שאלות ותשובות - עמוד 99

קיבלתי כמה תוצאות של בדיקות דם אשר חרגו מהמדדים המקובלים. מה זה אומר ? כולסטרול HDL - 51 כולסטרול LDL - 132 קראטינין - 0.48 ויטמין B12 - 168 האם הכל בסדר או שמא אני צריך לטפל בדבר? התוצאות של בדיקות הכולסטרול שלך מעט נמוכות (חוץ מה - HDL - הכולסטרול הטוב - שרמתו אינה נמוכה). אין בכך כל בעיה קלינית, ואין צורך בשום טיפול. רמת הקראטינין נמוכה גם היא יחסית לבחורים בגילך. ייתכן שהסיבה לכך היא מסת שריר נמוכה, אולם גם בכך אין כל בעיה קלינית. רמות B12 של 168 הן תקינות, אולם נמצאות בגבול התחתון של הנורמה. כדי להעלות מעט את הרמות תוכל לקחת כדורי B12 בבליעה או מתחת ללשון. ניתן להשיגם בכל בית מרקחת או חנות טבע. [26/04/2005] קרא עוד

בדיקת פאפ (pap smear) היא דגימה של תאים הנלקחים מצוואר הרחם, כדי לזהות שינויים המצביעים על מצבים סרטניים וטרום-סרטניים. בדיקת הפאפ היא בדיקת סקר בלבד, שבמקרים רבים תוצאותיה אינן מדויקות, ולא ניתן להשתמש בה כדי לקבוע אבחנה או להתחיל טיפול. ב- 7-10% מן הנשים המבצעות את הבדיקה - התוצאות אינן תקינות, ונדרש המשך בירור, כך שהפאפ משמש רק לצורך איתור נשים הנמצאות בקבוצת סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם. התוצאות הלא תקינות בבדיקת הפאפ נחלקות לשלוש דרגות, ע"פ מידת החומרה: CIN I-III . CIN I - משמעו דיספלזיה קלה, כלומר שינוי בתאים המתבטא בהתחלקות מהירה מן הרגיל ומבנה שונה. קבלת תוצאה כזאת מחייבת המשך בירור. בדרך כלל הצעד הבא יהיה קולפוסקופיה - צפיה בצוואר הרחם בעזרת מכשיר הנקרא קולפוסקופ. בדיקה זו מאפשרת גם נטילת ביופסיות וקביעת אבחנה מדויקת. גם אם האבחנה של CIN I מתגלה כנכונה, הגישה היא בדרך כלל מעקב בלבד, שכן רוב הממצאים האלה נעלמים ספונטנית. 16-9% מן הנגעים יהפכו ל- CIN II או III במהלך מעקב של שנתיים. גם במקרה זה - מדובר בנגעים טרום סרטניים. ממצא כזה שיתקדם, או ממצא שלא ייסוג במשך שנתיים - יצריך טיפול. אם מוחלט על טיפול - מדובר בצריבת הנגע או בכריתה כירורגית שלו. אין כל קשר בין תשובת הפאפ לבין צורת הלידה. ההחלטה על לידה וגינלית או על ניתוח קיסרי צריכה להתבצע בהסתמך על שיקולים אחרים. כמו שהבנת ודאי, אין כל צורך בכריתת הרחם - תשובת הפאפ אינה ודאית, וגם במקרה שיתגלה אצלך ממצא חשוד בביופסיה - הרי שברוב המקרים תהיי נתונה למעקב בלבד. גם אם יוחלט על טיפול - יהיה זה טיפול מקומי. קרא עוד

אלרגיה, על אף הדיעה הרווחת באוכלוסיה הכללית, יכולה להופיע גם בגיל מבוגר. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שבמקרים רבים אין אנו מוצאים את האלרגן, כלומר את הגורם המעורר את האלרגיה. אם את רואה קשר ברור לחלוטין בין המעבר שלך לדירת המרתף ובין הופעת האלרגיה והימשכותה עד עתה, ייתכן שהאלרגן קיים בסביבת חייך, וכל עוד את נחשפת אליו, תסבלי מאלרגיה. האם כאשר את נוסעת לתקופת מה, ואינך גרה בדירתך, הסימפטומים שוככים? אם כך הדבר, סביר להניח שאכן קיים גורם המעורר את האלרגיה בסביבת החיים שלך - ייתכן שבדירתך, ייתכן שבעבודתך וייתכן אף שבשכונה בה את מתגוררת. אין ספק שמאוד לא נעים להפוך מאדם בריא לאדם הסובל מנזלת כרונית. האפשרויות הפתוחות בפנייך הן ניסיון חוזר לזהות האלרגן (תבחיני אלרגיה עדכניים) והימנעות ממנו. אפשרות נוספת היא טיפול תרופתי בימים בהם הסימפטומים קשים במיוחד. כיום קיימות תרופות חדשות נוגדות אלרגיה עם תופעות לוואי מינימליות. טיפולים משלימים כאלה ואחרים, אומנם עוזרים בהרבה מקרים של מחלות אחרות, אך אינם מאוד מוצלחים בטיפול באלרגיה. אני ממליץ לפנות שוב למומחה לאלרגיה, לבצע שוב את תבחיני האלרגיה, ליטול טיפול סימפטומטי בימים הקשים יותר, ואם יש קשר ברור לסביבת חייך, אף על פי שזה לא פשוט כלל, ייתכן שמעבר דירה ישפר את איכות חייך מבחינת האלרגיה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

הרופא אמר לי שזה מהתרופות, אפשר לעשות משהו ? ובכן, בעיות זקפה (אין אונות, אימפוטנציה) עשויות להיגרם על ידי מגוון גורמים. כדי שתהיה זקפה יעילה צריך חשק וצריך יכולת. על החשק אחראית מערכת העצבים המרכזית. על היכולת אחראית מערכת העצבים ההיקפית, כלי הדם שבפין, והרקמה הספוגית של הפין. מצב של מחלה, או שינויים פסיכולוגיים הנובעים ממחלה או משינויי גיל או ממגוון סיבות אחרות עשויים להביא לדיכוי החשק. במקרה זה תהיה בדרך כלל זקפת בוקר או זקפה לסירוגין. לחץ דם גבוה וסוכרת עשויים לפגוע הן במערכת העצבים ההיקפית והן בכלי הדם שבפין ולגרום להפרעה קבועה בזקפה. תרופות עשויות לגרום להפרעה הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית ואפילו בכלי הדם, ואכן חלק מהתרופות לטיפול בלחץ דם גבוה עשויות לגרום להפרעה בזקפה. יש כיום מגוון רחב של טיפולים בחולים הסובלים מהפרעת זקפה. למרות אי הנוחות והמבוכה שהנושא גורם מומלץ לפנות לרופא המשפחה או לאורולוג שעשוי לבצע מספר בדיקות כדי לבדוק את מקור ההפרעה ולהמליץ על טיפול מתאים. [26/04/2000] קרא עוד

את מתארת בעיקר אימפוטנציה פסיכולוגית יותר מאשר אימפוטנציה אורגנית אשר קשורה לתפקוד של מערכת המין. העובדה כי בעלך סובל מהלם קרב מחזקת את האבחנה כי מדובר באימפוטנציה פסיכולוגית, אשר הטיפול בה אינו כולל בדרך כלל טיפול תרופתי לאימפוטנציה, אלא טיפול פסיכולוגי, בשיחות או בתרופות, נגד הלם קרב. אם בעלך אכן סובל מסימפטומים של הלם קרב, חוסר העניין במין יכול בהחלט להיות אחד הסימפטומים. לשם כך הטיפול צריך להתמקד בהפרעת החרדה ממנה הוא סובל. הלם קרב נמנה עם אחת מהפרעות החרדה. מעבר לטיפול זה ייתכן שיש מקום גם לטיפול זוגי של שניכם יחד על מנת להעלות את הבעייתיות ולבדוק אם הלם הקרב הוא הגורם היחיד לחוסר החשק והעניין או שמא קיימים גורמים נוספים. קרא עוד

בדיקת הזרע של בעלך אכן אינה תקינה. אני מאמין שאם הבדיקה בוצעה לפני שנה זה אומר שאתם מנסים להרות כבר מעל שנה. רופאת הנשים שלך צודקת, אם אכן זהו מצב נוזל הזרע של בעלך (קיים סיכוי שנוזל הזרע של בעלך השתפר במהלך החודשים האחרונים, וזה אפשרי מסיבות כאלו ואחרות), אזי הסיכוי להרות באופן טבעי נמוך, אם כי קיים. אם אתם מנסים להיכנס להריון מעל שנה ללא הצלחה, יש מקום להתייעצות עם מומחה לנושא פוריות בשאלה של טיפולים כאלה ואחרים לבעלך או לשניכם כזוג. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

הואיל ולאחר גרידה רירית הרחם פצועה, אף על פי שהפסיק הדימום, מומלץ להימנע מספר ימים מקיום יחסי מין, מאוננות, משטיפות נרתיקיות ומשימוש ממושך בטמפונים, על מנת למנוע ככל האפשר חדירת מזהמים לרירית הרחם. בהגעת מזהמים לרירית הרחם יכול להתפתח זיהום (אנדומטריטיס), העלול להסתבך לכדי זיהום סיסטמי (חום גבוה, צמרמורות, הפרשה נרתיקית, צורך בטיפול אנטיביוטי תוך-ורידי) ואף בהידבקויות בתוך רירית הרחם העלולות להוביל לפגיעה בפוריות. קרא עוד

בזמן שאדם חווה התקף אפילפטי או התכווצות מכל סוג שהיא יש: 1. למנוע פגיעה בו - להרחיק חפצים חדים או אחרים שעלולים לפגוע בו. 2. לשחרר בגדים מסביב לצוואר 3. להניח כרית תחת ראשו 4. לגלגל את האדם על צידו בכדי למנוע שאיפת תוכן קיבה אין לנסות לפתוח את פיו. התכווצות הלסת חזקה מאוד ועלולה לפגוע בחולה וגם באצבעותיכם. לפרטים נוספים: www.merck.com/mrkshared/mmanual_home2/sec06/ch085/ch085a.jsp קרא עוד

התרופות האסורות על חולי G6PD: אנטי מלריה: פרימקווין, דפסון, מפאקווין סולפונאמידים (ממשפחת האנטיביוטיקות): סולפאמתוקסזול (רספרים, ספטרין ועוד) ניטרופוראנטואין (אנטיביוטיקה גם היא, שמות מסחריים אחרים: מאקרודנטין, אובמין) משככי כאבים כמו אצטניליד שונות: ויטמין K, דוקסורוביצין, מתילן-בלו, ועוד. למידע נוסף: www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000528.htm www.emedicine.com/med/topic900.htm [25/04/2004] קרא עוד

זקיקי שיער קיימים כמעט בכל אזורי הגוף שלנו (למעט השפתיים, כפות הידיים והרגליים ואזורים מסוימים באיברי המין). הפיזור והצפיפות של זקיקי השערה שונים בין אזורים שונים בגוף. אזור הסנטר, כמו שאר אזורי הפנים, מכיל זקיקי שיער, ובחלק מהאנשים (בגברים בעיקר) צמיחת השיער באזור זה היא קבועה ומשמעותית. צמיחת שיער הפנים בנשים אינו דבר נדיר, והוא שכיח במיוחד באזור השפם. קצב צמיחת שיער הפנים, צבע השיער ומיקומו על פני עור הפנים שונים בין אישה לאישה ונובעים בעיקר מנטייה גנטית. אולם ישנם כמובן מצבים פתולוגיים (מחלות, או כתוצאה משימוש בתרופות) המובילים לצמיחת שיער מוגברת. במצבים אלה אין מדובר בשערות בודדות בסנטר אלא בצמיחת שיער מוגברת בהרבה אזורים בפנים ובגוף בכלל. הדרך להיפטר משערות אלו יכולה להיות באופן קוסמטי, אולם חשוב לעלות על הסיבה המובילה לכך. אם מדובר בתשעורת מוגברת שמאוד מפריעה לך, תוכלי לפנות לרופא עור שיבדוק אם מדובר במצב פתולוגי (לא תקין), ואם זה כך - הוא ימשיך את הבירור המתאים. קרא עוד