שמות מסחריים
- מירו Miro
מירטאזאפין (מירו) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין (מירו) חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין ונור אפינפרין (SNRI) במוח, שני מתווכים עצביים הקשורים למצב הרוח. כמו כן, נשמרת הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים.
למירטאזאפין (מירו) יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין (מירו) משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. תחילת פעולה: 1-2 שבועות. אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
במקרים הבאים אין להשתמש במירטאזאפין (מירו):
רגישות או אלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
נטילה בו זמנית או ב- 14 הימים האחרונים של תרופות מסוג מעכבי MAOIs כגון מוקלובמיד, טראנילציפרומין , סלג'ילין.
אין ליטול במהלך 14 ימים לאחר הפסקת נטילת מירטאזאפין (מירו, רמרון) תרופות מסוג מעכבי MAOIs.
חשוב לשים לב:
מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: התכווצויות, התפתחות צהבת, מחלת כליות, לב, או לחץ דם נמוך. הגברת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות ועוינות. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים בגילאי 18-25 שנים. שכן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים עד גיל 25.
עם תחילת הטיפול בתרופה ,על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם ,לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות וכדומה.
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: יש לי שתי שאלות: אני בשבוע ה- 25 והרופא אמר שהעובר קצת גדול לגילו. לפי המידות הוא גדול בשבוע ממה שנתון. הוא הציע לעבור לדיאטה דלת פחמימות. בבדיקת העמסת סוכר 100 שעשיתי יצא הכל בסדר, גם בסריקת המערכות המאוחרת הכל בסדר. הבעיה שאני בעיקר חשה רצון לאכול לחם וכד'. האם כדאי לפצוח בדיאטה דלת פחמימות בסגנון דר' אטקינס ? ושאלה שניה: האם אפשר ללכת לשיננית לניקוי אבן?
שאלה: אני בן 66. סובל כ-4 שנים מסתימה מתמשכת באף. עברתי ניתוח לפני כ-3 חודשים בשיטת הקורבלשיין אלקטרודות (לא הורסים את הקונכיות), ועדין לא עברה הבעיה. בשעות הערב ובלילה האף ממש נסגר ואי אפשר לישון. לקחתי בעבר סרוקסאט, אחרי הניתוח אני לוקח אלברוקס 0.25 מ"ג, כ-2 כדורים ליום, וזה לא תמיד עוזר. אני נוגע ומחטט באף ללא הרף. גם כשאני הולך כמעט יום יום לחדר כושר אני מרגיש סתימה, אם כי לא כמו בשעות הלילה. מה עלי לעשות? האם התופעה בכלל מוכרת? אינני מצליח למצוא אנשים עם בעיה כמו שלי. האם אני יכול להיפטר מהכדורים ומהבעיה הזו? איך היא נקראת אם בכלל?
שאלה: אני אחד המשתמשים הקבועים באתרכם המאלף. לא מצאתי בו מידע על "שיתוק מסוג ERB" או מה שנקרא שיתוק שנגרם בעקבות היתקעות או היכלאות כתפיים בזמן לידה. אבקש לעדכן את אתרכם לגבי תופעה זו, מה הסיבות להיגרמותה ? האם היא גנטית או מתי היא קורית ?
שאלה: האם ניתן לערוך בדיקת הריון ביתית לפני איחור הווסת?
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכולוגי - סוגים
תרופות קשורות
- קלוזאפין
- קלמנרבין
- ציטאלופרם (ציפרמיל, רסיטל)
- זוקלופנתיקסול
- זופיקלון (נוקטורנו)