בדיקת קולטני טרנספרין (SOL.TRANSFERIN RECEPTOR)
קולטני טרנספרין (SOL.TRANSFERIN RECEPTOR)
ערוץ בריאות כללית
ברזל הוא יסוד מתכתי המשחק תפקיד חשוב במגוון תהליכים פיזיולוגיים בגוף. טרנספרין הוא חלבון המיוצר על ידי הכבד ותפקידו העיקרי הוא היקשרות לברזל והובלתו בזרם הדם ואל תוך תאים, זאת מכיוון שברזל חופשי עלול לגרום לנזק. לאחר היקשרות ברזל לטרנספרין, הקומפלקס נקשר לקולטני טרנספרין הנמצאים על צדם החיצוני של קרומי התאים, וגורמים להכנסת ברזל וטרנספרין אל פנים התא[1]. בשל מערכת היחסים הקרובה לברזל משמש טרנספרין כמדד המשקף את כמות הברזל בגוף, אלא שריכוזו בדם מושפע רבות ממצבים פתולוגיים שונים. במקרים אלו, בדיקה לקולטני טרנספרין בדם (או ליתר דיוק – חלקם החוץ-תאי המופרד ומומס בדם, sTfR) יכולה לשקף את רמת הברזל בדם[2].
צילום: shutterstock | Saiful52
מכיוון שברזל הוא מרכיב הכרחי במולקולת ההמוגלובין שתפקידה להוביל חמצן מהריאות לרקמות הגוף, חוסר בברזל עלול לפגוע באספקת החמצן ולגרום למגוון תסמינים. הנפוצים שבהם כוללים[3]:
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת אנמיה מחוסר ברזל בחולים בעלי מצבים שיכולים להשפיע על רמות הפריטין והטרנספרין בדם (מדדים מקובלים באבחנת אנמיה מחוסר ברזל), כגון דלקת, זיהום, מחלה כרונית, ממאירות ועוד[2].מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
אנמיה מחוסר ברזל – הסוג הנפוץ ביותר של אנמיה, שיכול להיגרם בשל מגוון סיבות, לרבות צריכה בלתי מספקת של ברזל בתזונה, ספיגה בלתי מספקת של ברזל במעי, דימום והריון. קבוצות הסיכון העיקריות למצבים אלו הן נשים, ילדים, צמחוניים ותורמי דם בתדירות גבוהה[3].מכיוון שברזל הוא מרכיב הכרחי במולקולת ההמוגלובין שתפקידה להוביל חמצן מהריאות לרקמות הגוף, חוסר בברזל עלול לפגוע באספקת החמצן ולגרום למגוון תסמינים. הנפוצים שבהם כוללים[3]:
- עייפות וחולשה כללית.
- חיוורון בעור ובריריות.
- קצב לב מהיר, קוצר נשימה ולעתים כאבים בחזה.
- כאב ראש וסחרחורות.
- כפות ידיים ורגליים קרות.
- דלקת או כאב בלשון.
- ציפורניים שבירות.
- חשק בלתי מוסבר לאכול חומרים שאינם מזינים כגון קרח ואדמה.
- תיאבון ירוד, בעיקר בילדים.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר יש חשד לחוסר בברזל במטופלים בעלי מצב רפואי ברקע שעלול להטות את תוצאות המדדים הסטנדרטיים (דלקת, זיהום, מחלה כרונית, ממאירות). אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4] [5].אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[6]
פענוח תוצאות
ערכי נורמה1.8-4.6 mg/L (יכול להיות מעט גבוה יותר בנבדקים ממוצא אפרו-אמריקני)[2]
מעל הנורמה
תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה מעידה על חוסר בברזל ותומכת באבחנה של אנמיה מחסור ברזל[4].
מתחת לנורמה
תוצאה הנמוכה מערכי הנורמה מעידה על כמות גבוהה של מחסני ברזל, ויכולה להופיע במטופלים בתוספי או בעירויי ברזל, ובחולים במחלת המוכרומטוזיס הגורמת לעודף בברזל בגוף[4].