פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 20
עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית
ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני
ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה
הכשרה אינטנסיבית בטיפול בטראומה במרכז הטראומה בבוסטון, המנוהל על ידי דר' בסל
ון-דר-קולק. מאז 2014, מנהלת את פורום 'טיפול זוגי ומשפחתי' באתר אינפומד, וכמו
כן, מלמדת מטפלים במרכזי טיפול ועוסקת בטיפול בקליניקה באזור המרכז. עדית עובדת בגישת הפסיכותרפיה
הדינמית-חווייתית-מואצת, AEDP , והינה מוסמכת בגישה זו לטיפול
פרטני, זוגי ומשפחתי, על ידי מכון AEDP
הבינלאומי. כמו כן, עדית מחזיקה בתפקיד "שגרירה" של המכון
הבינלאומי בישראל, בתפקיד המגשר בין קהילת מטפלי הגישה בעולם לבין מטפלי הגישה בארץ.
052-3364944
-
ויכוחים אינסופיים עם הילדיםענת 06/05/2013 | 14:48אני מוצאת עצמי כל היום מתווכחת עד רבה עם הילדים, על כל דבר. זה לא היה כך בעבר ולא יודעת איך להחזיר את הגלגל לאחור או לשנות את המצב העגום. מה עושים? ענתהוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
ויכוחים אינסופיים עם הילדים
הרב ד"ר אייל אונגר 06/05/2013 | 15:12העובדה שיש לילדים את הדעה שלהם זה נורמלי ובריא. אם הילד לא יביע דעה זו תהיה בעיה יותר קשה, זה כבר יכול להעיד שיש לו אשיות חלשה מאד. ולכן לא נכון לבטל את הבקשה של הילד בצורה בוטה ואגרסיבית. לדוגמא: בקשנו משהו מהילד והוא לא הסכים אז להרים עליו את הקול וכך להכניע את הילד, כי לא רק את הילד אנחנו מכניעים אלא גם את מערך הרצונות שלו. מה שנכון לעשות הוא לומר את הבקשה בטון רגוע והחלטי, בלי להסביר למה, ילד שמסבירים לו כל דבר אנחנו מרגילים אותו לחיות בבית ללא הירכיה ואז כמובן כאשר נבקש ממנו לעשות דברים מסוימים בבית הוא עתיד להביע דעה ולהתנגד. אם הילד מתנגד למה שביקשנו נעמוד על שלנו בהוספת תגובה אמפתית לדוגמא:״ אני מבין שאתה לא רוצה עכשיו לצחצח שיניים אתה מעדיף לשחק ובכל זאת עכשיו אתה הולך לצחצח שיניים ואחר יישארו לך עשר דקות לפני שינה״. כך עמדנו על שלנו ללא שביטלנו את הרצון של הילד נתנו לרצון של הילד מקום בדיאלוג אך יחד עם הבאנו לידי ביטוי את הסמכות שלנו כהורים ומנהיגים של הבית. אם הוא לא רוצה בכל זאת אז לא נחזור על הדברים שלנו שוב ושוב אלא ניקח אותו ביד מבלי להסתכל לו בעיניים וניקח אותו לצחצח שיניים כך הוא יפנים שאמרה של הורה זה חוק בבית. בזמן שניקח אותו אולי הוא יבכה יצעק וכדומה אז אנחנו לא מרוע לב אלא מתוך הבנה שמשמעת זה צורך של ההורים של הבית ושל הילד לא נעניק חשיבות רבה מדי לתגובה של הילד פשוט נזמזם משהו, נדבר בטלפון או כל דבר אחר העיקר לא להראות לילד שבכי צעקות וכדומה אלו כלי תקשורת שיכולים להפעיל את ההורים כשההורים מבקשים משהו מהילדים, זה בסדר לבכות לצעוק וכדומה להביע את עצמו -בכי הוא כלי הבעה לא כלי השפעה על אחרים. ילד שירגיל את עצמו להביע את עצמו בבכיות וצעקות לא יצליח בעתיד בחברה. עוד נקודה בשביל שהכלים שהוצגו יעבדו אנחנו צריכים שתהיה לנו מסגרת של יחסי גומלין בריאים רגשית עם הילד, שיהיו מספיק רגעים שהילד ירגיש שמקשיבים לו, שהדעה שלו חשובה ונכונה. גם חשוב לבקש בקשות מילדים בזמנים שאנחנו יודעים שיש יותר סיכוי שהן יזכו למענה, לבקש מילד כשהוא בשיחת טלפון עם חבר זה זמן לא טוב נמצא נסגרות זמן מתחשבות כך אנחנו משדרים לילד שאנחנו מעריכים את העולם שלו בהצלחההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
ויכוחים אינסופיים עם הילדים
-
ילדה לחוצה חברתיתאמא 01/05/2013 | 10:42ביתי הבכורה בת ה 9 טופלה לפני כשנתיים אצל פסיכולוגית, שהגדירה אותה כבעלת אילמות סלקטבית, ב"ה מצבה החברתי השתפר מאד, אבל עדיין ישנן נקודות בהן היא לחוצה בצורה קיצונית, לדוגמא- היא מפחדת מאד לאחר לביה"ס, כי בכך היא תמשוך תשומת לב, וזה גורם לה להתקפות של הסטריה בבוקר שבו היא חושבת שהיא עלולה לאחר. בנוסף, היא לא מוכנה ללכת לאף חברה, פרט לילדה אחת, וגם בקושי מוכנה להזמין אליה חברות. נושא נוסף, שאינני יודעת איך הוא קשור, היא מרבה לפגוע ולהשפיל את אחותה בת ה-6 ולעיתים את אחיה בן ה-5, לעומת האח בן ה-8 שהוא טיפוס חזק ובו היא לא מעיזה לפגוע. יש לציין שבבית הספר היא נפלאה, גם לימודית וגם בהתנהגות. אשמח ואודה לכל עזרה בנושא.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תודה רבה!
אמא 06/05/2013 | 11:06נשתדל ליישם את הדברים המחכימיםהוסף תגובה
-
תשובת מומחה
ילדה לחוצה חברתית
הרב ד"ר אייל אונגר 02/05/2013 | 20:00שלום וברכה אמא. יכול להיות שהאילמות הסלקטיבית שיש מגדירים אותה כחרדה חברתית עברה תהליך המרה וכעת זה בא לידי ביטוי בלחץ לאחר ולהשיג תשומת לב. אם היא מרגישה לחץ כשיש עליה תשומת לב רבה מדי בבית ספר כדאי להתחיל לתת לה הרבה תשומת לב בבית, שם היא תרגיש יותר בנח עם תשומת הלב וכך בהדרגתיות נרגיל אותה שתשומת לב זה לא דבר כל כך שלילי. וכו אפשר גם בערבים לפני שינה לספר סיפורים על ילדה שהלכה לבית הספר ואחרה והרגישה קצת לחוצה אך בסוף הבינה שגם אם מאחרים לא קורה משהו מיוחד והחיים ממשיכים כרגיל וכך בהדרגתיות משנים את נקודת ההתייחסות שלה למציאות. לגבי ההתנהלות שלה במשפחה - יכול להיות שהיא פוגעת באחיה - היות והיא לא כך כך מעריכה את עצמה, היא סבלה מחרדה חברתית ואולי גם כיום (אילמות סלקטיבית שעברה תהליך המרה ללחץ וחרדה שמא היא תאחר) והיות והיא פחות מעריכה את עצמה לכן היא גם "מורידה" את מעמד האחים בצורה "אגרסיבית". זה שהיא מצטיינת בלימודים חשוב לראות האם זה מתוך לחץ או מתוך רוגע (לדוגמא אם היא לא מקבלת ציון גבוהה מאד היא עצובה מאד ולחוצה) כי אם זה מתוך לחץ אז יכול להיות שכל מניעי ההצלחה שלה אינם מתוך רצון להצליח אלא מתוך רצון להימנע מלחץ וחרדה שמא לא תצליח במבחן ולכן יהיה חשוב לעזור לה בעניין זה - לחזק את תדמיתה בעיני עצמה, ולהראות לה שלא משנה אם מדי פעם עושים טעויות, או לא מצליחים במבחנים, אפשר שההורים יספרו סיפורים על כשלונות שלהם בעבר - במבחנים או כיום בתחומים אחרים שמובנים לילדה וכך היא תתרגל לרעיון שהצלחה זה דבר מצויין אך לא במחיר לחץ (כמו הלחץ להגיע בזמן לבית ספר). בברכההוסף תגובה
-
תודה רבה!
-
לרצות בן זוגאושרת 27/04/2013 | 22:39אני מרגישה שאני מרצה את בעלי ובכלל אנשים אחרים וזה כבר פעם בתפקוד היום יומי שלי...הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
לרצות בן או בת זוג
הרב אייל אונגר 27/04/2013 | 23:22אישיות שהיא מרצה את האחרים יותר מאשר את עצמה זה לא פעם מגיע מהצורך להיות בקשר עם אנשים אחרים. הרי כולנו זקוקים לקשר עם אנשים אחרים אבל בפרופורציה נכונה. כלומר הקשר הוא אמצעי לסיפוק צרכים הדדיים בין בני אדם הקשר בין בני אדם הוא אמצעי. הצורך של אישיות מרצה בקשר עם בני אדם הוא מטרה בפני עצמה ולכן אם זה קשר שיש בו תחושות טובות או שליליות זה כבר רובד משני במערכת יחסי הגומלין הזו... הצורך הזה נובע בגלל שהאדם בעיני עצמו לא מספיק טוב בעיני עצמו הוא לא מספיק "שווה" ולכן יש לו צורך להיות חלק מחברה להיות מה שנקרא "מקובל חברתית" יש פתגם יפה שאומר "אם 'כן' בוער בעצמותיך, תוכל גם לומר 'לא'..." - מה זאת אומרת? אם כן בוער בעצמותיך כלומר מספיק דברים חיוביים וטובים שאתה מעריך את עצמך עליהם, מספיק מטרות שיש לך בחיים אז גם תוכל לומר "לא" כשתראה שמישהו מבקש ממך משהו שהוא עתיד לפגוע בך, כי זה מצוין לעזור לאחרים אבל בתנאי שזה מגיע ממקום בריא ממקום שבו האדם יודע שזה מתוך בחירה שלו והוא לא מרגיש שהוא "חייב" כי אז זה לא בגלל טוב הלב שלו אלא בגלל חסכים רגשיים שיש לו... אדם שמעריך את עצמו - יכול לשם גבול לעצמו ולדעת מה הוא כן מוכן ומה הוא לא מוכן להקריב למען החברה, מה המינון והאיזון הנכון. לכן שלב ראשון הייתי ממליץ לך לעבוד על משהו שקשור לפיתוח האישיות שלך לפני שתתעסקי עם משהו שקשור לריצוי החברה, אני ממליץ לקחת רשימה של דברים שהיית רוצה לעשות לעצמך לדוגמא תחביבים, משפחה, רוחניות, לימודים, אחרי שיש לך רשימה - תתחילי להקדיש לדברים האלו זמן בחיים שלך. לדוגמא רוחניות - שעה בשבוע, לתחביבים - שעה בשבוע, לרוחניות עשרים דקות ביום. הכוונה היא שתשבצי בתוך מסגרת היום שלך דברים שחשובים בשבילך. קודם לחזק אותך. דבר שני - בפעם הבאה שמבקשים ממך משהו לעשות - אל תדחי אותם כי אני משער שאם היית יכולה אז לא הייתה בעיה אבל במקום לדחות אותם תעכבי את הבקשה, כלומר: אל תאמרי "לא" בבת אחת אלא תאמרי תנו לי את הזמן לראות איך אני יכולה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר ותעכבי את הבקשה אפילו בכמה דקות כך את מרגילה את עצמך פחות להיות עסוקה בלרצות את הזולת "כאן ועכשיו" וגם מרגילה את האנשים בחברתך שלא כל מה שיבקשו ממך יעשה "מיד". גם התדמית שלך בעיני החברה אט אט תשתנה מה שיוסיף גם לתדמית שלך בעיני עצמך! וגם בקשר לבקשה שביקשו ממך, אם לדוגמא ביקשו ממך בקשה שדורשת הקרבה של 100% מעצמך, בפעם הבאה תקריבי רק 80% אל תנסי לעשות שינויים קיצוניים, כי זה לא יתאים למבנה האישיות שלך וגם בעיני החברה שלך זה ייראה להם מוזר שינוי קיצוני...הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
לרצות בן או בת זוג
-
התארגנות בוקר עם הילדיםסיניה 22/04/2013 | 14:58שלום רב, אנחנו לא מצליחים להתארגן בזמן בבוקר עם הילדים לגנים ולבתי ספר. יש לנו ארבעה ילדים. נשמח אם תוכל לסייע לנו איך להתארגן בבוקר מהר יותר עם הילדים? כל עצה תבורך.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
התארגנות בבוקר
הרב אייל אונגר 22/04/2013 | 16:22ילדים קטנים בגילאי הגן והכיתות הנמוכות מרגישים צורך לבטא את הצד ה"בוגר" שלהם, שהם מספיק גדולים ועושים דברים "לבד" (זה גם בא לידי ביטוי שהם רוצים להיות גדולים יותר בגיל, על ידי שלובשים בגדים של הורים וכדומה) ולכן הצורך הזה הנו טבעי מה שאומר שהוא גם צורך "חזק" ובעל השפעה על הילד ולכן אמרות כמו : "אתה תאחר, לא יכניסו אותך לכיתה, תגדל להיות ילד לא אחראי" וכו בכלל לא מהוות אצלו משקל, אולי רק האי נעימות שההורים מרגישים ומשדרים אבל לא תוכן המילים, יש מקרים שילדים לא אוהבים את הגן או הכיתה, או שהם באופיים ילדים אטיים יותר. חשוב לשים לב מהם הרגעים שבהם הילד "מבזבז הכי הרבה זמן" ולא להיאבק אתו על זה אלא ליצור אלטרנטיבה אחרת. לדוגמא – אם זה נושא בחירת הבגדים אז ניתן לילד לפני שינה שניים שלושה סוגי בגדים והוא ייבחר לעצמו, אם זה שהוא אוהב לשחק לפני שהוא יוצא אז נעיר אותו חמש דקות לפני ונאמר לו לפני שינה שלמחרת הוא יוכל לקום כמה דקות לפני בשביל לשחק, או שאם הוא נוסע ברכב – הוא יוכל לשחק ברכב וכדומה. עוד נקודה – כל מה שאפשר להכין מהערב כדאי כבר להכין מהערב ולהשאיר לבוקר כמה שפחות, זו גם דוגמא טובה לילד של התנהלות חכמה שאדם מכין את עצמו מראש ליום המחרת. עוד נקודה זה לא הזמן למאבקי כוחות, אם הילד יאחר לבית הספר – תנו לו להתמודד עם המציאות, עם יחסי הגומלין בינו לבין המורה, חשוב מאד שהילד יצא מהבית עם תחושה טובה שאוהבים אותו והבית שלו זו החממה שלו, המקום שתמיד בכל תנאי יאהבו אותו, חשוב שההרגשה הזו תהיה כשהוא יוצא מחוץ לבית כך הוא ירגיש "תחושת רקע" שאוהבים אותו וזה יעזור לו להרגיש חזק יותר מחוץ לבית, מה שיעזור לו לצאת מהבית יותר מהר. בברכה, הרב ד"ר אייל אונגרהוסף תגובה
-
תשובת מומחה
התארגנות בבוקר
-
כשלון במבחניםנטע 18/04/2013 | 12:52הילד שלי נכשל במבחנים והוא נשבר מזה. איך אפשר לעודד אותו?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
כשלון במבחנים
הרב אייל אונגר 22/04/2013 | 14:56ראשית יש לדעת שאם הילד נכשל במבחן, אז לא פעם זה לא רק כישלון במבחן אלא זה גם אומר שהתדמית שלו בעיני עצמו תהיה כנראה שלילית, כי הוא יודע שהוא מאכזב את ההורים וכן הוא משווה את עצמו לבני כיתתו, מהמקום הזה הילד יכול להגיע למצב שהוא מרגיש שהוא לא מוערך ולא "שווה" ולכן ראשית יש להכין "רקע" של עידוד, של חיזוק הדימוי העצמי שלו בעיני עצמו מכיוון שאדם לא ניגש לעשיה אם הוא לא מאמין שהוא יכול להצליח בה ואם לילד יש דימוי עצמי שלילי שהוא לא יצליח אז הוא מראש לא ינסה. חשוב לעודד את הילד שמצליח במבחנים כי זה עוזר לו לקבע את המצב אך גם באותה מידה חשוב לעודד את הילד שנכשל בשביל שלא יבנה לעצמו זהות של ילד נכשל ואז כבר לא תהיה לו מוטיבציה להצליח. חשוב שאנחנו ההורים נקבל אותו מבלי לשפוט אותו לא נשפוט אותו אלא נשדר לו שאנחנו מאמינים שהוא יצמח ויתגבר למרות הכישלון. אפשר לספר לילד שגם אנחנו ההורים לא פעם נכשלים לפעמים כמעט מתייאשים ובסוף מצליחים לחזור אל שגרת התפקוד היומיומית שלנו, בכך נרומם אותו על ידי שנהפוך את הכישלון לדבר שבשגרה ולא לאירוע שיתפרש בעינו כאירוע שיוצר תדמית שלילית על עצמו. לא נכון למהר ולתת עצות ובכך להוכיח לו - כמה אנחנו חכמים וכמה הוא ה"לא חכם". זה הזמן לרומם אותו על ידי שנטיל עליו מטלות לפי ערכו שירגיש שאנחנו סומכים עליו ומאמינים שהוא יכול להיות לתועלת ובכך גם נחזק את הדימוי שלו בעיני עצמו מה שיעזור לו ליצור דחף לעשייה נכונה וברת הישגים גם בתחום הלימודים. בהצלחההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
כשלון במבחנים
-
התקפי חרדהזיו 17/04/2013 | 13:54לאשתי יש התקפי חרדה - בפעם הראשונה היא האמינה שהיא מקבל התקף לב ולאחר מכן בבדיקה רפואית התגלה שהלב בסדר אבל ההתקפים נמשכים ובגלל התקפי החרדה זה גרם לה להימנע ולהיות במקומות שבהם היא חשה לא בטוחה היא נמנעת מללכת לקניות לבד, מסעדות, במקומות שיש הרבה אנשים בגלל שיש חשש שמא יהיה התקף חרדה והיא לא תצליח להתמודד... בהתחלה יכולתי ללוות את אשתי למקומות שרצתה אבל במשך הזמן נעשיתי חסר סבלנות וזה כבר יותר מידי קשה לי איך מתמודדים?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
התקפי חרדה
הרב אייל אונגר 17/04/2013 | 14:38בין עשרה לחמישה עשר מהאוכלוסייה סובלים וסבלו מהתקפי חרדה. וברוב המקרים האנשים שסובלים מהתקפי חרדה מגבילים את הפעילות שלהם כדי להימנע מהתקפי חרדה נוספים. ולרוב לנשים יש יותר חרדות והתקפי חרדות מאשר לגברים. מצד אחד אתה כבן זוג חשוב שתעזור לרעייתך בדברים הקטנים אבל בד בבד להעניק לה את העצמאות על ידי שלא ניתן יותר מדי עזרה, וגם בשבילך זה חשוב שלא תישחק מרוב עזרה לדוגמא אם אשתך מבקשת ממך ללכת אתה לקניות תאמר לה משהו בסגנון של: אני מוכן ללכת אתך לקניות ובד בבד אני רוצה שתמצאי זמן לעצמך, ולהיות כמה דקות לבד במקום שאנחנו עושים קניות זה דבר שיעזור לך להתמודד עם החרדות שלך וייתן לי תקווה שאנחנו לקראת תהליך של שינוי והתפתחות, ואחרי שהיא עושה את זה ומצליחה חשוב מאד לעודד אותה לחזק אותה, על מנת שההתנהלות בכיוון הזה תמשך עוד ועוד. ואם לפעמים אשתך אומרת לך ביטויים קיצונים על התקפי החרדה שיש לה, היא אומרת משהו בסגנון של: "היה לי יום מזעזע, אני לא יכולה יותר לתפקד"... אחרי כמה דקות לא ממקום של ויכוח ומריבה תאמר לה שהתקף החרדה שלך היה קשה מאד אבל הוא המשכת לתקפד כרגיל או הצלחת למרות ההתקף חרדה וחשוב גם לתת מילה טובה, וגם אם היא פעם או פעמיים הצליחה להתמודד עם התקף החרדה חשוב לעודד אותה ולעזור לה להמחיש לעצמה שהיא מצליחה לתפקד, זה חשוב מכיוון שלפעמים אנשים שחווים התקפי חרדה מרגישים שאין להם יותר סיכוי לצאת מזה וזה נראה להם "גדול עליהם יותר מיד" על ידי העידוד והמילה הטובה אנחנו עוזרים לה לראות את המציאות בפרופורציה אחרת על מנת שלא תתייאש מהמצב חשוב לעשות את מה שהצעתי כעת ברגישות יתירה היות והתקפי פאניקה מאד מפחידים את בת הזוג ואם בת הזוג תחשוב שלא אכפת לבן הזוג המערכת הזוגית תפגע גם אחרי שבעיית החרדה תיפתר... ומצד שני לא צריך לעשות הכל בשביל בן הזוג שסובל מחרדה - צריך איזון - להראות שאנחנו תומכים מעודדים אבל לא עושים במקום על מנת שבת הזוג בהדרגתיות תצא מזה ובן הזוג לא יישחק מהתהליך. ואם בן הזוג רוצה להביע את התסכולים שלו נוכח החרדות החוזרות ונשנות – חשוב לא לאמר משהו בסגנון של: "נמאס לי מהחרדות שלך - זה משבש לנו את החיים", אלא יותר משהו בסגנון של: "ריבוי החרדות שלך מתסכל אותי ואני משער שגם אותך, כי יכולנו לעשות כל כך הרבה דברים טובים ביחד ועם המשפחה..." כלומר להכניס מסר חיובי של תקווה של רצון טוב לזוגיות בריאה ויציבה - זה לא יתפרש כביקורת או האשמה אלא תסכול ויחד עם זאת רצון משותף של שני בני הזוג להגיע למקום טוב יותר בזוגיות שלהם ונקודה אחרונה: החרדה גורמת לגוף לפעול אחרת מבחינה פיזיולוגית. קצב הלב מואץ. לחץ דם עולה, סחרחורות, רעידות בידיים, קושי נשימה, הזעה מוגברת, חום בגוף. בזמן חרדה הנשימה היא מהירה יותר מהרגיל מה שמקבע את המצב הקיים ולכן גם נשימה עמוקה ואיטית בזמן חרדה, שינוי פיזיולוגי בגוף מביא לידי שינוי נפשי, לכן חשוב לנשום נשימות הרפיה, נשימות עמוקות מהבטן, נשימה איטית למשך כמה דקות זה עוזר למערכת העצבים להירגע. ולכן חשוב שבן הזוג ובת יתאמנו יחד על נשימות עמוקות נשימות איטיות, יתאמנו על זה בזמן שגרה - בזמן שההתנהלות היומית תקינה - ואז ינשמו יחד גם כשמגיע התקף חרדה אם הם נמצאים יחד באותו מקום. זה יכול לעזור גם לחרדות וגם לבנית הקשר הזוגי על ידי פעולה משותפת של עזרה חשובה שבן הזוג עוזר לרעייתו.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
התקפי חרדה
-
אגרסיביות ותוקפנותשרונה 14/04/2013 | 16:37לפעמים הבן שלנו מתנהג בצורה רגועה אך בין רגע כשמטרידים אותו הוא הופך להיות אגרסיבי ותוקפני איך מתמודדים עם בעיה זו?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
אגרסיביות ותוקפנות
הרב אייל אונגר 14/04/2013 | 18:54מה שנראה לפי תוכן הדברים של ההורים כבעיה שאין לילד שום מודעות לטווח הרגשות שבין שני המצבים הרגשיים האלו, כלומר, חוץ משלווה ורוגע או כעס ואגרסיביות, יש לילד כמו לכל אדם עוד הרבה יותר רגשות אלא שהילד לא מודע אליהם ולכן במצב טוב לילדים זה שיהיה להם "מילון רגשות" עשיר יותר ממה שיש להם כעת ברגע שיהיה לילד עוד מילים לתאר את רגשותיו תהיה לו עוד שפה ועוד דרך ביטוי והוא יוכל לעבור את "ההילוכים הרגשיים" בקצב מדורג משלווה ורוגע עד כעס ואגרסיביות, מהילוך ראשון להילוך חמישי - ואם הוא ילמד לזהות את הילוכים שני שלישי ורביעי יהיה לו קל יותר לעצור בהילוכים האמצעיים, ושם להביע את הרגש שלו, הוא לא יצטרך לקפוץ בבת אחת להילוך החמישי, ולכן מה שאני ממליץ לעשות זה לעזור לילדים לשנו לעבור "הילוכים רגשיים" בצורה יעילה יותר. איך עושים את זה? על ידי שבבית, ההורים יתחילו לתאר חוויות שלהם - ולא יסתפקו בתיאור העובדות, חשוב שהם יכניסו בלקסיקון של בני הבית עוד מילים כמו: פחד, אכזבה, תשישות, כישלון, בהלה, עומס, דחוי, תקווה, שמח, מלא מרץ, מדוכדך, סקרן ועוד. זו שפה שתעזור לילדים להיות יותר מודעים לתחושות שלהם ולאחר מכן גם להביע את אותם רגשות. וישנה גם אפשרות על ידי משחקים לדוגמא: כל בני המשפחה כותבים מילים שמתארים רגשות מקפלים את זה ומניחים בתוך שקית - אחד מבני המשפחה לוקח פתק ואמור לנסות להביע את אותה תחושה מבלי להשתמש במילים... זה עוזר למי שמציג את הרגש להביע רגשות בצורה לא מילולית ועוזר לבני המשפחה לזהות תחושות ללא מילים - ובכלל יוצר אווירה ששמה דגש על רגשות - מה שעוזר לנו לאחר כך לנהל את הרגשות שלו.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
אגרסיביות ותוקפנות
-
הילד אגרסיבי ותוקפנילארה 04/04/2013 | 13:12לפעמים הבן שלנו מתנהג בצורה רגועה אך בין רגע כשמטרידים אותו הוא הופך להיות אגרסיבי ותוקפני איך מתמודדים עם בעיה זו?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
הילד אגרסיבי ותוקפני
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 04/04/2013 | 17:36מה שנראה לפי תוכן הדברים של ההורים כבעיה שאין לילד שום מודעות לטווח הרגשות שבין שני המצבים הרגשיים האלו, כלומר, חוץ משלווה ורוגע או כעס ואגרסיביות, יש לילד כמו לכל אדם עוד הרבה יותר רגשות אלא שהילד לא מודע אליהם ולכן במצב טוב לילדים זה שיהיה להם "מילון רגשות" עשיר יותר ממה שיש להם כעת ברגע שיהיה לילד עוד מילים לתאר את רגשותיו תהיה לו עוד שפה ועוד דרך ביטוי והוא יוכל לעבור את "ההילוכים הרגשיים" בקצב מדורג משלווה ורוגע עד כעס ואגרסיביות, מהילוך ראשון להילוך חמישי - ואם הוא ילמד לזהות את הילוכים שני שלישי ורביעי יהיה לו קל יותר לעצור בהילוכים האמצעיים, ושם להביע את הרגש שלו, הוא לא יצטרך לקפוץ בבת אחת להילוך החמישי, ולכן מה שאני ממליץ לעשות זה לעזור לילדים לשנו לעבור "הילוכים רגשיים" בצורה יעילה יותר. איך עושים את זה? על ידי שבבית, ההורים יתחילו לתאר חוויות שלהם - ולא יסתפקו בתיאור העובדות, חשוב שהם יכניסו בלקסיקון של בני הבית עוד מילים כמו: פחד, אכזבה, תשישות, כישלון, בהלה, עומס, דחוי, תקווה, שמח, מלא מרץ, מדוכדך, סקרן ועוד. זו שפה שתעזור לילדים להיות יותר מודעים לתחושות שלהם ולאחר מכן גם להביע את אותם רגשות. וישנה גם אפשרות על ידי משחקים לדוגמא: כל בני המשפחה כותבים מילים שמתארים רגשות מקפלים את זה ומניחים בתוך שקית - אחד מבני המשפחה לוקח פתק ואמור לנסות להביע את אותה תחושה מבלי להשתמש במילים... זה עוזר למי שמציג את הרגש להביע רגשות בצורה לא מילולית ועוזר לבני המשפחה לזהות תחושות ללא מילים - ובכלל יוצר אווירה ששמה דגש על רגשות - מה שעוזר לנו לאחר כך לנהל את הרגשות שלו.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
הילד אגרסיבי ותוקפני
-
הפרעות קשב וריכוזאלדר 02/04/2013 | 13:15איך לעזור לילד שסובל מקשב וריכוז?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
הפרעות קשב וריכוז
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 02/04/2013 | 18:10הורות לילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז יכולה להביא את ההורים למצב של שחיקה. נדמה שהילד לא נח לרגע, שאין יום שבו העניינים לא מגיעים לידי מאבקי כוחות, ושחלק גדול מיחסי הגומלים שלנו מוקדשים ל משפטים כמו: אמרתי לך לא לעשות כך", "כמה פעמים צריך להגיד לך " וכדומה. סביר להניח שאם הילד הנוכחי יש לנו יותר יחסי גומלין של נזיפות, כעסים ומאבקי כוחות, ולכן דווקא לילד זה חשוב יותר להקדיש זמן איכות, זמן שבו הוא מרגיש שהוא חשוב ו"שווה" בעיני ההורים שלו. כי בקלות ההורים בלי לשים לב יכולים להיגרר למצב שבו הם יותר ויותר מעירים לו ויוצרים לו את הזהות של "הילד הרע" או "הילד שלא מתפקד טוב בבית" ואז זו נבואה שמגשימה את עצמה, הוא פשוט יהיה הילד הזה. ולכן "זמני איכות" של ההורים עם הילד מנטרלים את ה"המשבצת" של הילד שלא מתפקד ומעניקים לו תחושת ערך עצמי. עוד נקודה חשובה שההורים יהיו עקביים בהוראות שלהם לילד, כי לילד שסובל מקשב וריכוז קשה יותר להשתבץ בתוך שגרת חיי המשפחה ולהתאים את עצמו לנורמות של הבית ולכן חשוב שההורים יחליטו ביניהם מה מותר ומה אסור בבית ולא ישנו יותר מידי. בדרך כלל לילד עם הפרעת קשב וריכוז קשה יותר לשמור על מסגרות ונורמות בבית ולכן אפשר וטוב במקרה הזה להשתמש בפרסים, חשוב להציב מטרות ואתגרים ברורים ומוגדרים לשמך כמה ימים כמו: שבוע של הכנת שיעורי בית, לסדר את החדר בשעה מסוימת ביום, עזרה בבית ולתגמל. חשוב שההוראות שההורים אומרים לילדים יהיו ברורים לא להסתפק ב"תסדר את החדר" אלא גם פירוט, את הבגדים בארון, את המשחקים בארון המשחקים וכדומה לא בטון כועס אלא בטון רגיל, יותר טוב לסובל מקשב וריכוז כשברור לו מה הוא צריך לעשות העידוד חשוב בחינוך הילדים, ואצל הסובלים מקשב וריכוז הרבה יותר בגלל שהם לא פעם זוכים לראות את ההורים כועסים עליהם יותר מאשר מרעיפים עליהם חום ואהבה (לא מרוע לב חלילה של ההורים אלא מחוסר אונים וקושי רב להסתדר עם הילד). עוד נקודה אחרונה: חשוב לשים לב לא להעניק יותר מדי משמעות להתנהגות שלילית של הילד בגלל שהיא מזכה אותו בתשומת לב מה שמקבע את ההתנהגות השלילית שלו מכיוון שהוא זוכה לתגמול רגשי, למרות שזה תגמול רגשי שלילי, אבל בשביל ילד תגמול רגשי מההורה אפילו שלילי יכול להיות משתלם, ואז ההתנהגות שלו מתקבעת.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
הפרעות קשב וריכוז
-
התמכרות למחשבישראל 24/03/2013 | 13:28איך אפשר למנוע מהילדים שלנו להתמכר למחשב?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
התמכרות למחשב
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 02/04/2013 | 12:57הרבה ילדים ובני נוער מבלים הרבה שעות בשימוש במחשב . שימוש מוגזם במחשב עשוי להיות מסוכן עבור ילדים ומתבגרים וצריך להדליק נורות אזהרה. אם הילדים מגלים התנהגות אובססיבית כלפי אתר או משחק מסוים במחשב, והם מתקשים לתפקד ולהתרכז כשהם לא מחוברים למחשב, הם מגלים עייפות, הם חווים ירידה בהישגים בלימודים ומתרחקים מהחברים שלהם, זה סימן שהם אולי מפתחים התמכרות. ולכן חשוב מאד לקבוע כבר מגיל קטן שעות ומכסות לשימוש במחשב - חלק מההתמודדות עם תופעת התמכרות קשורה בחינוך לשימוש נכון כבר בגילאים קטנים. ולכן חשוב שנדאג ששגרת היום של הילד שלנו תכיל גם פעילות שהיא מחוץ לבית, ובתוך הבית, אם זה משחקים, חברים, ציורים, עזרה בבית, שיעורי בית, משחקים מחוץ לבית חשוב שנעזור לילד לפתח תחביבים ופעילויות, חשוב שנאתגר אותם בכל מיני משימות, ובנוסף לכך ההגבלה בשהייה מול המחשב. עוד נקודה חשובה: שהילדים לא יהיו במחשב על חשבון שגרת החיים שלהם, אם יש ארוחות, שעות שינה, שעות עזרה בבית, שעות שיעורי בית וכדומה חשוב שנקפיד על השגרה הזה הווה אומר שאנחנו מטפטפים למח של הילד שמחשב זו פעילות אחת בחיים אבל יש עוד הרבה דברים אחרים בחיים, אנחנו מחדירים לו את זה דרך שגרת החיים, "שגרת החיים חזקה יותר מאשר המחשב" וגם לא יהיה נכון למקם את המחשב בחדר של הילד, אלא שיהיה במקום מרכזי כך שנוכל לשלוט יותר על השימוש וגם שהנוכחות שלנו ההורים תרתיע ותגביל את שימוש הילד. מצד שני חשוב לזכור שאם נגביל לגמרי את הילד מהמחשב ויש לנו מחשב בבית אז זה עלול לגרום לו לצבור תחושת כעס ועוינות כלפיי ההורים וצורך חזק בעתיד להיות מול המחשב.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
התמכרות למחשב
פורומים נוספים בתחום
פורוםטיפול זוגי, טיפול משפחתי
בפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי ניתן להתייעץ עם עדית רונן סתר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי