דלקת פרקים שגרונית (ראומטיזם) היא דלקת שתוקפת את הקרום העוטף את המפרק (סינוביום) וגורמת לנפיחות, כתוצאה מכך חשים כאבים חזקים במפרק, שעלולים להסתיים בעיוות צורתו של המפרק. במקרים מסוימים, אנשים הסובלים מתסמינים של ראומטיזם מתקשים לבצע אפילו פעולות פשוטות ביותר, כמו לפתוח צנצנת או לטייל ברגל.
ראומטיזם נפוצה בקרב נשים פי שתיים עד שלוש מאשר בקרב גברים, בדרך כלל היא מופיעה בין גיל 40 לגיל 60. אולם היא עלולה לתקוף גם ילדים צעירים ואנשים מבוגרים יותר.
אין מרפא לראומטיזם, אך באמצעות טיפול נאות, הכולל הגנה על המפרקים ושינויים בסגנון החיים, ניתן לחיות חיים פעילים וארוכים עם המחלה.
shutterstock
דלקת מפרקים שגרונית תסמינים
סימנים ותסמינים של ראומטיזם כוללים בין היתר:
כאב במפרקים
נפיחות במפרקים
רגישות למגע במפרקים
כפות ידיים אדומות ונפוחות
היווצרות של בליטות קשות מתחת לעור בזרועות (קשרים ראומוטאידים)
עייפות
תחושת קשיות בבוקר שנמשכת לפחות 30 דקות
חום
ירידה במשקל
הסימנים והתסמינים מופיעים תחילה במפרקים קטנים
ראומטיזם בדרך כלל גורמת בעיות במספר פרקים בו זמנית. ברב המקרים, בשלב הראשון ראומטיזם משפיעה תחילה על מפרקים קטנים – פרק כף היד, כפות הידיים, הקרסוליים וכפות הרגליים. עם התקדמות המחלה ניתן לחוש בתסמינים גם בכתפיים, במרפקים, בברכיים, באגן הירכיים, בלסת ובצוואר.
התלקחות (התקף) של סימנים ותסמינים של ראומטיזם
הסימנים והתסמינים של ראומטיזם משתנים בחומרתם ולעתים הם באים וחולפים. תקופות בהן המחלה פעילה יותר מכונות התלקחות או התקף, לעומת תקופות של הפוגה יחסית, בהן הנפיחות, הכאב,הבעיות בשינה והחולשה נחלשות או נעלמות.
סיבות וגורמי סיכון
דלקת מפרקים שגרונית מתרחשת כאשר כדוריות דם לבנות – שתפקידן הרגיל הוא לתקוף פולשים בלתי רצויים כמו חיידקים ווירוסים – עוברות מזרם הדם אל הקרום העוטף את המפרקים (הקרום הסינובי). כפי הנראה כדוריות הדם הן שיוצרות את הדלקת בקרום הסינובי.
הדלקת גורמת לשחרור של חלבונים, שבמשך חודשים או שנים גורמים לקרום הסינובי להתעבות. החלבונים עלולים לפגוע גם בסחוס, בעצם, בגידים וברצועות שבסמוך למפרק. באופן הדרגתי המפרק מאבד את צורתו ומתעקם. בסופו של דבר הוא עלול לצאת מכלל פעולה.
טרם ידוע מהו הגורם לתהליך זה, המוביל בסופו של דבר להיווצרות ראומטיזם. סביר להניח מדובר בתוצאה של שילוב בין מספר גורמים גנטיים וגורמים של סגנון חיים, כמו עישון וגורמים סביבתיים דוגמת וירוסים.
גורמים המעלים את הסיכון לפתח ראומטיזם כוללים:
מין. נשים נוטות יותר מגברים לפתח דלקת מפרקים שגרונית.
גיל. ברב המקרים ראומטיזם מופיעה בין גיל 40 לגיל 60. יחד עם זאת, היא עלולה לתקוף גם אנשים מבוגרים יותר ואף ילדים (ראומטיזם בגיל הנעורים).
היסטוריה משפחתית. הסיכון לחלות בדלקת מפרקים שגרונית גבוה יותר בקרב אנשים שמישהו מבני משפחתם לוקה במחלה. ראומטיזם אינה עוברת בתורשה באופן ישיר, אלא הנטיה למחלה היא זאת שעוברת בתורשה.
עישון. עישון סיגריות מעלת את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית. הפסקת העישון עשויה להקטין את הסיכון.
אבחון ובדיקות
אבחון דלקת מפרקים שגרונית מתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית. הרופא שואל שאלות לגבי הסימנים והתסמינים ובודק את המפרקים הפגועים.
בנוסף, הרופא עשוי להמליץ על:
בדיקות דם. אצל אנשים הלוקים בראומטיזם, בדיקת שקיעת דם (ESR – המהירות בה תאי דם אדומים שוקעים בדגימה של דם לא קרוש) היא בדרך כלל בשיעור גבוה ומעידה על קיומו של תהליך דלקתי בגוף. בדיקות דם נפוצות אחרות בודקות את קיומם של נוגדנים גורמי שגרון (ראומטויד פקטור) ונוגדנים נוגדי פפטידות ציטרולין מחזוריות (אנטי CCP) בדם. בדרך כלל בדמם של חולי ראומטיזם ניתן למצוא גורמי שיגרון (ראומטואיד פקטור) ואנטי CCP , אך לא בכל המקרים.
בשלב מוקדם של ראומטיזם, קיומם של ראומוטאיד פקטור ונוגדני אנטי CCP בדם יכולה להיות קשורה לסיכון מתגבר לנזק במפרקים. ראומטואיד פקטור ונוגדני אנטי CCP ניתן למצוא לפעמים גם אצל אנשים הלוקים בזיהומים כרוניים, כמו שחפת פעילה ומחלות חיסון עצמי שגרוניות (מחלות אוטואימוניות ראומטיות) אחרות, כמו זאבת ותסמונת סיוגרן.
בדיקת נוזלים במפרק.
צילומי רנטגן.
סיבוכים אפשריים
דלקת מפרקים שגרונית עלולה לפגוע במפרקים באופן שיחליש ואף ישחית אותם. כתוצאה מפגיעה בפרקים, קשה מאד ולעתים אף בלתי אפשרי לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. בשלב הראשון ביצוע פעולות דורש יותר מאמץ. עם הזמן עלול להיווצר מצב בו חלק מהפעולות אינן ניתנות לביצוע כלל. טיפולים חדשניים עשויים לעצור את הנזק שנגרם למפרקים או למנוע אותו, כך שניתן יהיה להמשיך ולקיים פעילויות מהנות.
טיפולים ותרופות
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה נטולת מרפא. הטיפול נגד ראומטיזם מטרתו להפחית את הדלקת בפרקים, באופן שיקל על הכאב וימנע או יעצור את התקדמות הפגיעה במפרקים. טיפול מוקדם ואגרסיבי נגד דלקת מפרקים שגרונית עשוי להאט את הפגיעה במפרקים ולסייע בהקטנת הסיכון לנכות. הטיפול על פי רב כרוך בנטילת תרופות, אם כי לעתים במקרים של נזק חמור למפרקים, יש צורך בניתוח.
תרופות
תרופות לטיפול נגד ראומטיזם עשויות להקל על הכאב ולהאט או לעצור את התקדמות הפגיעה במפרקים.
סטרואידים. תרופות קורטיקוסטרואידיות, כמו פרדניסון מפחיתות דלקת וכאב ומאטות את תהליך הפגיעה במפרקים.
תרופות אנטי ראומטיות לשינוי דפוס המחלה (DMARDs).
נוגדי TNF-alpha. TNF-alpha הוא חלבון המופרש מתאי המערכת החיסונית של הגוף או תא חלבון אשר אם הוא מופרש בכמות מופרזת, הוא יכול לגרום להיווצרות דלקת מפרקים שגרונית.
אנקינרה (קינרת). אנקינרה זהה לחומר כימי שנמצא באופן טבעי בגוף – נוגד רצפטור אינטרלאוקין-1 (IL-1Ra) – שמונע מתהליך כימי מסוים לגרום לדלקת.
אבטצפט (אורנסיה). אבטצפט מפחיתה את הדלקת ואת הפגיעה במפרקים הנגרמות כתוצאה מהיווצרות דלקת מפרקים שגרונית, על ידי כך שהיא משביתה תאי T – סוג של כדוריות דם לבנות.
ריטוקסימאב. ריטוקסימאב מקטינה את מספר תאי B בגוף. תאי B קשורים בדלקת.
במקרים בהם התרופות אינן מצליחות למנוע או להאט את הפגיעה במפרקים, הרופא והמטופל עשויים לשקול ביחד ניתוח לשיקום המפרקים שנפגעו. הניתוח עשוי לסייע בהשבת המפרקים הפגועים לפעולה. הוא גם עשוי להפחית את הכאב ולתקן עיוותים.
בניתוח לטיפול נגד דלקת פרקים שגרונית יכול להיות מעורב אחד מההליכים הבאים:
החלפה מוחלטת של המפרק (ארתרופלסטיה).
תיקון גיד.
הסרת הקרום הסינובי (כריתת סינוביום).
טיפולים אלטרנטיביים
אנשים שנואשו מהטיפולים הקונבנציונאלים נגד ראומטיזם, פונים לעתים לשיטות של רפואה משלימה ואלטרנטיבית, על מנת למצוא הקלה.
רופאים קונבנציונאליים מתחילים לגלות פתיחות רבה יותר לבחינת שיטות אלו. אולם מאחר ורק סוגים מעטים של טיפולים אלטרנטיבים נחקרו קלינית, קשה להעריך האם הם יעילים לטיפול בכאבים הנגרמים כתוצאה מהיווצרות דלקת מפרקים שגרונית. במקרים מסוימים הסיכונים שבטיפולים אלו אינם ברורים.
חולים המעוניינים לנסות טיפולים משלימים ואלטרנטיבים לטיפול נגד ראומטיזם, מומלץ שיתייעצו על כך תחילה עם הרופא. יחד עמו יוכלו לשקול את התועלת לעומת הסיכון ולהחליט האם הטיפול עלול לשבש את פעילות התרופות, שהם נוטלים לטיפול במחלה.
חלק מהטיפולים המשלימים והאלטרנטיבים המסייעים לטיפול נגד ראומטיזם כוללים:
שמנים של צמחים המכילים חומצה גמא לינולנית (GLA). חומצה גמא לינולנית היא סוג של חומצת אומגה 6 שומנית, המופקת משמני צמחים כמו נר הלילה, בוראג' ודמדמנית. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שחומצה גמא לינולנית עשויה להקל על כאב הנגרם כתוצאה מהופעתה של ראומטיזם ועל תחושת הקשיות בבוקר, אם כי עדין יש להוסיף ולחקור את הנושא.
שמני דגים המכילים חומצה איקוספנטנואית (EPA) או חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA). EPA ו- DHA הן חומצות שומן מסוג אומגה 3 הנמצאות בשפע בשמן דגים. קיימים מחקרים ראשוניים שמצאו כי שמן דגים עשוי להפחית את הכאב והקשיות הנגרמים כתוצאה מהופעתה של ראומטיזם, אם כי עדין יש להוסיף ולחקור את הסוגיה.
טאי צ'י. שיטת טיפול בתנועה המשלבת תרגילים עדינים ומתיחות עם נשימות עמוקות. אנשים רבים משתמשים בטאי צ'י להפגת מתחים בחיים. מחקרים קטנים מצאו שטאי צ'י עשוי להקל על כאבים של ראומטיזם, אך יש להוסיף ולחקור את הסוגיה.
שאלה: האם קיימות אלטרנטיבות ניתוחיות אחרות לניתוח החלפת מפרק שורש כף היד?
תשובה:
התשובה היא כן. כיום קיימות מספר אלטרנטיבות טיפוליות ניתוחיות כחלופה לניתוח להחלפת מפרק שורש כף היד במפרק מלאכותי, ע"י ביצוע ניתוחים בסדר גודל קטן יותר, בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל, גילו וסוג הפגיעה. האלטרנטיבה הטיפולית העיקרית הינה ניתוח לאיחוי שורש כף היד (wrist fusion). ניתוח זה מפחית את הכאבים המפרקיים ע"י מתן אפשרות לעצמות המרכיבות את המפרק לגדול ולהתאחות יחד, כעצם יחידה. בצורה כזו פוחתים משמעותית הכאבים בעת הנעת המפרק, אולם החיסרון הגדול של השיטה הוא שאינה מאפשרת תנועה של המפרק. לרוב משתמשים בניתוח זה כניתוח ביניים עד להשתלת מפרק שורש כף יד מלאכותי.
שאלה: מה מגדיל את הסיכון שלי ללקות בדלקת מפרקים שגרונית?
תשובה:
גורם הסיכון המוכר היחיד לדלקת מפרקים שגרונית היא גורם תורשתי אפשרי במשפחות מסוימות (נטייה גנטית). גורם גנטי עשוי להשפיע על אופן הפעולה של המערכת החיסונית, באופן שיגרום דלקת ולבסוף הרס של הממברנות (הקרומים) המצפים את המפרקים.
בין גורמים אחרים העלולים להשפיע על הסיכון שלכם ללקות בדלקת מפרקים שגרונית נכללים:
מין נקבה. דלקת מפרקים שגרונית פוגעת בנשים פי 2 עד 3 מאשר בגברים.
גיל בין 40 ל-60. דלקת מפרקים שגרונית יכולה להתחיל בכל גיל, אולם מתחילה לרוב בגיל הבגרות.
שאלה: מדוע בסופו של דבר ישנו צורך בניתוח חוזר להחלפת מפרק שורש כף יד מלאכותי?
תשובה:
הסיבה המרכזית המצריכה ניתוח חוזר להחלפת מפרק שורש כף יד מלאכותי לאחר שנים, היא העובדה כי המפרק המלאכותי עובר עם הזמן תהליך של רפיון. החלל המצוי בין המשטחים המפרקיים לבין שתל המתכת או הצמנט הולך ומתרחב עם השנים, וגורם לתהליך של התרופפות החוזק המפרקי, אשר גורם לכאבים ואי נוחות מרובה למטופל. במקרים אלו מחליטים האם ישנו צורך בביצוע ניתוח חוזר, או בביצוע טיפול חליפי לאיחוי עצמות המפרק (fusion).
הטיפול בגאוט מבוסס על שילוב של שינוי אורח חיים, בין היתר הימנעות או הפחתה של צריכת מוצרי מזון ושיה מסוימים (כמו אלכוהול, בשר אדום ועוד) ולקיחת תרופות שמורידות את רמה של חומצה אורית בדם.
שלום רב !! 3 שנים כאבי ירך. אין אבחנה .שחיקת סחוס דרגה 2.יש לציין רק בצד אחד..במנוחה הכאבים נעלמים.הרופאים לא יודעים מה זה.יש לציין שאובחנתי בפיברומיאלגיה .וכן קרוהן קל ברקע. לוקחת הומירה ללא הטבה.
הכאבים נודדים מהמפשעה לצד הירך ועוד סיבובים.מטריד מאוד שלא עולים על הבעיה.עשיתי 3 פעמים אמאיאר...???באמאיאר הראשון ראו בצקת בשריר אילאופסואס.אבל מאז נעלמה הבצקת והכאב לא חושב לעבור.
מה דעתך ??? תודה רבה מראש
הי, שחיקת סחוס יכולה להסביר כאבים בירך, במיוחד אם הם מופיעים במאמץ וחולפים במנוחה. זו הסיבה הכי שכיחה לכאבים במפרק, בעיקר מפרק בודד וגדול כמו הירך. במחלת מעי דלקתית כמו קרוהן יכולה להיות גם דלקת מפרקים, אולם אז מצופה לראות בMRI את הדלקת. אפשרות נוספת היא דלקת במפרק שמחבר את עמ"ש מתני לאגן (מפרק העצה והכסל/סאקרואיליאק) שמקרין לכיוון המפשעה. אפשרות נוספת הן נמק עצם של ראש הירך בעיקר כשלוקחים סטרואידים או יש מחלה דלקתית פעילה בגוף. לסיכום, בגלל תוצאות MRI תקינות כפי שאת מדווחת, הכי סביר שמדובר בשחיקה, וזו בעיה אורטופדית. בהצלחה
שלום,
עשיתי לאחרונה בדיקות דם להורמונים שונים, אשמח לקבל התייחסות לגבי מה שיצא, נראה שיש הרבה הורמונים נמוכים מאוד. חשוב לציין שאני נוטלת גלולות מסוג מיקרוגינון (באופן רציף) מאחר ואני סובלת מאנדומטריוזיס ופיברומאילגיה גם, אך לא לקחתי את הכדורים בבוקר הבדיקה, האם התוצאות אמינות במצב כזה? ומה זה אומר מה שיצא?
LH - קטן מ -0.5 IU/L
FSH - קטן מ- 0.8 IU/L
Estradiol (E2) - קטן מ-100 pmol/L
Progesterone - קטן מ-0.8 nmol/L
Testosterone Total - קטן מ-0.4 nmol/L
Cortisol 8 am (B) | 903 nmol/l
DHEA-S - 0.83 micmol/l
תודה מראש.
אכן ישנו קשר והוא שפיברומיאלגיה יותר שכיחה במחלות מפרקים כרוניות. הטיפול הוא קודם כל לאזן את דלקת המפרקים ולהבחין בין כאבים שקשורים לדלקת לבין כאבי הפיברו'. עקרונות הטיפול בפיברומיאלגיה זהים גם במקרים כמו שלך, ומבוססים על תרופות לכאב, פעילות גופנית מותאמת ואימון קוגנטיבי התנהגותי
בת 41.מאובחנת עם פיברו
כמה אירועים של תכיפות שתן וכאב בטן תחתונה בשנים האחרונות-בדיקת רןפא נשים תקינה בדיקות שתן תקינות.חלף לבד. לפני 11 ימים התחיל לי כאב בבטן תחתונה מימין.דקירות במותן תחושת בעירה באיבר מין הקרנה לגב תחתון.בדיקת שתן תקינה תרבית עם צמיחה מיקרוסקופית. לא עשיתי בדיקה חוזרת כי קיבלתי מחזור במהלכו חשתי קצת יותר טוב. לאחריו הכל חזר.עשיתי תרבית חוזרת ולמרות ניגוב מושלם יצאה פלורה מעורבת והרופא ביקש שאתחיל זינט. קבעתי תור לרןפא נשים בראשןן.אני בחרדה אמא שלי נפטרה מסרטן שחלות לא גנטי שהתחיל מצריבה בשתן. אני ממש מבוהלת וחןששת. זה נשמע משהו נשי? יכול להיות סרטן שחלות? אני לוקחת גלולןת.אין לי דימומים אבל מרגישה ממשלא טוב עשרה ימים. אודה לתחושותייך המקצעיות.ה9יברו יכול להיות הסיבה?
התלונות ממוקדות מדי כדי לקבוע שמדובר בפיברמיאלגיה. פיברו' היא תסמונת כאב מפושט. יכולים להיות כאבים ממוקדים במקומות מסוימים/ספציפיים, אבל יש לשלול בעיה אחרת לפני שמשייכים לפיברומיאלגיה. בהצלחה