חוזק העצמות תלוי בגודלן ובצפיפות העצם שלהן. צפיפות העצם תלויה בחלקה ברמות הסידן והזרחן בגוף בנוסף למינרלים אחרים מהם בנויה העצם. כאשר העצמות מכילות פחות מינרלים מן הרצוי, הן מאבדות מחוזקן ולבסוף מאבדות את יכולת התמיכה הפנימית שלהן.
תהליך התחדשות רקמת העצם
על המדענים עדיין לחקור ולהבין את כל הסיבות לתופעה זו, אך התהליך קשור לצורה בה העצם בנויה. העצם משתנה ללא הרף – רקמת עצם חדשה נוצרת ורקמת עצם ישנה מתפרקת – תהליך הנקרא התחדשות רקמת העצם או תחלופת רקמת העצם.
מחזור שלם של התחדשות העצם נמשך פרק זמן של כשלושה חודשים. כאשר צעירים, הגוף מייצר רקמת עצם חדשה מהר יותר ממה שלוקח לו לפרק רקמת עצם ישנה, ומסת העצם גדלה בהתמדה בגיל צעיר. מסת רקמת העצם נמצאת בשיאה באמצע שנות ה-30 של האדם.
לאחר מכן, התחדשות רקמת העצם ממשיכה, אך הגוף מאבד יותר רקמת עצם ממה שהוא מסוגל לייצר. בגיל המעבר, כאשר רמות האסטרוגן בגוף צונחות, האובדן ברמות רקמת העצם אצל נשים עולה בהתמדה. למרות שיש גורמים רבים המשפיעים על אובן רקמת העצם, הסיבה העיקרית לכך אצל נשים היא הירידה ביצירת האסטרוגן במהלך גיל המעבר.
רמת הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס תלויה בכמות רקמת העצם אותן צברת בשנות ה-25 עד 35 בחייך (שיא רקמת העצם) וכן המהירות בה איבדת רקמות עצם אלה לאחר מכן. ככל שמסת רקמת העצם בשיא תהיה גבוהה יותר, כך הפקדת יותר מסת עצם ב"בנק" והסבירות שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס בגיל מאוחר יורדת בהתאם.
במידה וצריכת ויטמן D והסידן שלך במהלך שלושת העשורים הראשונים לחייך אינה מספקת עלולה להיווצר מסת עצם נמוכה יותר בשיא ולהביא בכך לאבדן מסת עצם מהירה יותר לאחר מכן.
מה תורם לבריאות העצמות
ישנם שלושה גורמים חיוניים אשר עלולים לתרום לכך שעצמותיך יהיו בריאות במהלך חייך:
• פעילות ספורטיבית סדירה
• צריכה מספקת של סידן
• צריכה מספקת של ויטמין D, אשר הכרחי לעידוד ספיגת הסידן בגוף
ישנם מספר גורמים העלולים להעלות את הסבירות שלך לפתח אוסטאופורוזיס, ובהם:
מין. שברים כתוצאה ממחלת אוסטאופורוזיס שכיחים פי שניים אצל נשים מאשר אצל גברים. זאת מכיוון שנשים מתחילות את חייהן עם רמות נמוכות יותר של מסת עצם, ונוטות להאריך חיים יותר מאשר גברים. נשים גם חוות נפילה פתאומית ברמות האסטרוגן בגיל המעבר אשר מגבירה את אובדן מסת העצם. נשים קטנות ודקות גזרה נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר. גברים אשר להם רמות נמוכות את ההורמון הגברי טוסטסטרון אף הם נמצאים בקבוצת סיכון. גברים מעל גיל 75 בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר ללקות במחלת אוסטאופורוזיס.
גיל. ככל שעולה הגיל, כך עולה גם הסבירות ללקות באוסטאופורוזיס. עצמותיך הולכות ונחלשות עם עליית הגיל.
היסטוריה משפחתית. אוסטאופורוזיס הינה מחלה תורשתית. ולכן, אם אחד ההורים או האחים במשפחה לוקה במחלה עולה הסבירות ללקות בה, במיוחד אם קיימת במשפחה בנוסף גם היסטוריה של שברים בעצמות.
מבנה השלד. נשים וגברים שהם בעלי גזרה צרה או קטני גוף במיוחד נוטים לסבירות גבוהה יותר ללקות במחלה ונמצאים בקבוצת סיכון, וזאת כיוון שמסת העצם שלהם קטנה מלכתחילה.
צריכת טבק. התרומה של הטבק להתפתחות אוסטאופורוזיס אינה ברורה עדיין, אבל החוקרים יודעים כי הטבק גורם להיחלשות העצמות.
חשיפה ממושכת לאסטרוגן. ככל שעולה תקופת החשיפה של האישה להורמון האסטרוגן, כך יורד הסיכון שלה ללקות באוסטאופורוזיס. לדוגמא, רמת הסיכון שלך יורדת ככל שתקופת גיל המעבר מופיעה אצלך בגיל מאוחר יותר וככל שתחילת הווסת אצלך התרחשה מוקדם יותר. יחד עם זאת, הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס עולה ככל שתקופת החשיפה שלך לאסטרוגן קטנה, כתוצאה ממחזור לא סדיר או כניסה לגיל המעבר לפני גיל 45.
הפרעות אכילה. גברים ונשים הסובלים מאנורקסיה או בולמיה נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יתר להתדלדלות מסת העצם באזור הגב התחתון והאגן.
תרופות קורטיקוסטרואידיות (קורטיזון-סטירואידים). שימוש ממושך בתרופות מסוג זה, כגון prednisone ו- קורטיזון פוגעות ברקמת העצם. תרופות אלה נפוצות בעיקר בטיפול במחלות כרוניות, כגון אסטמה, דלקת פרקים שגרונית ופסוריאזיס. במקרה ונזקקת לטיפול רפואי ארוך טווח הכולל נטילת תרופות על בסיס סטירואידי, על הרופא המטפל בך לעקוב אחר צפיפות מסת העצם שלך והמליץ לך על נטילת תרופות העוזרות למנוע ולצמצם את איבוד מסת העצם.
הורמון בלוטת התריס. מינון יתר של הורמון בלוטת התריס יכול לגרום אף הוא לאיבוד מסת העצם. מינון היתר עלול להתרחש כאשר בלוטת התריס שלך בפעילות יתר (hyperthyroidism) או כתוצאה מנטילת תרופות המכילות את ההורמון בכדי לטפל בתת-פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism).
מעכבי סרוטונין סלקטיביים (Selective serotonin reuptake inhibitors - SSRIs). מחקר אשר פורסם בשנת 2007 מראה צפיפות נמוכה יותר של רקמת עצם אצל נשים וגברים המשתמשים בתרופות מקבוצה זו, בהשוואה למחקר אשר בוצע על קבוצה שאינה נוטלת תרופות נוגדות דיכאון אלה. אולם, תוצאות מחקר אלה אינן מצביעות בהכרח שתרופות אלה הן הגורם להתדלדלות במסת רקמת העצם או למחלת אוסטאופורוזיס. יש צורך בביצוע מחקרים נוספים על מנת להבין לעומק את יחסי הגומלין בין תרופות מסוג זה לבין מסת עצם נמוכה. כרגע אין די הוכחות מדעיות המצביעות על כך שעליך להפסיק ליטול את תרופותיך עקב החשש להתדלדלות במסת העצם שלך.
תרופות אחרות. שימוש ארוך טווח בתרופה הפרין לדילול הדם, בתרופה methotrexate לטיפול בסרטן, בתרופות מסוימות לטיפול בפרכוסים, בתרופות משתנות ובתרופות נוגדי חומצה המכילות אלומיניום, יכולות אף הן לגרום להתדלדלות במסת העצם.
סרטן השד. לאחר גיל המעבר, החולות בסרטן השד נמצאות בקבוצת הסיכון ועלולות ללקות באוסטאופורוזיס, במיוחד כאשר הן מטופלות בכימוטרפיה או בבולמי aromatase , המדכאים את האסטרוגן. הדבר אינו נכון לגבי נשים המטופלות ב-tamoxifen, אשר מקטין את הסיכון לשברים בעצמות.
צריכה לא מספקת של סידן. מחסור בסידן, הנמשך לאורך כל החיים, מהווה גורם מרכזי התורם בהתפתחות אוסטאופורוזיס. צריכה לא מספקת של סידן תורמת לצפיפות עצם נמוכה, אובדן מסת עצם בגיל צעיר וסיכון מוגבר ללקות בשברים.
מצבים והליכים רפואיים המקטינים את ספיגת הסידן. ניתוחים במערכת העיכול (gastrectomy) עלולים להשפיע על יכולת גופך לספוג סידן. כך גם מחלות כגון מחלת קרוהן (Crohn's disease), צליאק, מחסור בויטמין D, אנורקסיה נרבוזה ומחלת קאשינג (Cushing's disease) – מחלה נדירה אשר גורמת לבלוטת יותרת הכליה לייצר עודף הורמונים קורטיקוסטרואידיים (corticosteroidhormones).
אורח חיים חסר פעילות. קביעת בריאות העצם מתחילה כבר בילדות. ילדים פעילים, אשר צורכים כמויות מספיקות של מזונות עתירי סידן, הם בעלי צפיפות העצם הגבוהה ביותר. פעילות המשלבת משקולות הינה בעלת תרומה חיובית, אך נראה כי פעילות המשלבת קפיצות וניתורים הינה בעלת תרומה גבוהה אף יותר ליצירת עצמות בריאות. פעילות גופנית לכל אורך החיים הינה חשובה ביותר, וניתן להגדיל את מסת העצם שלך על ידי פעילות גופנית בכל גיל.
צריכה מוגברת של משקאות מוגזים. הקשר בין אוסטאופורוזיס לבין משקאות מוגזים המכילים קפאין אינה ברורה, אך ידוע כי קפאין עלול להפריע בספיגת הסידן, והשפעתו המשתנת עלולה להגביר את אובדן המינרלים בגוף. יתר על כן, החומצה הזרחתית הנמצאת בסודה עלולה לתרום לאובדן מסת העצם על ידי שינוי מאזן החומציות בדם. במידה והינך שותה משקאות מוגזים המכילים קפאין, עליך להקפיד לצרוך כמות מספקת של סידן וויטמין D ממקורות אחרים בתזונה שלך או ממקורות חיצוניים כגון תוספי מזון.
אלכוהוליזם כרוני. לגבי גברים, אלכוהוליזם הינו אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלת אוסטאופורוזיס. צריכה מוגברת של אלכוהול מקטינה את יצירת רקמת העצם ומפריעה ביכולת העצם לספוג את הסידן.
דיכאון. אנשים הסובלים מדיכאון חמור מראים רמות גבוהות של איבוד במסת העצם.