כלורפרומאזין
שייך לקבוצת:
פנותיאזינים, פסיכוזה, נוגדי
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: בינוני
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

כלורפרומאזין מוכרת עוד מתחילת שנות ה-50, כתרופה האנטי פסיכוטית הראשונה שהוכנסה לשימוש, גם היום זו עדיין אחת התרופות העיקריות בקבוצה זו.

כלורפרומאזין יעילה בדיכוי פסיכוזה, בהפחתת התוקפנות ובהשפעתה המרגיעה.

בשל תכונות אלה כלורפרומאזין משמשת להרגעה ומשתמשים בה לטיפול בסכיזופרניה, מאניה, שיטיון (דמנציה) ומצבים אחרים המתבטאים בהפרעות בהתנהגות, תוקפנות ובלבול.

תרופה זו אינה מרפאת את המחלה, אך באפשרותה להקל על תסמיני המצוקה.

שימוש אחר של כלורפרומאזין הינו בטיפול בבחילה ובהקאה, במיוחד אלה הנגרמות על ידי טיפול תרופתי או קרינתי, או כתוצאה מהרדמה כללית.

החיסרון העיקרי של השימוש בתרופה זו הינו בתופעות הלוואי שלה (ראו בהמשך).

תגובה עם תרופות אחרות: [תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית]: כל התרופות מסוג זה עלולות להגביר ו את תופעות הלוואי של כלורפרומאזין. לפיכך, יש להיזהר מפני השימוש בתרופות להרגעה ולשינה, בנוגדי דיכאון, אנטי היסטאמינים וברביטוראטים. [תרופות נגד פארקינסון]: כלורפרומאזין עלול להפחית את השפעת תרופות אלה. [תרופות אנטיכולינרגיות]: כלורפרומאזין עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופות מסוג זה. [אמפטאמינים]: התרופות מנוגדות זו לזו, לפיכך עלול הכלורפרומאזין לבטל את ההשפעה נוגדת התיאבון של האמפטאמינים ואילו האמפיטמניםעלולים לבטל את הפעילות נוגדת הפסיכוזה של כלורפרומאזין. [נוגדי חומצה]: המכילים אלומיניום הידרוכסיד או מאגנזיום מעכבים את הספיגה של התרופה ומחלישים את פעולתה. במקרה הצורך, רצוי להשתמש בנוגדי חומצה מסוג אחר המכילים סידן קארבונאט או ליטולאת התרופה בהפרשי זמן של שעה או שעתיים אחרי נטילתכלורפרומאזין. [חוסמי בטא]: כל אחת מהתרופות מעכבת את פירוקה של השנייה. עיכוב הפירוק גורם לעליה בריכוזי שתי התרופות בדם ולהשפעה מצטברת בהורדת לחץ הדם. בשילוב התרופות יש לעקוב אחר ריכוזי התרופות בדם ולהוריד מינון בהתאם. [סימטידין]: עלול לגרום לירידה ביעילות הטיפול בכלורפרומאזין. ריכוזי כלורפרומאזין בדם עלולים להשתנות בהתאם למינון הסימטידין. ריכוזים נמוכים ייתכנו במתן מינונים גבוהים של סימטידין אשר מעלים את מדד חומציות הקיבה (pH), ומורידים את ספיגת התרופה בדם. ריכוזים גבוהים ייתכנו כאשר סימטידין מעכב את מנגנון פירוק הכלורפרומאזין בכבד. לפיכך, רצוי להחליף את סימטידין לתרופה אחרת. [ציסאפריד]: מתן ציסאפריד עלול להגביר תופעות לוואי לא רצויות של פנותיאזינים על הלב. [אנטיביוטיקה מסוג קווינולונים]: יש להיזהר בשילוב התרופות. שכן, תיתכן השפעה לא רצויה על הפעילות החשמלית של הלב. [ליתיום]: ליתיום ותרופות נוגדות פסיכוזה אחרות גרמו במספר מקרים לתופעות לוואי מוחיות קשות. למרות שבמרבית המחקרים לא נמצאו תופעות לוואי אלו במנות תראפויטיות של ליתיום, מומלץ לעקוב אחר חולים המקבלים שילוב זה. [טראמאדול]: מומלץ שלא לקחת תרופה זו בשילוב עם פנותיאזינים. שכן, דווחו תופעות לא רצויות כגון עוויתות ודיכוי הנשימה. [חומצה טראנקסמית (הקסאקפרון) ]: עלולה לגרום לכיווץ כלי דם במוח ולירידה בזרימת הדם. [נוגדי קרישה הנלקחים דרך הפה]: כלורפרומאזין עלול לבטל את השפעתם. יש לעקוב אחר תפקודי הקרישה ולהתאים את מינון נוגד הקרישה לפי הצורך. [פניטואין]: ישנם דווחים סותרים לגבי השפעת השילוב בין התרופות. לפיכך בשילוב התרופות יש להיזהר ולעקוב אחר שינויים.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות, זריקות.תדירות וזמן נטילה: 1-4 פעמים ביום.טווח המינון: מבוגרים: פסיכוזה ושיטיון: 75-800 מ"ג ליום. ניתן להגדיל את המינון במחלה קשה. בחילה והקאה: 25-150 מ"ג ליום.תחילת השפעה: דרך הפה: 30-60 דקות; זריקות: 15-20 דקות.משך השפעה: דרך הפה ובהזרקה: 10-12 שעות; השפעה חלקית עשויה להימשך עד 3 שבועות כאשר מפסיקים את התרופה לאחר שימוש סדיר.תזונה: אין הגבלות.אחסון: לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור.מנה שנשכחה: יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, אל תקח את המנה שנשכחה. קח את המנה הבאה בזמנה.הפסקת התרופה: אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף: סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. מנות עודפות גדולות עלולות לגרום תרדמה לא רגילה, עילפון, רפיון שרירים וריגוש. יש ליידע את הרופא.

אזהרות

הריון: הבטיחות בהריון לא נקבעה. התרופה עוברת דרך השיליה. מרבית המחקרים הוכיחו שהתרופה בטוחה לאם ולעובר במידה ומשתמשים בה במינונים נמוכים בתקופת ההריון. יש להיוועץ ברופא (C)הנקה: התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. יש להיוועץ ברופא.תינוקות וילדים: לא מומלץ לילדים מתחת לגיל שנה. לילדים גדולים יותר יש להפחית את המינון.קשישים: מנה התחלתית נמוכה, שאפשר להעלותה לפי הצורך אם אין תגובות שליליות, כגון תנועות לא תקינות של הגפיים או לחץ דם נמוך.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, בגלל האפשרות של תרדמה ואיחור בתגובות.אלכוהול: יש להימנע. אלכוהול עלול להגביר את ההשפעה המרדימה של תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: בשימוש מעל כמה חודשים, כלורפרומאזין עלול לגרום הפרעות בתנועה. לעיתים נדירות עלולה להופיע צהבת והפרעות בספירת הדם.ניטור: ייתכן שיהיה צורך להפסיק את התרופה לפני הרדמה כללית. יש להיוועץ ברופא או ברופא השיניים לפני כל ניתוח.

דווח לרופא במקרה של מחלת כבד, מחלת כליה, מחלת לב, אפילפסיה (כפיון), פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלת פארקינסון, ברקית (glaucoma), נטילת תרופות אחרות

תופעות לוואי

לכלורפרומאזין השפעה אנטיכולינרגית חזקה העלולה לגרום לתופעות לוואי. תופעת הלוואי המשמעותית ביותר הינה תנועתיות לא תקינה של הפנים והגפיים (פארקינסוניזם). מלבד זאת, תוארו צהבת והפרעות בספירת הדם.

שמות מסחריים

טרוקטיל Taroctyl תרו תעשייה רוקחית