פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי
עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית
ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני
ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה
הכשרה אינטנסיבית בטיפול בטראומה במרכז הטראומה בבוסטון, המנוהל על ידי דר' בסל
ון-דר-קולק. מאז 2014, מנהלת את פורום 'טיפול זוגי ומשפחתי' באתר אינפומד, וכמו
כן, מלמדת מטפלים במרכזי טיפול ועוסקת בטיפול בקליניקה באזור המרכז. עדית עובדת בגישת הפסיכותרפיה
הדינמית-חווייתית-מואצת, AEDP , והינה מוסמכת בגישה זו לטיפול
פרטני, זוגי ומשפחתי, על ידי מכון AEDP
הבינלאומי. כמו כן, עדית מחזיקה בתפקיד "שגרירה" של המכון
הבינלאומי בישראל, בתפקיד המגשר בין קהילת מטפלי הגישה בעולם לבין מטפלי הגישה בארץ.
052-3364944
-
לחברה שלי יש הורים חוצפנים (לת)הצפוני 14/05/2024 | 22:54אני (בן 26) יוצא עם חברה (בת 23) שלי כבר תקופה של כמעט חצי שנה. זו אחת מהתקופות היפות בחיי. יחד אנחנו שמחים ומאושרים, וכבר התחלנו לדבר על חתונה בעתיד. במהלך כל אותם החודשים ההורים שלה לא היו הכי נחמדים, אבל אני הנחתי שכל משפחה מתנהלת בצורה שונה. בכל משפחה היחס בין ההורים לילדים שונה מאוד, ולכן לא התעקבתי על מקרים שבהם הרמתי גבה. לאחרונה, הוריה הזמינו אותי למנגל עם כל המשפחה. רציתי להגיע, וכשראיתי את הוריה הצעתי להביא בירה או צ'יפס או משהו אחר למנגל. אבא שלה התחיל לצעוק עליי בצורה ממש מפחידה, הייתי בשוק. "לא!! לא!! אין סיכוי!!" כך הוא אמר לי בטונים ממש לא נעימים, ליד אשתו וחברה שלי. אף אחת מהן לא הגיבה ולא הגנה עליי. זה התחבר לי לעוד כמה פעמים בעבר שהוא צעק עליי או על חברה שלי בצורה ממש בוטה. בפעמים הקודמות הנחתי שאולי זה משהו חד-פעמי, אולי אני טעיתי במשהו.. אך הפעם הבנתי שזה כבר רצף של מקרים שהוא צועק עליי, אף אחד לא מגן עליי או אפילו מנסה לדבר איתו. אז אני מחליט לדבר עם אבא שלה בצורה נעימה, בכדי להגיד שאני כמובן מכבד את החלטותיו ואת רצונותיו - ואני שיקפתי אליו שנפגעתי מאוד בצורת הדיבור כלפיי. ביקשתי שלהבא ידבר איתי כשיושב לו משהו על הלב, ולא יצעק עליי בצורה מבזה. הוא לא היה מוכן לשמוע את דבריי, יצא מהחדר ואמר "זה מה שיש" ועליי להתדמודד עם זה. הבנתי שמשהו ממש לא בסדר ולא מתנהל בצורה טובה. מצידי ממש השקעתי בחודשים האחרונים להכיר את המשפחה, ולהיות נחמד איתם - כל פעם שהגעתי אליהם הבאתי יין או פרחים או שוקולוד וכו' הקפדתי לדבר עם משפחתה, אפילו כשאבא שלה דיבר אליי בצורה מוזרה. מרגיש לי שהמאמץ הוא רק חד-צדדי, הוריה לא עושים מאמץ מיוחד להתנהג איתי בצורה מזמינה ומכבדת. מחברים שהתחתנו אני שמעתי שהורי הבת זוג עשו מאמץ בכדי שירגישו רצויים בקרב משפחתם. בנוסף, כל מיני מקרים שהיו במהלך החודשים האחרונים - שאני הרמתי גבה לגבהים, מסתברים כעת שמעידים על דפוס התנהגות לא טובה מצד ההורים שלה: * הם מאוד שולטים בכל מה שהיא עושה - לכל מקום שהיא הולכת היא צריכה לעדכן את ההורים שלה לפני שהיא יוצאת, כשהיא מגיעה, כשהיא עוזבת, וכו' * ההורים שלה תמיד מרכלים על אנשים אחרים שהם מכירים - ואף מדברים כך לידי כל הזמן. * כשהיא ואני רצינו לעשות שבת ביחד אצל חברים - ההורים שלה צעקו עליה, ואז אסרו עליה לצאת איתי לשבת. * אמא שלה עושה לה ולי מניפולציות רגשיות כשעושים משהו שלא מוא 100% חן בעיניה. * מהפעם הראשונה אבא שלה צעק עלי "זוז" כשעמדתי במטבח ליד מגירה שהוא היה צריך לגשת אליה, בלי לדבר בצורה נעימה. * חברה שלי מפחדת כ"כ מההורים שלה, מהתגובה שלהם ומהידיעה שאין עם מי לדבר - שיש נושאים שהעליתי בפניה ונאלצתי לוותר עליהם רק מפני שהיא מפחדת לקיים שיח עם הוריה. * ועוד שלל דוגמאות.. בסוף היום אבא שלה זימן אותי לדבר איתו, אני חששתי מאוד אבל הלכתי כי סוספסוף הייתה הזדמנות לשיח. הוא אמר לי שהוא התנצל שהוא צעק עליי, אבל הוא מודע לכך שזה עלול לקרות שוב. ואם זה יקרה שוב אז הוא ינסה להתנצל שוב. בנוסף הוא אמר לי כשהוא מחליט משהו אז אין מה להתווכח ואין אפילו על מה לדבר - כאילו שאני או חברה שלי ילדים קטנים.. בנוסף הוא אמר לי שכל פעם שאני מציע לעשות משהו או לביא משהו זה "לוחץ לו על נקודות רגישות" ועליי להימנע להביא מתנות קטנות ועליי להימנע מלעשות ג'סטות וכו'. מצד אחד אני באמת מאוד אוהב אותה, והיא אוהבת אותי. טוב לנו ביחד. אנחנו שמחים ומאושרים ביחד. אך אני דואג לגבי העתיד שלנו. ברור לי שזו דפוס התנהגות שלא תשתנה, ההורים שטלתניים ולא נחמדים. אני נעלבתי עמוקות ואני כאוב מאוד. נעלבתי גם שחברה שלי לא הגנה עליי - אף לא פעם אחת. אני חושש שבעתיד הוא ימשיך לצעוק עליי, ועל חברה שלי - הוא אף עלול לצעוק על ילדים שלנו בעתיד. אני חושש שבעתיד האמא תמיד תעשה מניפולציות רגשיות בכדי שדברים יהיו כפי שהיא רוצה. אני מפחד שההורים שלה יחליטו כל מיני דברים בשבילנו וימשיכו לאסור כל מיני דברים. עכשיו וגם בעתיד. אני חושש שזה עלול להגיע למצב שבו חברה שלי תידרש לבחור ביני לבין הוריה - ואני רוצה להימנע מכך. אמרתי לחברה שלי את כל הדברים האלה, ואמרתי לה שאני צריך מספר ימים לחשוב איך צריך להתקם מכאן והלאה. האם למשיהו מכם יש ייעוץ עבורי? תודה מראש!הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
קשירת חצוצרות בזמן מחזור (לת)ים 14/05/2024 | 12:37האם ניתן לבצע קשירת חצוצרות בזמן מחזור?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
רווקה בזוגיות פרק ב' (לת)מיכל 30/04/2024 | 00:34היי, הכרתי בחור מדהים גרוש + 1 הבעיה היא שכשאני איתו לבד אני מאושרת ועל גג העולם ופתאום שבתו נמצאת אני מרגישה בצד הוא נותן לה את כל תשומת הלב. ניסיתי לדבר איתו על כך והוא אמר שהיא מבחינתו במקום הראשון מאוד נעלבתי מכך. דבר נוסף שמפריע לי מאוד, זה שהוא רוצה שאני אעבור לגור איתו וכל דבר מבקש חצי חצי. אני מבחינתי לא אמורה לשלם על הוצאות של בתו שנמצאת חצי מהזמן בדירה שלנו. איך אני יכולה לתווך את הדברים אני מיואשת על סף לשבור את הכלים מה גם שהיא גילתה שאני עוברת לגור אצלם והיא לקחה את זה מאוד קשה מה ניתן לעשות על מנת שאני אוכל לקבל תשומת לב זהה ולא להרגיש מיותרת שהם באינטראקציה שהיא תובעת ממנו והוא נותן לה את כל תשומת ליבו ושנית איך לתווך את עניין הכסף בלי לפגוע,תודה רבה.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
ביקורים בשבתותיעל 14/04/2024 | 22:50שלום רב אני אמא ל 3 ילדים וסבתא ל 3 נכדים מהבת הבכורה. הם דתיים ושומרים שבת. לא חרדים..אנחנו פחות ומגדירים את עצמנו כמסורתיים. כל אחד שומר על פי יכולתו. העניין הוא עם הבן - הוא בן 30 ונמצא בזוגיות כ 6 שנים. - בת הזוג שלו חילונית לחלוטין- הם גרים כשעתיים מאיתו ושניהם משכילים ומוצלחים. מאז שהם בזוגיות היא אינה מגיעה אלינו בכלל לשבתות - בטענה שלא נעים לה להגיע עם רכב כשהיא יודעת שאחותו שומרת שבת - כאילו מתביישת ורוצה לשמור על כבודם. הבת שלי אמרה לאחיה שמבחינתם אין שום בעייה עם זה - כל אחד חיי את חייו כפי שנכון לו. יוצא מצב שהוא היה מגיע כל פעם לשבת שלמה - כל שבוע / שבועיים אבל לבד. היא הולכת לאמא שלה. לפני כשנה עברו לגור יחד והביקורים שלו פחתו לפעם בחודש בערך. חשבתי שכשיגורו יחד אז יהיה לה קל יותר לבוא איתו אפילו לכמה שעות אך זה לא קורה. הוא כן נוהג בשבת. הבנות שלי ואני חושבות שזה סתם תירוץ ואולי זה קשור לכך שאצלם אין ממש שבתות ו/ או חיי משפחה והיא לא רגילה לזה. יש לציין שהיא כן מגיעה כשיש איזה אירוע - יום הולדת חול המועד פסח וכדומה - אך ניתן לספור את הביקורים על כף יד אחת. אני לפעמים יוזמת נסיעות לשם - הם אף פעם לא יוזמים. אני ממש מרגישה תסכול עוגמת נפש ומועקה מכל העניין. אנחנו לא משפחה גדולה והשבתות הן יום משפחתי וכל פעם שהוא מגיע לבד זה ממש מציק לי - כאילו מעליב. יש הרגשה שהיא לא ממש מעוניינת להיות חלק מאיתנו. אני גם חושבת מה יהיה כשיהיו ילדים ובהמשך גם בחגים.... הם מאושרים יחד וטוב להם. אבל המצב הזה מטריד אותי ועל אף שדיברתי איתו לא פעם שום דבר לא השתנה. עד עכשיו לא דיברתי איתה כי אני לא יודעת איך היא תקבל את זה ולא רוצה לגרום למריבות וויכוחים ביניהם. לא יודעת איך לנהוג: האם לקבל את המצב כמו שהוא או שיש מה לעשות? חשוב לי לומר שכשהיא באה אני מתייחסת אליה בנעימות וכבוד - דואגת שיהיה לה נעים ונוח. מנסה לפתח שיחה וגם כשאנחנו באים אז היא כן טורחת אך עדיין עניין השבתות תקוע אשמח לעצה...הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
הילדים בונים בית וזוגיות, והקשר איתם משתנה
עדית רונן סתר 21/04/2024 | 12:24שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מצב שייתכן ומתרחש אצל משפחות רבות. הילדים יוצאים מהבית (בין אם מצאו זוגיות ובין אם לא), בונים אורח חיים עצמאי, והיחסים איתם משתנים. אורח החיים ותדירות המפגשים משתנה. בוודאי שזה מורכב, ואפשר לשמוע את הקשיים שלך, מול הרצון להיות במחיצתם, להרגיש אותם יותר, והקושי לייצר שינוי. קודם כל, האינטואיציות שלך נכונות: לשוחח עם בנך ולשתף אותו בתחושותיך, לשמור על אוירה נעימה כשמצליחים להיפגש, לנסות להיזהר שהנושא לא יהפוך להיות במוקד ויכוחים ביניהם. את כל אלה את כבר מיישמת, ואפשר לשמוע את ההערכה שלך לקשר שלהם. חוסר היוזמה שלהם יכולה לנבוע מסיבות שונות. לא בטוח שהם לא מעוניינים, אך אם הזכרת את נושא הדת והחילוניות, יכול להיות שיש פער באורחות החיים שהוא חלק מהסיפור. אולי להציע עוד יוזמות למפגש, במקומות ניטרליים: מחוץ לבית, בפארקים, ובמקומות בהם תוכלו להיפגש על בסיס משותף אחר. עצה שנייה קשורה בהם כהורים: כמו בעבר, כשהילדים היו קטנים - לזכור שהחיים הם דינמיים, הצרכים משתנים עם הזמן - לתת עוד זמן. להמשיך ליזום, להמשיך לשמור על נועם (אולי להימנע מלשוחח עם בנותיך על אחיהן, על מנת שלא יווצר שם חיץ) ולתת למרחב המשפחתי זמן להמשיך ולהתפתח. כל טוב, בהצלחה עדית וצוות אינפומדהוסף תגובה
-
תשובת מומחה
הילדים בונים בית וזוגיות, והקשר איתם משתנה
-
נפגעתי מדברים שבעלי אמרשרה 13/02/2024 | 08:07נשואה לגבר עם ילד מאישה קודמת. יש לבעלי קבוצת וואצפ עם ההורים,האחים והאחיינים. אישתו של אחיו לא בקבוצה כי היא לא רצתה. כך שרק היא ואני לא בקבוצה הזו. חשבתי שאחרי שנתחתן יוסיפו אותי, לא קרה. הילד שלו עכשיו קיבל טלפון בפעם הראשונה,הוסיפו אותו ישר לקבוצה. דיברתי עם בעלי, אמר שמבחינתו זה מוזר אם אהיה בקבוצה. נעלבתי מאוד, מרגישה מרוחקת. הוא השווה אותי לאישה של אחיו אבל זה לא אותו מצב, הם לא ביחסים טובים והיא לא רצתה להיות שם, ולא כי זה מוזר לאחיו, אחיו כן רצה את נוכחותה בקבוצה. איך להתגבר על הפגיעה ומה לעשות הלאה? אומנם זו רק קבוצת וואצפ אבל הסיבה שאני לא שם הרבה יותר עמוקה וגרמה לפגיעה ביהוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
להתחתן לתוך משפחה - האם אני חלק מהמשפחה
עדית רונן סתר 21/04/2024 | 12:12שלום רב, תודה שכתבת לפורום. הדוגמה שלך על קבוצת וואטסאפ היא לא אירוע קטן. הפגיעה שלך מובנת, ובוודאי שהיא עמוקה: 1. היא מסמלת אמירה שמי שמתחתן לתוך המשפחה, השייכות שלו למשפחה אינה וודאית, בטוחה, ברורה. ללא קשר למערכת היחסים של גיסך וגיסתך, האם היא טובה או לא, וכך גם לגבי הקשר שלך ושל בן זוגך - האם בני הזוג אינם חלק מהמשפחה? תוכלי לנסות להציג לבעלך את זוית הראייה הזו ואף יותר מזה: 2. אם בני הזוג לא נחשבים משפחה, מה זה אומר לגבי המידה שבה השמפחה סומכת ומחבקת את הבחירות של בעלך (בך). בחרתם זה את זו. אחת הדרכים להראות שסומכים על בחירותיו של בעלך, היא להכניס אוללך בחום אל המשפחה. 3. ונקודה שלישית קשורה בבן. אם הוא נכלל בקבוצה ואת לא, מתערערים יחסי הכוחות והסמכות ההורית בבית. גם אם אינך ההורה של הבן של בעלך, את בחירתו ואתם שניהם המבוגרים האחראיים בבית. לכן שייכותכם למשפחה חשובה גם עבור התפתחותו של הבן - הסמכות והשייכות שלך חשובים עבור ההתפתחות שלו. כדאי אולי לשוחח ביניכם ולהבין את מקור הקושי. האם הקושי הוא של בן זוגך, או שאולי הוא חש שזו "הנורמה המשפחתית" שקשה להתנגד לה. אולי בן זוגך מוכן ומעוניין, אך מתקשה לשנות "סדרי עולם" במשפחה. מקווה שאלה יסייעו, תוכלו לקרוא זאת ביחד ולדון ביניכם. בסופו של דבר, וזו אמירה חשובה: הסוגיה הזו אינה רק שלך כי אם שלכם כזוג ושל כולכם כמשפחה. בהצלחה, עדית וצוות אינפומד.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
להתחתן לתוך משפחה - האם אני חלק מהמשפחה
-
תחושות מבולבלות בתוך המשפחהמיכל 27/01/2024 | 23:49אני בת 60+ אם יחידנית. יש לי אחות אחת נשואה עם שני ילדים .כלפי חוץ מערכת היחסים בינינו נראית מושלמת. אחותי ואני מדברות כל יום בפלאפון , לעיתים כמה פעמים ביום. יש קבוצה של המשפחה- כל יום מלא הודעות(בתקופה זאת הכל על פוליטיקה). במשך השנים בכל פגישה כאילו צוחקים עלי, ואני משתפת פעולה. זה מפריע לי מאוד, ולא יודעת איך לעצור את זה. אפשרתי זאת שנים. בנוסף גיסי דיבר אלי היום ממש לא יפה. כמו כן כשנפגשים אני תמיד מביאה איתי אוכל מוכן, שעולה המון כסף, למרות שאחותי מכינה מלא. אני תמיד שואלת מה להביא.מרגישה די חרא (סליחה על המילה) בכל המצב הזה. אנא הצעותיך . תודה מראשהוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
יחסים בין אחים/אחיות בגיל הבגרות
עדית רונן סתר 28/01/2024 | 13:16שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מעלה נושא מאד משמעותי, שאנשים רבים שוכחים את חשיבותו: הקשר עם אחים ואחיות בגיל מבוגר. אם בילדות, במשפחת המוצא, הקשרים האלה היו מושפעים ומכוונים פעמים רבות דרך ההורים או ההתנהלות בבית, בגיל הבגרות הקשר עם האחים תלוי קודם כל בנכונות לפתח ולשמור על הקשר, כמו גם מודעות. נשמע שאת ואחותך בקשר הדוק, אך את נושאת פגיעות כואבות, המבקשות לצאת החוצה ולהיפתר. האם את מדמיינת שיחה גלויה ביניכן, בין שתיכן, שבה את מתארת את הכאב שאת חשה? האם את צופה שהיא תצליח להיות בעמדה פתוחה וקשובה, או תיסוג להתגוננות? האם בסיטואציה כזו, את תרגישי פתוחה, אולי לשמוע על הצרכים שלה בקשר איתך? אם את מעריכה ששיחה כזו, אולי ביום נעים של שתיכן, או מסעדה, תוכל לסייע לכן, אז כדאי לנסות. אם יווצר מתח, או שאת צופה מראש שתיווצר מתיחות, אפשרותת נוספת היא לפנות לטיפול דיאדי (לך ולאחותך) אצל מטפל/ת משפחתיים. בפגישת הערכה ראשונית, תוכלו לבדוק את מטרות העבודה המשותפת ומסגרת הזמן, ייתכן שמספר פגישות יספיקו לשתיכן. המון הצלחה עדית וצוות אינפומדהוסף תגובה
-
תשובת מומחה
יחסים בין אחים/אחיות בגיל הבגרות
-
קנאה אובססיביתדליה 14/10/2023 | 14:00שלום , נשואה 17 שנה עם ילדים , בעלי קנאי מאוד ברמה שהוא בטוח שאני בוגדת בו , יש לו אגו ואני הבטחון שלי ברצפה , תמיד שיש מריבות הוא מוביל ואני נאלמת . כבר חודש לא מדברים כי הוא בטוח ש״קרה משהו״ בטיול שהייתי עם העבודה , כמו כל יציאה שלי שקוראת פעם ב ... בזמן שהוא יוצא הרבה עם חברים . הצעתי בעבר טיפול זוגי ולא הסכים , אומר שהבעיה אצלי שאני פלרטטנית בזמן שאני באמת לא כזו ומעולם לא בגדתי אבל זה משהו אצלו בראש , אתמול יצא עם חברים וכששאלתי עם מי היה לא רצה לענות וענה כמו שאת לא אומרת עם מי את הולכת ( יצאתי לגיבוש אחרי שחודשים לא יצאתי לאף מקום) , חושבת שיש לבעלי בעיה רפואית כי כל בן אדם שפוי לא היה מאמין בכמות ״הבגידות״ שלי , חשד כבר בעשרות אנשים מהסביבה הקרובה שלנו, לא חושבת שטיפול זוגי יעזור כי אני חושבת שיש לו בעיה , אתמול אמרתי לו שאני לא מוכנה להמשיך ככה שיחשוב מה הוא רוצה לעשות , שאלתי היא אם אצליח לשכנע אותו לאן כדאי לו לפנות , פסיכולוג , פסיכיאטר, מטפל זוגי? איך עליי לנהוג ? אני ממש אוהבת אותו, יש לנו ילדים מקסימים ולא הייתי רוצה להיפרד אבל מרגישה שאין לי חיים , סופגת את ההשפלה שאני מין פרוצה וסותמת למען המשפחה , אין לי חיי חברה , גיבושים עם לינה לא מאפשר לי , מה עליי לעשות , אני ממש אוהבת אותו.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
קנאה אובססיבית היא סוג של תוקפנות ויש להיזהר כיוון שהיא עלולה להיות מסוכנת
עדית רונן סתר 29/10/2023 | 11:25שלום לך, תודה שכתבת לפורום ותיארת מצבים המתרחשים אצלכם בבית. אולי אחרים יזדהו עם מה שאת חווה ויוכלו להיתרם מהשיתוף שלך. את מתארת מצב בו את שבויה במערכת יחסים כוחנית, מגבילה, לא שיוויונית ומשפילה. חשוב להבין, שהמצבים שאת מתארת קשורים בתוקפנות, חוסר כבוד בסיסי ועלולים בהמשך להיות אף מסוכנים, לך, לילדים ולבן זוגך. מדוע המצב שאת מתארת קשור בתוקפנות שהיא בבסיסה מסוכנת: כאשר בן זוג מייצר באופן מכוון מצבים בהם את מושפלת, כלומר, כבודך הבסיסי נרמס, כאשר יש עיסוק יתר בשאלת "אמת או שקר" ולמילים שלך אין משמעות ואחיזה, כאשר את חשה שאת (כמו שכתבת) "סותמת למען המשפחה", כלומר - מושתקת, שחס וחלילה הוא לא יתרגז, כאשר את מוצאת עצמך מבודדת חברתית, ללא חברים וחברות (כביכול בגלל קנאתו) ואת שייכת רק לו ולבית, כשאת כ"חפץ" שייכת לו, והוא מחליט על כל פעולותיך (מה מותר לך ומה אסור) כל אלה הם סימנים מובהקים למערכת יחסים אלימה. גם אם לא נזרק שום חפץ ולא נחתה מכה. ראשית, עם כל הצער, עם רצונך להמשיך לאהוב מבלי לקחת אותך בחשבון, אין ברירה - יש להכיר בכך שזה המצב. ההכרה והמודעות שלך הם השלב הראשון. זה חיוני עבור המוגנות שלך ושל הילדים. מכיוון שזו נשמעת מערכת יחסית שבבסיסה אלימה: 1. אין מקום לטיפול זוגי במערכת כזו. 2. אם בן זוגך יכיר בקשיים שהוא חווה ומשליך על סביבתו, כמובן שיסייע לו לפנות לטיפול פסיכולוגי. בטיפול פרטני, פסיכולוגי, הוא יוכל לפגוש את הכאבים והחרדות שלו, המובילים אותו ל"איסורים", לקנאה, להתנהגות התוקפנית והחודרנית. כך, הוא יוכל להתחיל להכיר במקורות הנפשיים שהובילו אותו לשם, ותהיה לו האפשרות ללמוד כלים חדשים לויסות החרדות, הכעסים והתוקפנות שלו, בכדי שיהיה דיאלוג פנימי בינו ובין תחושותיו, במקום השלכת האימה עליך או על בני משפחה אחרים בעתיד. ישנם אנשים שהפגינו אלימות (מילולית, כלכלית, מינית או פיזית), עשו תהליך אישי ויצרו שינוי בחייהם. 3. חשוב מאד שכבר כעת את תפני לאיש מקצוע, לליווי שלך, במקביל למה שקורה בבית. בכל עיר/מועצה, ישנם שירותי רווחה, עם יחידה לטיפול באלימות במשפחה. גם אם ה"כותרת" הזו נשמעת לך מוגזמת, חשוב לפנות ולקבל ליווי וכלים. אנשי הרווחה והטיפול ינסו לעזור לך לייצר שינוי או לייצר מוגנות, לה את זקוקה. חשוב ביותר, אל תישארי לבד עם ההתמודדות הזו. שתפי את הרווחה, איש מקצוע, חברה. המציאות כביכול נראית לא מסוכנת, אך היא לא מבשרת טובות, ואת צודקת בפנייתך, מכיוון שיש צורך בשינוי. את מוזמנת להמשיך ולכתוב לנו בפורום, במקביל לקבלת עזרה, שאת ראויה וצריכה לקבל. מצורפים טלפונים לגופים שיוכלו ללוות אותך: קו חירום ארצי – משרד הרווחה: 1800-220000 מוקד המצוקה של משרד הרווחה: 118 (קו פתוח ומרכז סיוע לנשים דתיות: 02-6555744/5) מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית: 1202 (1203 לנפגעי תקיפה מינית) עמותת לא לאלימות: 1-800-353-300 (בקישור אפשר למצוא ריכוז של מספרי טלפון חשובים נוספים) אגודת יד ביד אוזן קשבת: 03-62049 האגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו: 03-6923791 בנוסף, ויצ"ו מפעילה קו מיוחד לגברים המבקשים סיוע כדי לצאת ממעגל האלימות: 1-800-393904הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
קנאה אובססיבית היא סוג של תוקפנות ויש להיזהר כיוון שהיא עלולה להיות מסוכנת
-
משפחה נכד וכלב שנושךיעקב 14/07/2023 | 14:15שלום אנחנו זוג נשוי עם ילד שבעקבות המצב הכלכלי חיים אצל ההורים לסרוגין פעם אצל הבעל פעם אצל האישה האישה כמובן מעדיפה לגור אצל הוריה בבית חשוב להדגיש שיש שם כלב פומרניין שהוא לא אמין נובח תוקפני כלפי זרים טירטוריאלי עושה צרכים בבית רכושני חשוב להדגיש שלפני הילד זה לא עיניין אף אחד ולאחרונה שהילד נולד יש פחד מסויים ובעקבות זה עשינו ריבים בבית במטרה שימסרו את הכלב חשוב לציין שאחרי הרבה ריבים הוא נשלח לאילוף לחודש וזה לא עזר כי אין מי שיעבוד איתו כי כולם עסוקים בשלהם כל בני הבית אוהבים אותו ורגילים אליו ולא מוכנים לוותר עליו אנחנו פתחנו במרד שאם לא יעיפו את הכלב הם לא יראו את הילד הם מבחינתם שהילד ילך והכלב ישאר הם רוצים שנגור אצלהם בתנאים שלהם כי הם לא משווים בין הדברים אבל אנחנו מפחדים כי הוא לא אמין ונשכן בגלל שאנחנו פגועים מהם עזבנו ולא רוצים שיראו אותנו ואת הנכד אנחנו רוצים למרוד בהם עד שיעיפו את הכלב מה דעתכם ?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
החשש שלכם מוצדק, חשוב שאתם מבינים זה את זה ופועלים ביחד, צריך לתכנן כיצד לפתור את הקושי מול המשפחה המורחבת
עדית רונן סתר 14/07/2023 | 19:22שלום לכם, תודה שכתבתם לפורום. המקרה שלכם מייצג כמה סוגיות שעולות במשפחות רבות. המשפחה גדלה, ובני המשפחה כולה צריכים להתרגל לתפקידים החדשים שלהם. ההורים של בת הזוג (וגם שלך) צריכים להתרגל, לא רק להיות הורים לכם ולבני הזוג, אלא סבים לנכד, ותומכים לכם כהורים חדשים. גם אתם, צריכים כמובן להתרגל לתפקידים החדשים שלכם. והנה, הנוכחות של הכלב (שכמובן יש לו אישיות בפני עצמו) מראה לכם שבני המשפחה עוד לא הפנימו את תפקידיהם השונים: גם האחריות שלהם כלפי הנכד שלהם, וגם הרגישות כלפיכם ההורים הטריים שדואגים לו. אפשר להבין שיש לכם גם כעס, על חוסר לקיחת האחריות של הסבים, לשנות את המצב ולהשקיע בחינוך הכלב ובתהליך האילוף, לטובת שלושתכם. אתם צודקים לחלוטין שכלב שאינו צפוי, ושיכול להיות תוקפן, מקשה על גידול הילד: גם מפחית את תחושת הבטחון של הילד בבית וגם מקשה עליכם כהורים. טוב לשמוע שאתם משוחחים ביניכם, ושניכם רואים את העניין בחשיבות דומה - חשוב שתהיה ביניכם הבנה ושפה משותפת. ולפתרונות: ממה שכתבת, אנחנו מבינים שהרגשתם שאין ברירה אלא להציב אולטימטום בפני ההורים. ייתכן וההורים לא "יעיפו" את הכלב מכיוון שהוא הפך לבן בית, אבל אתם יכולים להישאר נחושים בדעתכם, לא להפגיש בין ילדכם לבין הכלב. אתם יכולים להציע עוד פתרונות, גם הם יצריכו מהם להתאמץ - למשל, לראות אתכם בפיקניק ללא הבאת הכלב, להגיע אליכם לטייל עם הנכד לגינה (ללא הכלב). אין צורך לאיים עליהם שלא יראו אותו, אלא להציע פתרונות, שידרשו מהם להתאים את עצמם. בהצלחה!הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
החשש שלכם מוצדק, חשוב שאתם מבינים זה את זה ופועלים ביחד, צריך לתכנן כיצד לפתור את הקושי מול המשפחה המורחבת
-
טיפול רגשי בילדים וטיפול זוגיאנונימית 06/06/2023 | 18:00האם תקין שמטפלת רגשית בילדים ומטפלת זוגית שנפגשת בפגישה ראשונית עם ההורים אומרת להם שהם משתמשים בילדים בצורה פוגענית על סמך שיחה של 35 דקות בה היא שומעת על קצה המזלג את כל אחד מההורים, כל אחד מצידו על המצב בבית?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
פגיעה בטיפול
עדית רונן סתר 08/06/2023 | 21:46שלום לך, ניכר מהשאלה שלך, שנוצרה פגיעה של ממש אצלכם ההורים, מאשת טיפול בפגישה מקצועית הקשורה בטיפול בילדים או טיפול במשפחה. קשה לענות על שאלתך, מכיוון שלא כל הפרטים ידועים לנו, לגבי הנאמר והנעשה במפגש. מעבר לשאלה שאתם שואלים לגבי מקצועיות איש הטיפול שפגשתם (דבר שלא ניתן להעריך כאן), עולה כאן סוגיה נוספת שאפשר לתת עליה את הדעת - סוגיה חמקמקה: לעתים הורים (או משפחה) מגיעים לתהליך טיפולי בו הדברים הצפים מעוררים סערה: עמדות מקצועיות המשקפות קושי מסוים, על המלצות מסוימות, כמו גם שיתוף רגשי של בני המשפחה, יכולים לטלטל, מכיוון שהדברים צפים ומתחוורים במלוא עוצמתם, דווקא בטיפול. אני מציעה לחזור לאשת הטיפול ולהמשיך לבדוק את הסוגיות שעלו. ייתכן שהטלטלה שאתם חווים קשורה במטפלת, כפי שרמזם, וייתכן שהחומר שעלה בטיפול הוא המסעיר. מכיוון שהמטרה שלכם היא בראש וראשונה - לחולל שינוי לטובה במשפחה, כדאי לבדוק מהו הקושי ומקורו. אם תיווכחו לדעת שהקשר שלכם עם המטפלת אינו מבוסס על אמון, חמלה והבנה - תוכלו לפתוח את זה או לחפש איש טיפול אחר. בהצלחההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
פגיעה בטיפול
-
טיפול זוגי חיסיוןיעל 03/03/2023 | 07:15שלום רב מפגש אחד של טיפול זוגי. האם יש דרך כלשהי לקבל את הסיכום של המפגש ללא הסכמת הצד השני?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
אין אפשרות לקבל סיכום כתוב של טיפול זוגי ללא הסכמת בן/בת הזוג
עדית רונן סתר 04/04/2023 | 16:19הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
אין אפשרות לקבל סיכום כתוב של טיפול זוגי ללא הסכמת בן/בת הזוג
פורומים נוספים בתחום
פורוםטיפול זוגי, טיפול משפחתי
בפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי ניתן להתייעץ עם עדית רונן סתר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי