבקש בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ועם התוצאות שיתקבלו, לפנות לאנדוקרינולוג לצורך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לא נתת מספיק פרטים בשאלתך. אענה לך על כל ערך בנפרד אם הוא תקין או לא, ואת המשך הבירור עשי אצל הרופא המטפל. TSH - התוצאה תקינה. תוכלי לראות זאת כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=52
הבדיקות המלמדות על תפקודי בלוטת התריס שלך תקינות לחלוטין. אמנם, לפי סקר הנוגדנים בדמך, מדובר במחלת השימוטו, שבה מתפתחים נוגדנים כנגד בלוטת התריס. הביטוי הראשוני יכול להיות יתר פעילות, ואחרי זמן מה מתפתחת תת פעילות של הבלוטה. מסיבה כזו או אחרת, המצב נרגע, לדבריך, וכפי שציינת, תפקוד הבלוטה חזר לנורמה. מצב זה אינו נחשב לתת פעילות. אם התפקוד אכן תקין (כפי שמעידות הבדיקות שהבאת), אין צורך באלטרוקסין. הנוגדנים אשר גורמים לקרישיות יתר אינם אלה הקשורים בבלוטת התריס. אלה ה- אנטי קרדיוליפין אשר במחזור הדם, וקלקסאן ואספירין אכן אמורים לפתור את הבעיה מכיוון שהם גורמים לדילול הדם. לגבי הלחץ הנפשי, אני לא סבורה כי הוא משנה את תוצאות הבדיקות, אולם אין ספק שהוא אינו מועיל לבריאותך ואף גורע ממנה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
עצירות היא סיבה שכיחה ביותר לכאבי בטן עוויתיים. כאבי הבטן הללו בדרך כלל חולפים לאחר יציאה. הסיבות לעצירות רבות מאד. תרופות רבות עלולות להוביל לעצירות (כגון תוספי הסידן שאביך מקבל), וגם תזונה ענייה בסיבים ובמים עלולה להוביל לעצירות. חוסר תנועה, כמו אצל אנשים המרותקים למיטה (בשאלתך לא ציינת מהו המצב התפקודי של אביך) יכול להוריד את תנועתיות המעי. כמו כן אירוע מוחי כשלעצמו יכול להוביל לפגיעה כזו או אחרת בעצבוב של מערכת העיכול ועל ידי כך לפגיעה בתנועתיות של המעי ולעצירות. בכל הגורמים הללו ניתן לטפל באופן שמרני, סימפטומטי ולא ספציפי, כלומר יותר פעילות (הליכה ותנועה אם זה אפשרי), יותר סיבים בתזונה, שתייה מרובה, ואם זה לא מספיק - ניתן להוסיף משלשלים עדינים. מאידך גיסא חשוב לזכור כי קיימים גם מצבים פתולוגיים אחרים המובילים לעצירות שאותם יש לאבחן ולהם יש טיפול ספציפי. מצבים אלה כוללים הפרעות הורמונליות (חסר פעילות של בלוטת התריס למשל), הפרעות גידוליות (גידולים של המעי הגס או גידולים הלוחצים על המעי), מצבים דלקתיים ועוד. במקרה של אביך אני ממליץ ראשית לבצע בדיקות ראשוניות אצל רופא המשפחה (כגון תפקוד בלוטת התריס), ולהתחיל במקביל בשינוי תזונתי שיכלול שתייה מרובה ותזונה עשירה בירקות, פירות וסיבים. אם זה לא יועיל, ניתן להתחיל טיפול במשלשלים עדינים ללא כל דאגה, כמובן תחת השגחה ותחילה במינונים נמוכים. לא הייתי מפסיק את הטיפול בתוספי הסידן בשל חשיבותם הרבה במניעת שברים באנשים בגילו. רפואה שלמה, ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד
קודם כל שיהיה בשעה טובה! TSH הוא הורמון המגרה את בלוטת התריס. הורמון זה משוחרר מבלוטת יותרת המוח, וגורם לשחרור הורמונים מבלוטת התריס. עקב מנגנון משוב שלילי, ערכים נמוכים של TSH מצביעים על יתר פעילות של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. עוד על ה- TSH תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=52
הזעת יתר כשמה כן היא: הזעה רבה יותר ממה שנחוץ לגוף באופן פיזיולוגי. הסיבות האפשריות לתופעה רבות, וכוללות בין היתר שינויים הורמונליים, שינויים בתפקוד בלוטת התריס, בעיות עצביות ועוד. חשוב לדעת מתי התחילה הבעיה ואם התרחשה החמרה בזמן האחרון. בכל אופן כדאי לגשת לרופא לצורך בירור. מידע מפורט נוסף על הטיפולים המוצעים לתופעה תוכלי למצוא בתשובות לשאלות דומות שנשאלו כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_021908_20.asp