שאלות ותשובות - עמוד 10

נפריד בין שתי בעיות מרכזיות שאותן את מתארת: 1. מחלה חריפה שהופיעה לפני כשבוע ומתבטאת בחום, הגדלת קשריות לימפה, ותוצאות חיוביות בבדיקת נוגדנים ל- CMV. אם מדובר בנוגדנים מסןג IgM, הם מסבירים את המצב: מחלת הנשיקה הנגרמת על ידי הווירוס CMV. אם מדובר בנוגדני IgG מדובר במחלה אחרת, קרוב לוודאי וירלית. 2. תחושה של הידבקות במחלות רבות לאחרונה. מדובר בתופעה מאד לא ספציפית, העשויה להיגרם על ידי מגוון רחב של מצבים אי אפשר להציע אבחנה על סמך המידע הכללי הזה. אין ספק כי הרופא המטפל בך מסוגל לערוך את הבירור הנחוץ. יש לקחת בחשבון שלעיתים קרובות מצבים כאלה נובעים מלחץ נפשי ואף מדיכאון, ולכן אם את סובלת גם משינויים בתיאבון, בהרגלי השינה ובמצב הרוח, יש מקום להעלות זאת בפני הרופא. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

אם לאחר חודשיים אין כל שיפור, יש בהחלט לשקול העלאת מינון התרופה או החלפתה, וזאת יש לעשות בעזרת פסיכיאטר. אי שקט וחוסר ריכוז הם חלק מתסמיני דיכאון, כך שייתכן שזה מקורם, אם כי ישנם דיווחים שהתרופה ציפרלקס עשויה לגרום לאי שקט במקרים מסוימים. קרא עוד

ציפרלקס היא תרופה יעילה להפרעות דיכאון וחרדה. התרופה אינה ממכרת, ואין לה תופעות לוואי שפוגעות בעירנות. זו תרופה מקבוצת תרופות נגד דיכאון וחרדה בשם SSRI. התרופה מתחילה להשפיע רק לאחר נטילה יומיומית של כשבועיים-שלושה. השפעתה היא הפחתת מצב הרוח העצוב והסימנים הגופניים של בכי רב, חוסר תיאבון, קשיי שינה וכו'. יש לקחת את התרופה במשך לפחות חצי שנה ורק לאחר מכן אפשר לחשוב על הפסקה, מכיוון שהפסקה מוקדמת מגדילה את הסיכון שכל התופעות שהפריעו למטופל קודם יחזרו. דיכאון בדרך כלל חולף, אפילו ללא טיפול, אבל אז זה עלול לקחת יותר משנה, וחבל, מכיוון שזהו מצב שיוצר פגיעה קשה בתפקוד של האדם עצמו, ולפעמים גם בהרגשה ובתפקוד של בני המשפחה שלו. מכיוון שיש כשבועיים של פער מהתחלת השימוש בציפרלקס ועד שמתחילה הטבה במצב, פעמים רבות מוסיפים לטיפול קלונקס למשך התקופה הראשונה הזאת. קלונקס הוא כדור הרגעה השייך לקבוצת הבנזודיאזפינים, שהן תרופות ממכרות, שלא מומלץ ליטול אותן למשך מעבר למספר שבועות או חודשים. השימוש בקלונקס עלול לפגוע בעירנות ויש להימנע מנהיגה לתקופה של כ-6 שעות לאחר נטילת הכדור. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

ציפרלקס (escitalopram) היא תרופה המיועדת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה. בדרך כלל תרופה זו נסבלת היטב על ידי החולים. תופעות הלוואי האפשריות שלה הן בחילה, יובש בפה, עייפות, הזעה, קושי לישון, ובעיות בתפקוד המיני. אין קשר בין ציפרלקס לבין יתר לחץ דם. אם אתה משתמש בתרופה לטיפול בחרדה, יכול להיות כי החרדה עצמה היא שמעלה את לחץ הדם שלך. על התרופה ותופעות הלוואי שלה תוכל לקרוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=356 קרא עוד

אם אמך מקבלת את הטיפול בציפרלקס, והבעיה שבגללה ניתן הטיפול (דיכאון או חרדה) חלפה - אין שום סיבה להחליף את התרופה. הציפרלקס והרסיטל (הנקראת גם ציפראמיל) הן תרופות דומות מאוד, הן בהשפעה והן בתופעות הלוואי. הציפרלקס היא דור חדש יותר מן הרסיטל. תוכל לקרוא על הדומה והשונה ביניהן בשאלה שכבר נשאלה באינפומד בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_041305_6.htm קרא עוד

לגבי השליש הראשון של ההריון, אין כיום מספיק מידע לגבי ההשפעה של ציפרלקס בשלבים המוקדמים של ההריון. המידע שנאסף באופן מדעי ומסודר הוא רק לגבי בעלי חיים. בבני אדם לא בוצעו מחקרים מסודרים. לאור זאת, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (אשר נחשב מחמיר במיוחד) קבע לגבי ציפרלקס שניתן לתת את התרופה בהריון, אולם רק במקרה בו הרופא המטפל חושב שהרווח מנטילת התרופה עבור האישה (רווח = מניעת דיכאון) עולה על הנזק הפוטנציאלי (סבירות נמוכה מאד למומים עובריים). אני ממליצה לך להתייעץ עם הפסיכיאטר/ית המטפל אם כדאי להפסיק את הטיפול מראש, או לחכות עד שתהיי בהריון, ואז להוריד את המינון בהדרגה. המרכיב העיקרי בשיקול הדעת צריך להיות המצב הנפשי שלך. מה היה המצב לפני התחלת הטיפול, מה המצב כעת, ומה הסבירות שהפסקת הטיפול תביא להחמרה במצבך. חשוב לזכור כי מצב של דיכאון במהלך ההריון, וגם מצב של דיכאון לאחר לידה, עלול להשפיע השפעה שלילית על הרך הנולד, שאינה פחותה מהפוטנציאל של עלייה בשכיחות מומים מולדים. יש יותר מידע לגבי ציפרלקס בשליש השלישי של ההריון. דווחו מספר מקרים של יילודים שאימותיהם נטלו תכשירים נוגדי דיכאון בהריון, והיילודים סבלו מתופעות לוואי זמן קצר לאחר לידתם, אשר נראות כמו מצב של "הרעלת תרופות". ההמלצה כיום היא שאישה הנוטלת תרופות נגד דיכאון תפסיק את הנטילה מספר ימים לפני הלידה, כך שהעובר "יתנקה" מהתרופה לפני לידתו, וכך ימנעו תופעות לוואי אלה. לאחר הלידה מומלץ בדרך כלל לחדש את נטילת התרופה. לגבי הנקה עם ציפרלקס - זה לא מומלץ. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

על פי הוראות משרד הבריאות, בגיל שנה יש לחסן את הפעוטות בתרכיב נגד שיתוק ילדים, תרכיב משולש נגד אסכרה-צפדת-שעלת (DTP) , תרכיב משולש נגד חצבת- חזרת-אדמת (MMR) ותרכיב נוסף נגד חיידק בשם המופילוס אינפלואנזה (Hib). בגיל שנה וחצי- ושנתיים יש לחסן כנגד דלקת כבד נגיפית (Hepatitis A) . למידע נוסף ולטבלאת החיסונים המלאה: www.infomed.co.il/immun.asp קרא עוד

עלייך להתחיל את הגלולות החדשות ביום שהיית אמורה להתחיל חפיסה חדשה של מרסילון. כלומר לאחר הפסקה של 7 ימים מסיום חפיסת מרסילון הנוכחית. 

בברכה,

ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

כן. הריון מהווה גורם סיכון לקרישיות יתר בדם. הסיכון לפתח קריש במערכת הורידים העמוקה גבוה פי 5 בנשים הרות בהשוואה ללא הרות. הדבר נובע משילוב של שינוי ברמות גורמי קרישה שונים בדם בהריון והאטה בזרימה הורידית. אם קורה אירוע תרומבוטי בהריון, יש לבצע סדרת בדיקות דם על מנת לגלות אם היתה הפרעה קודמת של קרישיות יתר שנתגלתה רק כעת, דבר שיסייע לטפל בהתאם. אין מדד אחד לקרישיות יתר בדם, אלא כעשרה ויותר מדדים שונים, כך שאין גבול עליון של ערך. קרא עוד

בדיקת פיפל היא בעצם ביופסיה, לקיחת דגימה מרירית הרחם. זוהי בדיקה שיכולה להיעשות בקליניקה של גינקולוג, והיא מהווה כלי עזר חשוב לאבחון מצבים פתולוגיים ברחם, שביטויים בדרך כלל דימום וגינלי. הבדיקה נועדה לשלול בעיקר סרטן של רירית הרחם, ששכיח יותר בגיל הבלות, אך לעיתים משמשת גם לבדיקת מצב הרירית במצבי חוסר פוריות. בעבר לקיחת דגימה מהרחם חייבה פרוצדורה מסובכת תחת הרדמה כללית, דמויית הפלה, אך היא הוחלפה בבדיקת הפיפל שיש לה אותה מידה של דיוק. הבדיקה נחשבת לבטוחה, עם מעט סיבוכים וקלה בהרבה הן לרופא והן לנבדקת. לפרטים נוספים- http://www.aafp.org/afp/20010315/1131.html http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003917.htm [13/01/2004] קרא עוד