קרדיומיופתיה היא מחלה של שריר הלב, המקשה על הלב להזרים דם לשאר חלקי הגוף. ברוב המקרים, קרדיומיופתיה גורמת לשריר הלב להיות מוגדל, עבה או נוקשה יותר. ככל שהקרדיומיופתיה מוחמרת, כך נחלש הלב. הסוגים העיקריים של קרדיומיופתיה כוללים קרדיומיופתיה מורחבת, קרדיומיופתיה היפרטרופית (או חסימתית) ו קרדיומיופתיה רסטרקטיבית.
• קרדיומיופתיה מורחבת (Dilated)- הרחבה של החדר השמאלי בלב, אשר גורמת לפגיעה ביכולתו לשאוב ביעילות דם מהלב אל הגוף. למרות שסוג זה יכול להשפיע על אנשים בכל הגילאים, היא תופיע לרוב בקרב אנשים בגיל העמידה, וסביר יותר שהיא תפגע בגברים. הגורם השכיח ביותר למצב זה הוא מחלת עורקים כלילית או התקף לב.
• קרדיומיופתיה היפרטרופית (Hypertrophic)- עיבוי לא תקין של שריר הלב המשפיע במיוחד על חדר שמאל. שריר הלב המעובה יכול להקשות על הלב לעבוד כראוי. קרדיומיופתיה היפרטרופית יכולה להתפתח בכל גיל, אך המצב נוטה להיות חמור יותר אם הוא מתגלה במהלך הילדות. לרוב האנשים שנפגעו יש היסטוריה משפחתית של המחלה, וכמה מוטציות גנטיות נמצאו בעבר קשורות לקרדיומיופתיה היפרטרופית.
• קרדיומיופתיה רסטרקטיבית- שריר הלב הופך ליותר קשיח ולפחות אלסטי, כך שהוא לא יכול להתרחב ולהתמלא בדם בין פעימות הלב. סוג זה של קרדיומיופתיה הוא פחות נפוץ. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב היא פוגעת באנשים מבוגרים. קרדיומיופתיה רסטרקטיבית יכולה להתרחש ללא סיבה ידועה (אידיופטית), או שהיא יכולה להיגרם כתוצאה ממחלה במקום אחר בגוף שפוגעת בלב, כמו במקרה של הצטברות ברזל בשריר הלב (המוכרומטוזיס).
צילום: Shutterstock
קרדיומיופתיה תסמינים
בשלבים המוקדמים של קרדיומיופתיה ייתכן ולא יהיו סימפטומים, אך ככל שהמצב מתקדם בדרך כלל מופיעים סימנים ותסמינים, בהם:
• קושי בנשימה במאמץ או אפילו במנוחה.
• נפיחות ברגליים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.
• נפיחות בבטן עקב הצטברות נוזלים.
• עייפות.
• פעימות לב מהירות, הולמות או מרפרפות.
• לחץ בחזה.
• סחרחורת והתעלפות .
סיבות וגורמי סיכון
לעיתים קרובות הגורם לקרדיומיופתיה אינו ידוע. עם זאת, אצל חלק מהאנשים מדובר בתוצאה של מצב שנרכש או הועבר בתורשה.
• הפרעה הגורמת להתפתחות של חלבונים לא תקינים (עמילואידוזיס).
• הפרעות ברקמות חיבור .
אבחון ובדיקות
מכיוון שסוגים מסוימים של קרדיומיופתיה יכולים להיות תורשתיים, חשוב לפנות לרופא/ה לבדיקת בני המשפחה. לצורך אבחון, הרופא/ה יבצעו בדיקה גופנית, תיבחן היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, וכן ייערך תשאול על תסמינים. אם הרופא/ה יחשדו בקרדיומיופתיה, ייתכן ויהיה צורך במספר בדיקות, בהן:
• בדיקות דם.
• בדיקות גנטיות.
• צילום חזה.
• אקו לב.
• אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג).
•מבחן לחץ על הליכון.
•צנתור.
• אנגיוגרמה כלילית.
• MRI לבבי.
• סריקת CT לבבית .
סיבוכים אפשריים
קרדיומיופתיה יכולה להוביל למצבים לבביים אחרים של הלב כגון:
• אי ספיקת לב - מצב בו הלב לא יכול להזרים מספיק דם כדי לענות על צרכי הגוף. כאשר מצב זה לא מטופל, הוא עלול להיות מסכן חיים.
• קרישי דם - מכיוון שהלב לא יכול לשאוב דם ביעילות, עלולים להיווצר קרישי דם. אם קרישים נכנסים לזרם הדם, הם יכולים לחסום את זרימת הדם לאיברים אחרים, כולל המוח.
• בעיות בשסתומי הלב - מכיוון שקרדיומיופתיה גורמת להגדלה של הלב, יתכן ששסתומי הלב לא ייסגרו וייפתחו כראוי, מה שעלול להוביל לזרימה של דם אחורנית.
• דום לב ומוות פתאומי - קרדיומיופתיה עלולה להוביל לבעיות בקצב הלב. הדבר עלול לגרום להתעלפות ובמקרים בהם הלב מפסיק לפעום ביעילות, ייתכן אף מוות פתאומי.
טיפולים ותרופות
הטיפול תלוי בסוג הקרדיומיופתיה ובחומרת המחלה. הטיפול יכול לכלול תרופות, מכשירים המושתלים בניתוח (דיפברילטור, משאבת לב וקוצב לב) או במקרים חמורים השתלת לב. טיפולים אלו יכולים לשלוט בתסמינים, להפחית סיבוכים ולמנוע את החמרת המחלה, אך לא לרפא אותה. טיפול תרופתי יתמקד בהורדת לחץ הדם, בהאטת קצב הלב, במניעת קרישי דם, ובשימוש במשתנים כדי להסיר עודפי נוזלים מהגוף.
מניעה
במקרים רבים, לא ניתן למנוע קרדיומיופתיה. חשוב ליידע את הרופא/ה המטפל/ת במידה וקיימת היסטוריה משפחתית של המחלה. ניתן להפחית את הסיכוי לקרדיומיופתיה ולסוגים אחרים של מחלות לב על ידי קיום אורח חיים בריא:
"זמינות מלאה לתורים בטווחי זמן קצרים, ד״ר גיל באר היה נעים ונוח, הסביר לעומק מה הוא בודק ובדק דברים נוספים מעבר לנושא לשמו הגעתי, נתן חוות דעת ברורה ומקצועית ובעיקר השרה תחושה טובה ורגועה"
יש לי הסתיידות קלה בעורקי הלב הכליליים.
עסקתי שנים בספורט אקסטרים ולא זיהו שום כשל.
בעיקרון אוכל בריא ושוקל 80 קג' ושוחה.
האם עלי שלנות תזונה, כדור או משהו אחר למניעה או שיפור?
שלום רב,
עלייך להתייעץ עם הרופא המטפל / קרדיולוג המכיר את התיק הרפואי שלך, יודע את גילך, מחלות הרקע, מכיר את הדו״ח של הצינתור וידע לכוון את עניין התזונה לפי בדיקות הדם.
בברכה,
ד״ר יעקובי
אני בן 46, יש לי יתר שומנים בדם, סוכרת מסוג 2 (132=Glucose) וסיפור משפחתי של בעיות לב.
להלן ממצאי הבדיקה:
הבדיקה בוצעה על סורק 256 פרוסתי של חברת פיליפס.
סיבת ההפניה: שלילת CAD.
במהלך הבדיקה בוצעו שתי סריקות.
האחת של בית החזה, בקרינה נמוכה וללא הזרקת חומר ניגוד.
השניה CTA של הלב, עם הזרקת 60 סמ"ק חומר ניגוד מסוג אומניפאק 350.
הבדיקה בוצעה בפרוטוקול Step and shoot להורדת כמות הקרינה.
במהלך הסריקה קצב הלב נע בסביבות 63 פעימות לדקה והתקבלה הדמיה בינונית של הלב והעורקים הכליליים משני לארטפקטים של תזוזה.
1. אאורטה טורקלית בגדר תקין.
אאורטה עולה בקוטר 30 מ"מ.
2. Calcium scoring עורקים כליליים = 588 (מתאים לאחוזון 99% לגיל הנבדק).
3. מערכת כלילית דומיננטית ימנית.
4. Lt MAIN: ללא טרשת או היצרות משמעותית.
5. LAD וענפיו: פלאקים מסוידים ולא מסוידים לאורך LAD קריבני-אמצעי ללא היצרות משמעותית. בשל הסתידויות גסות לא ניתן לשלול היצרות מעל 50% ב-LAD רחיקני. ענף דיאגונלי ראשון – עורק בקוטר 1.5 מ"מ. פלאק סידני המסתיר את רוב חלל העורק ולא ניתן לשלול היצרות מעל 50%.
6. CX וענפיו: פלאקים מסוידים ולא מסוידים לאורך CX וענפים מרגינלי ראשון ושני, ללא היצרות משמעותית.
7. RAMUS: עורק בקוטר נמדד 2.5 מ"מ. פלאק מעורב עתירת סיד המסתיר את רוב חלל העורק ולא ניתן לשלול היצרות מעל 50%.
8. RCA וענפיו: טרשת מעורבת עתירת סיד ב-RCA קריבני ולא ניתן לשלול היצרות מעל 50%.
חשד להיצרות משמעותית ב-PDA.
9. הלב בגודל תקין.
10. אין עדות לפגם פרפוזיה במיוקרד.
11. לא הודגמה היפרטרופיה של דופנות חדר שמאל.
12. ללא תפליט פריקרדיאלי.
סיכום:
עורקים כליליים טרשתיים, מסוידים במידה קשה.
בשל הסתידויות גסות לא ניתן לשלול היצרות מעל משמעותית רב מוקדית בעורקים הכליליים.
שלום רב,
כמצויין בדו״ח, ישנם לפחות שני מיקומים אנטומיים בהם ישנו חשד להיצרות של מעל ל-50%.
לא יודע אם יש בדיקות קודמות להשוואה אך בהנחה כי אין, ולאור ההיסטוריה המשפחתית החיובית וגורמי הסיכון, הקרדיולוג המטפל יכול לשקול הפנייה לצינתור כלילי (כתלות בתסמינים ובבדיקות אחרות שעשית).
אנא פנה עם הפיענוח לקרדיולוג המטפל.
בברכה,
ד״ר יעקובי
אובחנתי בהרחבה של האאורטה העולה 40 ממ.
גם בבדיקת ct חזה וגם באקו לב
האם אני מוגדר כחולה לב?
האם מגיע לי אחוזי נכות?
אני עובד עצמאי ומרים משאות כבדים עובד תחת לחץ נפשי ופיזי גדול.
אני בן 64
נוטל תרופות
טריטייס 5 מיקרופירין75 טמבוקור 50
קרדילוק 0.6 אומפרדקס 20
בשנת 2014 עברתי מצב של ריפרוף פרוזדורים
של כשעתיים שלוש
בעיקבותיו ניתן לי הטיפול בטמבוקור
לפני שנה ביצעתי אקו לב שלא מצא ממצא חריג
השנה בקרתי אצל הקרדיולוג לביקורת
וקבלתי לבצע אקו חוזר והולטר שעדיין לא בוצע
האקו שנעשה השבוע איבחן את הדברים הבאים.
חדר שמאלי אינו מורחב,דפנותיו בעובי תקין,היתכווצותו הגלובלית והאזורית תקינה.
60%LAVI
ללא הפרעה דיאסטולית,לחץ מילוי אינו מוגבר
E'SEPT 11 E\E 7
פרוזדור שמאלי אינו מורחב LAVI28ML\M2
חללי הלב תקינים
מסתמים ניפתחים הייטב
מסתם אאורטלי בעל שלושה עלים ,מעובה,דליפה אאורטלית קלה
מסתם מיטרלי מעובה,שצניה קלה של העלה האחורי,דליפה מיטרלית קלהדליפה טריסקופידלית מינימלית
IVCאינו מורחב,תמט נשימתי תקין
לחץ ריאתי סיסטולי מוכרך כתקין[SPAP 26+RAP5=31 MM HG]לא הודגם נוזל פריקרדיאלי
מפרצת במחיצה בין עלייתית אך ללא מעבר דרכה בבדיקת TTE
שאלתי היא בעיניין המפרצת
מהי משמעות מפרצת כזו? טריגר לפירפור?
המפרצת אני מניח לא תעלם נכון?
האם היא עלולה להתפוצץ לדמם קטלני?
מבחינת קרישי דם יש לה תפקיד אפשרי בעיניין?
כייצד להיתיחס לממצא זה?
אספירין מספיק במקרה זה?
איך ממצא המפרצת אמור להשליך על פעילות גופנית היום יומית?
יש הגבלה כלשהיא?
ואשמח לשמוע הערה על ממצאי המסתמים
בתודה רבה מראש
יצחק שלום,
מטבע הדברים אין מולי את כל הנתונים (כולל הדו״ח המלא של האקו) אך באופן כללי, מפרצת של המחיצה הבין עלייתית אינה ממצא מסוכן ברוב המקרים.
כן, הממצא יכול להיות הגורם להפרעות קצב אך אין לי דרך לבצע את הקביעה הזו.
לאור הסיכון להיווצרות קריש דם (בשל זרימת דם שונה באיזור) במקרים מסויימים מחליטים לתת טיפול נוגד קרישה או נוגד טסיות.
החלטה זו הינה מול הרופא המטפל שמכיר את כל עברך הרפואי.
בברכה,
ד״ר יעקובי
גיא שלום,
ככל שמדובר במימון נמוך שברובו לא אמור להגיע למחזור הדם (ובכל אופן לא לגרום להעלת לחץ הדם), לא רואה איך העניין יגרום להנ״ל.
אם זאת, אינני מכיר את הפרוצדורה לעומק וכן מיומנות המבצע והמינונים.
אנא התייעץ עם הרופא המטפל לפני הטיפול.
בברכה,
ד״ר יעקובי