ציפרלקס תרופה לטיפול בחרדות ודיכאון

שייך לקבוצת:
SSRIs
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: בינוני
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

ציפרלקס (Cipralex) מיועד לטיפול בדיכאון, בחרדות ובהפרעות מצב רוח אחרות שקשורות לדיכאון: 

התקפי חרדה (פניקה), הפרעות חרדה כללית או חרדה חברתיתהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

ציפרלקס מכיל חומר פעיל שנקרא אסציטאלופרם (Escitalopram), מקבוצת SSRI, תרופות נגד דיכאון וחרדה מהדור החדש. חומרים מקבוצה זו חוסמים בצורה בררנית ספיגה חוזרת של סרוטונין (מתווך עצבי) ומגבירים את השפעתו על המוח. אנשי הרפואה סבורים שפעילות ירודה של סרוטונין במוח היא הסיבה המרכזית להתפתחות דיכאון וחרדה.



ציפרלקס Cipralex לטיפול בדיכאון וחרדות




מתי מתחילים להרגיש את השפעת ציפרלקס?
השפעה טיפולית של ציפרלקס מתפתחת לאט. הזמן הממוצע עד לקבלת ההשפעה המלאה של ציפרלקס עומד על כארבעה שבועות, בדומה לתרופות אחרות נגד דיכאון.



מתי אסור להשתמש בציפרלקס?
אין להשתמש בציפרלקס במקרים הבאים:

רגישות לאסציטאלופרם או למרכיבים נוספים שמכילות טבליות ציפרלקס, מחשש לתגובה אלרגית חריפה.

יחד עם תרופות מקבוצת מעכבי MAO , תרופות להפרעות בקצב הלב או כאלה שמשפיעות על קצב הלב או פימוזיד.

כשמטופל סובל מהפרעות בקצב הלב (שאושרו בעזרת א.ק.ג או בדיקת תפקוד הלב) או מפגם מולד בפעילות החשמלית של הלב.

הטיפול בציפרלקס אינו רצוי במקרה של חולי אפילפסיה שמחלתם אינה מאוזנת.

אין להשתמש בציפרלקס בהריון.

בדרך כלל, ציפרלקס (אסציטאלופראם) אינו מיועד לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.



חשוב לשים לב:
מומלץ לשמור על תזונה מאוזנת עד כמה שניתן בזמן הטיפול בציפרלקס, כיוון שהוא עלול לגרום לעלייה במשקל ואף להשמנה, בדומה לתרופות אחרות מקבוצה זו. 

יש לעקוב אחר רמות הסוכר בדם אצל חולי סוכרת שמקבלים ציפרלקס ולהתאים את מינון התרופות לסוכרת, לרבות האינסולין, במידת הצורך.

לא מומלץ לצרוך משקאות שמכילים אלכוהול בזמן טיפול בצפירלקס.

במקרים נדירים, ציפרלקס עלול להחמיר מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה עצמית בתחילת הטיפול, במיוחד אצל אנשים שחוו תחושות אלה בעבר או אצל צעירים עד גיל 25 בערך. במקרים כאלו יש לפנות מיד לרופא.



תגובה עם תרופות אחרות:

שילוב של ציפרלקס עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות:

  • מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI)- יש להמתין לפחות שבועיים בין טיפולים.
  • תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית: סיכון מוגבר לתופעות לוואי כגון טשטוש וסחרחורת.
  • תרופות המשפיעות על קרישת הדם, כגון נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAID's), אספירין ווארפארין עלולות להגביר את הסיכון לדימומים.
  • ליתיום: עליה בסיכון לתופעות לוואי הן של ציפרלקס והן של ליתיום.
  • אגוניסטים לקולטני סרוטונין, כגון סומאטריפטאן: דווחו מיקרים של חולשה, תנועתיות יתר וחוסר קואורדינציה.
  • קארבאמאזפין: סיכון גבוה לירידה ברמות ציפרלקס ולהשפעה מופחתת שלו. 
  • חוסמי בטא, כגון מטופרולול: אסציטאלופראם (ציפרלקס, אסטו) מגביר את רמות התרופה בדם ועלול להחמיר את תופעות הלוואי שלהם.
  • תוספי תזונה וצמחי מרפא, כמו היפריקום למשל, שיכולים להעלות את רמות הסרוטונין.

מידע

אופן נטילת התרופה:

טבליות. אפשר לחצות את טבליות ציפרלקס.

תדירות וזמן נטילה:

ציפרלקס יש ליטול פעם ביום, רצוי באותה השעה.

טווח המינון:

ברוב הטיפולים בדיכאון או בחרדה, המינון של ציפרלקס יהיה בין 5-20 מ"ג ליום עבור מבוגרים ו-5-10 מ"ג עבור קשישים.

תחילת השפעה:

לרוב, ציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי 1-2 שבועות של טיפול ומלא השפעתו מושגת אחרי 2-4 שבועות טיפול.

אם אין הטבה בתסמיני דיכאון או חרדה אחרי 6 שבועות של טיפול, יש לחזור לרופא.

במקרה של התקפי חרדה (פניקה) - התגובה המקסימלית מתקבלת, לרוב, לאחר כ-3 חודשי טיפול.

משך השפעה:

כל טבלית ציפרלקס משפיעה למשך כ-24 שעות. השפעת הטיפול בציפרלקס יכולה להימשך חודשים רבים עד שנה או עד חזרת תסמינים של דיכאון או חרדות.

תזונה:

ניתן לקחת ציפרלקס לפני או אחרי האוכל.

יש להקפיד על תזונה מאוזנת ומסודרת, כיוון שציפרלקס עלול לגרום לעלייה במקל ואף להשמנה במקרים מסוימים.

מומלץ להימנע משתיית מיץ אשכוליות או אכילת אשכוליות בזמן הטיפול בציפרלקס, כיוון שאשכוליות עלולות להעלות את רמת התרופה בדם ולהחמיר תופעות לוואי של ציפרלקס.

אחסון:

לשמור במקום סגור, שהטמפרטורה בו לא עולה על 30 מעלות. להרחיק מהישג ידם של ילדים.

מנה שנשכחה:

יש לקחת מיד כשנזכרים. אך אם עבר למעלה מ-18 שעות מאז ששכחתם, דלגו על המנה שנשכחה וקחו את הטבלית הבאה של ציפרלקס כרגיל.

הפסקת התרופה:

אין להפסיק את נטילת ציפרלקס מבלי להיוועץ ברופא מחשש לחזרת הסימפטומים של דיכאון וחרדה ומהתפתחות תסמיני גמילה אצל כרבע מהמטופלים.

מינון עודף:

מינון עודף גדול של ציפרלקס מחייב לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית.

אזהרות

הריון:

אין להשתמש בציפרלקס בהריון.

הנקה: תינוקות וילדים: קשישים: נהיגה: אלכוהול: פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך:

ציפרלקס עלול לגרום להשמנה, לכן חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת.

ניטור:

דווח לרופא במקרה של

תופעות לוואי

תופעות לוואי נפוצות של ציפרלקס כוללות:   

בחילה או הקאה, כאב ראש, גודש באף, שלשול, עצירות, גזים, צרבת, שינוי בדפוסי התאבון, חרדה, חוסר מנוחה, הפרעות בשינה וחלומות מוזרים או ישנוניות, סחרחורת, פיהוק, רעד, יובש בפה, הזעה מוגברת, כאבי שרירים ומפרקים, הפרעות בתפקוד המיני, עייפות, עליה במשקל. 

בדרך כלל, תופעות לוואי אלה חולפות בהמשך השימוש.

תופעות לוואי נדירות יותר של ציפרלקס:

פריחה, גרד בעור, תחושת נימול, עקצוצים או העדר תחושה בעור,חריקת שיניים, התרגשות, עצבנות, התקף פאניקה, בלבול, חום ותסמינים אחרים של שפעת כגון: נזלת, שיעול, כאב גרון, צמרמורת; הפרעות בחוש הטעם, עילפון, הגדלת אישונים, הפרעות בראייה, צפצופים באוזניים, נשירת שיער, אי-סדירות במחזור או דימום כבד, הפחתת משקל, קצב לב מהיר, התנפחות גפיים, דימום מהאף.

במקרים נדירים ציפרלקס עלול לגרום לתופעות לוואי רציניות כמו תוקפנות, דֶּפֶּרְסֹונָלִיזַצְיָה, הזיות, קצב לב איטי.

שמות מסחריים

ציפרלקס Cipralex לונדבק