פורום חרדה - עמוד 417
- תרופת סולאיןלי 10/07/2014 | 18:49מה קורה לגוף שלוקחים 15 כדורי סוליאן 400 Gהוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה 6000 מ"ג של סוליאן, מינון יתר ד"ר ניר עישר 14/07/2014 | 12:25אם הרופא רשם לך את המינון האטומי הזה, אז זה בנחלט אטומי. כנראה שהוא ידע מה הוא רושם. יש להניח שהתוצאה שיפור המצב שלך. אני לא מניח שאם הוא כתב את זה הוא לא התבלבל ולכן הייתי ממליץ לבדוק שוב אם הרופא אם אכן התכוון למינון הזה. בדרך כלל המינון הזה הוא מינון שמנסים או במטרה להירגע או במטרה למות, בשני המצבים הייתי ממליץ לפנייה דחופה למיון ושטיפת קיבה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה 6000 מ"ג של סוליאן, מינון יתר
- מה עדיףאמיליה 10/07/2014 | 13:57אני פוחדת להראות לילד שלי סימני בהלה כשיש אזעקה, אבל אני באמת מבוהלת ורוצה להגיע מן הסתם למקום מסתור כמה שיותר מהר. הוא בן 5, אז מניחה שהוא קולט שאני מבוהלת גם כשאני לא מראה, אבל עדיין - מה לעשות?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה איך להמנע מחרדת אזעקה ד"ר ניר עישר 13/07/2014 | 08:47ילדים מבינים היטב פחד וחוסר ודאות. הם גם יודעים שלא כל מה שמפחיד מסוכן באמת. אפשר להסביר להם את זה בעזרת משלים מהחיים שלהם, למשל שמכוניות נוסעות זה דבר מפחיד. אבל אם אנחנו נעצרים, מביטים... אפשר להשער רגועים. ברור שיש לדבר עם הילד על פי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ולודא שהוא מבין ומקשר למצב שממנו אנו חוששים. אני ממליץ גם להשתמש בספר יעודי. אני מכיר היטב רק ספר אחד, וכתב אותו פרופ' מולי להד. אני מתאר לעצמי שניתן למצוא אותו בחנויות, ואם לא ניתן להתקשר אליו או למכון משאבים, לברר היכן למצוא אותו בהצלחה ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תשובת מומחה איך להמנע מחרדת אזעקה
- הפרעה דו-קוטביתירין הופמן 21/04/2014 | 06:40שלום וברכה, בן 26 לפני כשנה, לאחר התקף מאני-פסיכוטי שנגרם כתוצאה מנטילת 60 מ"ג פאקסט, אובחנתי כסובל מהפרעה דו קוטבית בשילוב עם קווי אישיות גבוליים ומרכיבים טורדניים כפייתים. טיפול ראשוני ניתן לי סוליאן 400 אח"כ ירד ל200 מ"ג. תרופה זו ממש עייפה אותי ועשתה אותי זומבי, כמו כן גם הסרוקוואל שבמינון של 25 מ"ג "מפיל אותי". לבסוף טופלתי בלמיקטל 200 מ"ג ולאחר 4 חודשים הופסק הטיפול מצידי. רציתי לשאול בעיקר בקשר לתנודות מצב הרוח ולאבחנה שלי. מי שסובל מהפרעה דו קוטבית, האם יתכן שביום אחד תנודות מצב הרוח שלו יתחלפו במהירות? לדוגמא, אני יכול לשבת בבית, אני ישר משתעמם, ואז יש לי ריקנות כרונית, מחשבות אובדניות, מרגיש שכל עולמי חרב עליי, ואז פתאום חבר מתקשר ומזמין אותי אליו או משהו בסגנון, ואז פתאום המצב רוח מתחלף לטוב, ויש תקווה, והכול די בסדר.. ואח"כ שוב חוזר הביתה, שוב שוקע, דיכאונות, אובדנות... האם זה סביר להפרעה דו קוטבית? או שמא קצב התחלפויות מצב הרוח בהפרעה דו קוטבית הוא עונתי, או חודשי? האם סביר שיהיו תנודות יומיות בתדירות כזאת? או שלדוגמא אני עם חברה שלי, הכול די בסדר ומצב רוח, ואיך שאני חוזר הביתה אל חדרי כל עולמי חרב עליי, שמגיע לנקודה שבה אפילו אני מתכנן מעשים אובדניים לפרטים(!). ועוד דבר, בהפרעה דו קוטבית אומרים שהחולה סובל מתנודות קיצוניות במצבי הרוח ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות, ואצלי בדוגמא שנתתי עם החבר שמזמין אותי, או החברה, אפשר לייחס זאת לסיבה סביבתית, אז מה זה אומר? והאם שווה לשקול טיפול בליתיום? (כי בהתחלה הרופא רצה לתת לי ליתיום אבל אני שכנעתי אותו לתת לי למיקטל בגלל פיחות תופעות הלוואי). כרגע יש גם בעיות בשינה, לפעמים ישן עמוק לילה שלם, לפעמים לא נרדם בכלל, מכניס את עצמי ללחץ (אולי מנגנון לא מודע), אך לא שולט בזה וזה גורם לי סבל, יש לי בונדורמין אך פוחד ליצור תלות. סרוקוואל "מפיל" אותי ומעייף אותי מאוד (25 מ"ג) אך לא מצליח להרדים אותי מפני שהגוף נכנס ממש למלחמה נגד עצמו משום מה. בעקבות כך בבוקר סובל ולא מתפקד בעבודה. כבר שנים זה ככה מאז שאני ילד (גם היה כך בבית הספר) תודה מראש וחג שמחהוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה התייחסות מאוחרת ד"ר ניר עישר 10/07/2014 | 14:43מצטער שלא הגבתי קודם. אתה מתאר היסטוריה קשה ביותר שהשפיעה עליך עד כדי חוסר דבקות במטרה, וייתכן אף קושי בקביעת מטרות בחיים. על כך נוספת גם בעייה דו קוטבית. הייתירוצה שתקבע לך מטרה קשה, אך ניתנת להשגה: למרות הכל, ולמרות הקשיים הצפויים בעתיד, להגיע למצב בו חייך יהיו טובים, כמו חייהם של רוב האנשים. אני יודע שזה נשמע לך מופרח, יחסית לבעיות שסיפרת, ולאלה שלא כתבת. אבל בגלל שלא נפלת לסמים ולשיכרות, ובגלל הרצון שלך לחיות חיים מלאים, אני מאמין שזה אפשרי. יש לזה תנאים כמובן: רובם תלויים בקביעת המטרה, עשיית מה שיעיל להגיע למטרה ואי עשיית מה שלא מוביל לשם. זה אומר למשל, שאם באמת יש הפרעה דו קוטבית לא רק שלא מפסיקים תרופות אלא שמתביישים אם מסיבה כלשהי, התרופה לא נלקחה יום אחד. זה אומר שאתה מתחיל ללמוד ולחקור את התהליכים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים האישיים שלך, ולומד איך לשנות כל מה שאינו מוביל אותך אל מטרותיך. ברור שנסיון לפגוע בעצמך לא יביא לך בשום פנים ואופן התקדמות בכיוון הרצוי. הרבה הצלחה, מקווה שיום אחד תודיע לי שלא האמנת לי אבל ניסית ולהפתעתך הצלחת. ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תשובת מומחה הפרעה דו קוטבית ד"ר ניר עישר 28/04/2014 | 15:23שלום בד"כ תנודות יומיות במצב הרוח שמושפעות רק מהמצאות בחברה לא מעידות בהכרח על הפרעה בי פולרית. את התנודות ניתן ליחס לקוי אישיות (תכונות) לגבי המרכיבים הטורדנים הכפייתים. הטיפול התרופתי יעיל ובמקרה שלך בגלל ההתקף הפסיכוטי נהוג לשלב אני פסיכוטי + SSRI (פקסט). בכל מקרה חשוב לעבור טיפול פסיכולוגי שבו תכיר את הסימנים המקדימים וגורמי הסיכון שמחריפים את מצבך הרגשי כמ גם את התפקוד שלך. כשמדובר בתופעות כמו שאתה מתאר חשוב להכיר את המהלך כדי לדעת איך להתמודד בצורה יעילה ביותר ולהקטין את הסבל ולשפר את איכות חייך.הוסף תגובה
- תגובה חוזרתירין הופמן 26/04/2014 | 13:04היי, תודה על המענה. ראשית כל עד לפני כמה זמן הייתי בטיפול פסיכו דינאמי אצל פסיכולוג קליני כשנה ושמונה חודשים. הטיפול הופסק מצד המטפל כי ביררתי עליו פרטים באופן לא חוקי ותקפתי אותו מילולית. הייתי שולח לו עשרות אס אמ אסים ביום. קצת עליי בילדותי הייתי מוכרז כילד נטוש. אימי התדרדרה לסמים קשים, לפני כחצי שנה התאבדה. תקופת הילדות ובגרות כללה המון בילויים במוסדות גמילה של אימא. חוויתי ממנה המון התעללויות נפשיות (לא פיזיות). קשר מאוד סבוך. לא גדלתי איתה אלא בחיק המשפחה. עם אבא לא היה כלל קשר (הקים משפחה חדשה). כל עניין הויסות רגשי מלווה אותי עוד מילדות, כנ״ל גם בעיות השינה. נער די מופרע אך לא נפתחו תיקים פליליים ב״ה ומעולם לא נגעתי בסמים ואפילו בסיגריות. כיום יש המון מחשבות על אובדנות, אני די לבד, יש חברה אך סביר להניח שאם היא היתה איננה/נפרדת אז האובדנות היתה הופכת למעשית יותר, כמעט הייתי קרוב לפגיעה עצמית (לחתוך ידיים רגליים), אינטלקטואל מאוד, קורא המון על פסיכולוגיה, קבלה, תורה, מחלות נפש. מבין יותר מדיי אוליי. רוצים לשלוח אותי כרגע לשלוותה (מרצון ולא בכפייה) אך אני מאוד מהורהר בקשר לזה כרגע ללא תרופות וללא שיחותהוסף תגובה
- תשובת מומחה התייחסות מאוחרת
- קושי בנשימה:בר 23/06/2014 | 13:37שלום. בחודשים האחרונים יש לי קושי בנשימה. אני מרגישה שלא נכנס לי האוויר לריאות. הייתי אצל רופא ריאות, עשיתי את הבדיקות והוא טוען שהכל בסדר. הוא שלח אותי לבדיקת אסטמה, וגם היא יצאה תקינה. הם אומרים שאולי זה מלחץ. הדבר מקשה עליי מאוד במיוחד במהלך השינה, במהלך היום עבודה ובמהלך פעילות גופנית. הרופא טוען שאולי זה מלחץ. אני לא מרגישה לחץ. מה עושים??? תודההוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה רופא עבור תחושות חנק ד"ר ניר עישר 10/07/2014 | 13:43כל רופא כולל הרופא הכללי שלך יודע לזהות את הסיבות האורגניות, שמסכנות את חייך, שבגללן אתה חש חנק. תפקידו של רופא היא לעזור מצד אחד, ולא לגרום לנזק. לכן, אם רופא אומר לך שאין סימנים לסכנה גופנית, את אמורה לפתור את הבעייה בעזרת טיפול התנהגותי קוגניטיבי. אם אחרי 10 מפגשים, ש,שבהם תרגלת הרבה, אין שיפור, כדאי לבדוק את הנחת העבודה מחדש. בהצלחה ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תודה01/07/2014 | 15:22תודה רבה ניר. האם יש סוג מסוים של רופא שאתה ממליץ לי עליו? מחכה לתשובתך.הוסף תגובה
- תשובת מומחה חוסר אוויר ללא ממצא רפואי ד"ר ניר עישר 01/07/2014 | 14:52תחושה של חנק או חוסר אוויר, היא תכונה חשובה ביותר כמצילה חיים כדי שזה יהיה מציל חיים, זאת חוויה קיצונית שדורשת הפסקה של כל פעולה אחרת ע"מ לא לפספס את עשיית מה שמציל את חיינו. זאת אומרת שאם חבל כרוך על צווארנו עלינו לדאוג להקל את הלחץ. ואם יש שקית ניילון על ראשנו עלינו להסיר או לנקב בה חורים. ואם אנחנו בתוך מערבולת בים עלינו לקפוץ למרכז המערבולת, לרדת למטה ולשחות כמה שיותר הצידה על מנת להתרחק מהמערבולת. לשם כך, כדי להציל את עצמך במצב של תחושת חנק, אדם חייב לנתח את המצב ולפעול את הפעולות הנכונות. מה שהרופא שלך טוען, שהחנק איננו הובע ממשהו שקורה בריאות או בדרכי הנשימה. ולכן את חייבת למצוא את הסיבה האמיתית ולהסיר אותה. כל עוד תרגישי שאת נחנקת זה ידליק לך מחדש את התגובה הקיצונית שאומרת לך תצילי את חייך. אם הסיבה לתחושת החנק היא ממקור נפשי צריך להסיר את אותה בעיה נפשית שגורמת להרגשת החנק. אני מאמין שאת לא יכולה לעשות זאת לבד אחרת כבר היית עושה כבר. מסיבה זו אני ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע ולמצוא את הסיבה לחנק ולהסיר אותה. בהצלחה ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תשובת מומחה רופא עבור תחושות חנק
- כיצד מסבירים לילדיםשיראל 09/07/2014 | 16:01כיצד מסבירים שאנחנו גם מפחדים? איך מעבירים להם את חוסר הוודאות מבלי לגרםול הם לפחד?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה כיצד מסבירים לילדים ד"ר ניר עישר 10/07/2014 | 13:30ילדים מבינים היטב פחד וחוסר ודאות. הם גם יודעים שלא כל מה שמפחיד מסוכן באמת. אפשר להסביר להם את זה בעזרת משלים מהחיים שלהם, למשל שמכוניות נוסעות זה דבר מפחיד. אבל אם אנחנו נעצרים, מביטים... אפשר להשער רגועים. ברור שיש לדבר עם הילד על פי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ולודא שהוא מבין ומקשר למצב שממנו אנו חוששים. אני ממליץ גם להשתמש בספר יעודי. אני מכיר היטב רק ספר אחד, וכתב אותו פרופ' מולי להד. אני מתאר לעצמי שניתן למצוא אותו בחנויות, ואם לא ניתן להתקשר אליו או למכון משאבים, לברר היכן למצוא אותו בהצלחה ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תשובת מומחה כיצד מסבירים לילדים
- למי צריך לפנות?מירי 09/07/2014 | 16:37אני מניחה שכבר בטח שאלו את זה , אבל למי צריך לפנות בקשר לטיפול בהתקפי חרדה? רופא משפחה זה מספיק? וגם האם אפשר לטפל בזה לבד?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה למי לפנות בעיניין התקפי חרדה ד"ר ניר עישר 10/07/2014 | 13:16אם החרדה קשורה לאזעקות, אנא נסי לבצע את המלצותי בתשובתי לנופר "איך לא להתרגש..." אם מדובר בחרדה שלא החלה עכשיו ולכן מצריכה משהו אחר, את יכולה לפנות לרופא משפחה, לפסיכיאטר, פסיכותירפיסט, או לספר לעזרה עצמית. אם יש לך מספיק ריכוז, אני אמליץ כמובן על הספר שלי "להפחיד את הפחד" גם בגלל שהוא לא עוסק בסוג מסויים של חרדות אלא שהוא מנחה לפתור את הבעייה בצורה כללית יותר ושניתן באמת לבצע אותה לבד מתוך ספר הרבה הצלחה ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תשובת מומחה למי לפנות בעיניין התקפי חרדה
- אני לא יכולה לשמוע סירנותנופר 10/07/2014 | 09:57היי, כל פעם שאני שומעת איזשהו רעש שנשמע כמו אזעקה אני נורא נלחצת, כמו למשל סירנה של אמבולנס או משטרה. מה אני יכולה לעשות כדי להירגע?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה איך לא להתרגש מרעש המזכיר אזעקה ד"ר ניר עישר 10/07/2014 | 12:40התגובה שלך לסירנה של אמבולנס או מכבי אש (ואצל אחרים לאופנועים), היא שמדובר באזעקה, ושאזעקה מורה על סכנה מיידית. בגלל שהתגובה היא אוטומטית, עוד לפני שאנחנו חושבים, קודם את נבהלת ורק אח"כ שוקלת את הסכנה ונרגעת. את מתארת תגובת בהלה, שגם היא חשובה ביותר כדי להציל חיים במצבי סכנה, אלא שבמקרה זה את נבהלת ממשהו שמזכיר את התרעת הסכנה אך אינו מסוכן באמת, ולכן זה מפריע לך. אין אפשרות טכנית, במהלך הימים הקרובים, לאמן אותך להבדיל בין אזעקה לסירנה, ולהגיע לרמה של זיהוי אוטומטי (טרום חשיבתי) של סירנה, כלא מסוכנת, בעיקר מכיוון שכוונת יוצרי הסירנה של אמצעי החרום היתה להפעיל אותנו כדי להסב את תשומת ליבנו אל כלי הרכב. מכאן, שעלינו להוריד את רמת הבהלה, הן מפני הסירנה והן מפני האזעקה, תוך שמירה על התנהגות יעילה, מצילת חיים. טיפול: א. הבנה: כדי שניבהל אירוע צריך להיות פתאומי, בלתי צפוי ומקושר בעינינו לסכנה. מטרה: בגלל שהפסקה של כל אחד משלוש אלה מפחיתה את הבהלה, נחפש דרכים להפחית אותם: כדי שאירוע יפסיק להיות פתאומי ו/או בלתי צפוי אני צריך להיות מסוגל להגיד לעצמי שהוא עומד לקרות בכל רגע עתידי. השיטה שאני ממליץ: לבצע חזרות מנטאליות נשנות על אירוע עתידי, של סירנה או של אזעקת אמת. מומלץ לעשות זאת תוך דימוי כל החושים המשתתפים באירוע. שמיעה, תחושות גופניות, מחשבות או חוסר חשיבה... ולבצע זאת לאורך כל מהלך ההתרחשויות, עד שאת מגיעה למסקנה שאין סכנה או שאת מגיע למקום הבטוח ביותר, על פי הוראות פיקוד העורף. חיזרי על פעולה מנטאלית זו פעמים רבות ככל האפשר. לגבי הפחתת הקישור בין הרעש לסכנה, הדרך הנכונה היא לבנות את ההסתברות: לבחון עם עצמך, לגבי זמן האזעקה, מה הסיכוי שאם יש טיל באזור שלך, הוא יפגע בך? אח"כ מומלץ לבצע חישוב תוך רישום כמות הטילים שנשלחו לכיוון ישראל, וכמות הניפגעים בפועל. את יכולה לחשב את ההסתברות במבצע הזה, אח"כ בין המבצעים, אח"כ לגבי כל אירוע קודם מאז 1991. תירגול: רישמי בפנייך את כל התוצאות. בכל פעם שאת יכולה, השווי בין ההסתברות של כל אחד מהאירועים שרשמת, להסתברות שרשמת לעצמך תחילה לגבי הסיכוי שלך / משפחתך להפגע ורישמי גם את ההסתברות בה את מאמינה עכשיו. אני מבקש מאוד שאנשים שישתמשו בשיטה זו, ידווחו לנו על התוצאות שלהם בהצלחה ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תשובת מומחה איך לא להתרגש מרעש המזכיר אזעקה
- התקפי חרדה עתידייםאמא מהדרום 08/07/2014 | 11:23שלום ד"ר, אני אמא לילדה בן 8 וילד בן 5. הירי לדרום רק מתעצם והשגרה היומיומית שלנו איננה. איך שאנחנו שומעים אזעקה אני ובעלי תופסים את הילדים ורצים למיגונית. אנחנו משתדלים לשדר תחושה של שליטה במצב , אבל לפעמים אני נשברת ומתחילה לבכות לידם. השאלה שלי היא האם בעתיד יהיו להם פחדים או התקפי חרדה מאיך שאנחנו מגיבים לסיטואציה? בעיקר מהתגובות שלי? ואם כן מה עליי לעשות?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה האם התגובות שלנו למצב החרום משפיעות על ילדים קטנים ד"ר ניר עישר 10/07/2014 | 11:56ילדים קטנים לומדים איך להגיב מהסביבה. לכן, אם את ובעלך נכנסים בנחת לאזור המוגן, הם יחושו בטוחים וככל שיראו שאתם לחוצים, במילים, בטון בדיבור או בתנועות שלכם, הם ילמדו להלחץ. אם הדגמת רוגע תוך הכניסה לאזור המוגן, ואחרי זמן פרצת בבכי, רוב הסיכויים שלא ייווצר קשר מבחינתם בין החששות שלך והבכי (ברור שהכל תלוי במה הם קלטו קודם). ברור שעדיף לך ללמוד להתגבר על החרדות במקום לשחק כאילוהוסף תגובה
- תשובת מומחה התקפי חרדה בעתיד ד"ר ניר עישר 08/07/2014 | 13:47שלום ייתכן אין אפשרות לנבות, אני מתאר לעצמי שהתגובות שלך הן נורמאליות למצב לא נורמאלי. ישנן כל מיני הנחיות איך את יכולה להקל על עצמך כדי שהיו לך המשאבים לעזור לילדים. כמו למשל, לעשות או לארגן מראש במיגונית דברים אשר את יודעת שמרגיעים אותך ואת משפחתך. אחד הדברים זה שאנו לא מופתעים אלא יש נוהל ברור של איזה תפקיד יש לכל אחד בהישמע אזעקה ומה עושים. כי הרבה פעמים הקושי זה בגלל חוויה של חוסר אונים/ מופתע. ברגע שעושים לעצמנו הכנה עם נהלים ברורים , עם תסריט קבוע, עם שילוב של קצת הומור, משחק והגדרת תפקידים כולל הילדים כי אקטיביות זה משהו שמעלה את תחושת הביטחון.הוסף תגובה
- תשובת מומחה האם התגובות שלנו למצב החרום משפיעות על ילדים קטנים
- האם זה חרדה?אמילי 20/06/2014 | 21:09שלום,אני בת 23 לפני כמה חודשים התברר לי שאני צריכה לעבור ניתוח להוצאת ציסטה מהשחלה.הרופא המנתח אמר שצריך לשתות גלולות לפחות 3 חפיסות ברצף בלי הפסקה בין החפיסות עד הניתוח.אחרי החפיסה הראשונה יש התחלתי את השנייה בלי לעשות בניהם הפסקה וביום למחורת אחרי ששתיתי את הכדור הראשון מהחפיסה השניה התחלתי להרגיש לא טוב,מהתחלה זה התחיל בכאב ראש כארש רצתי לרופא משפחה אמר שזה דומה למיגרנה למרות שהכאב לא היה ממש חזק,אבל משכך כאבים לא ממש עזר לכאב.יום למחורת התחילו סחרחורות קלות,ויום אחרי זה בא תחושה של "ראש מעורפל" כאילו הוא בתוך קופסא כלשהי,תחושה של חוסר שקט,פחד שמשהו קורה לי בראש ישר הפסקתי לעשן,לא היה לי חשק לעשות כלום,לא לגעת במחשב,לא לדבר עם חברות,פוט שכבתי בבית והסתכלתי טלוויזיה וניסית לחפשת באינטרנט מה קורה איתי.אחרי שבוע המצב קצת השתפר אבל עדיין הייתה תחושה של "ראש מעורפל" חוסר ריכוז,חוסר שקט,תחושה שמשהו עומד לקראות,פחד לא מובן.רצתי לרופא משפחה ששלך אותי לרופא אא"ג,רופא עיניים,נורולוג,בדיקות דם וא.ק.ג כול הבדיקות יצאו תקינות.בשבועות האלו גם היו התפרצויות בכי,תחושות שהמצב הזה לא יעבור וחוסר שקט.ניסיתי ללכת לעבודה אבל לא יכלתי לתפקד.אחרי שלוש שבועות אחרי עוד ביקור אצל רופא משפחה שהמליץ לי על שיחות אצל פסיכולוג עד הניתוח.הפסיכולוגית אמרה שזה חרדה מהניתוח וגם יכול להיות קשור לגלולות.הניתוח עבר ביום שני הזה. יומיים אחרי הניתוח הרגשתי קצת יותר טוב אבל עכשיו התחושות עוד הפעם חזרו.בבוקר כאשר אני כמה יש לי תחושה של פחד שההרגשה תחזור,בצהריים מתחיל לכאב הראש כאילו לוחצים עליו משני צדדים כאב נסבל שעובר אחרי כמה שעות,תחושת ראש מעורפל,חוסר ריכוז,ומגיעה המצב אין לי חשק לעשות כלום,מפחדת שיקרה לי משהו,בבוקר מתעוררת ומרגישה רעידות בפנים,מרגישה עצבנות יתר. האם המצב הזה יכול להיגרם מגלולות?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה הורמונים ודיכאון ד"ר ניר עישר 02/07/2014 | 12:16אמילי שלום חבל מאוד, שלא שאלת את הגניקלוג שלך, הוא בטח היה אומר לך שגלולות או ניטלת הורמונים גורמת לדיכאון וחרדות באחוז מסוים מהנשים שנוטלות גלולות. תופעות הדיכאוניות האלה חולפות עם הזמן מאליהם. במקרה שלך, אם היית פונה לייעוץ ייתכן שהוא היה או מחליף את סוג הגלולות או שהייתם מסכמים לסבול עד הניתוח. מצד שני, העובדה שהיה לך דיכאון ראשון מנבאת דיכאונות עתידיים שתחילה יתכן שהיו עם סיבה חיצונית אבל יתכן שיופיעו גל ללא כל סיבה. כיום ידוע שאנחנו יכולים למנוע את התקפי הדיכאון הבאים, עם עברנו טיפול פסיכולוגי ואנו מכירים את סממני הדיכאון ואיך למנוע את השקיעאה לכל אחד מהם. מסיבה זו, אם את נמצאת בטיפול קוגניטיבי ואת מרגישה שמידי פגישה את לומדת משהו חדש על דיכאון ומתרגלת לקראת זה שבפעם הבאה את תשלטי במצב אני ממליץ לך לא להפסיק את הטיפול גם ברגע שהדיכאון יחלוף אלא להשלים עד תומו ולהמשיך לתרגל גם שאת כבר לא פוגשת את המטפל. בהצלחה ד"ר ניר עישרהוסף תגובה
- תשובת מומחה הורמונים ודיכאון
- תשובת מומחה שילוב תרופות ד"ר ניר עישר 01/07/2014 | 15:05אסור לקחת את שניהם ביחד וזה כתוב על הרמוטיבהוסף תגובה
- תשובת מומחה שילוב תרופות
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
- פרוורסיה
- הפרעת זהות מגדרית
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול עם קנאביס רפואי
- טיפול EMDR
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכיאטרי
- סכיזופרניה גבולית
תרופות קשורות
- פריגאבאלין (ליריקה)
- אלפראזולאם
מונחים קשורים
- דראליזציה
- הידרותרפיה
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר אילן וולקוב, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית! שאלות גולשים ותשובות מקצועיות.
לפורום פסיכיאטריהפורוםאוטיזם
בפורום אוטיזם ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום אוטיזםפורוםחרדה
פורום חרדה מנוהל ע"י ד"ר יששכר הרמן, מומחה בפסיכיאטריה, לשעבר מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו ואחראי על ייעוצים פסיכיאטריים בביה"ח שיבא.
לפורום חרדהפורוםסחרחורת וטינטון (רעשים באוזניים)
בפורום סחרחורת וטינטון (רעשים באוזניים) ניתן להתייעץ עם ד"ר יעקב בן דוד, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום סחרחורת וטינטון (רעשים ...פורוםאורטופדיה כף רגל וקרסול
בפורום אורטופדיה כף רגל וקרסול ניתן להתייעץ עם ד"ר אייל הלר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום אורטופדיה כף רגל וקרסולפורוםדיכאון אחרי לידה
בפורום דיכאון אחרי לידה ניתן להתייעץ עם ד"ר יוסף חלבן, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום דיכאון אחרי לידה