שאלות ותשובות - עמוד 481

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

אני בת 36, בשבוע ה-13 של הריון עם תאומים, ומרגישה נורא: אני עייפה מאוד, ישנה המון, סובלת מחולשה רצינית, ומקיאה המון (10-8 פעמים ביום). עשיתי בדיקות דם ואני נורא לחוצה מרמת ה- TSH. אלה התוצאות: TSH 0.17 mIu/l 0,35-5,50 *(......) Free Thyroxine (FT4) 15.0 pmol/l 10,30-19,7.(...*...) Triiodothyronine Free FT3 4.67 pmol/L 3,50-6,50.(...*....) התוצאה בבדיקת ה- TSH היא 0.17 ובבדיקה הקודמת היתה התוצאה 1.36. גם הבדיקות הבאות נמוכות. אולי זה קשור? Urea (B) 16 mg/dl 17-43 *(......) Creatinine (B) 0.4 mg/dl 0,51-0,95 *(......) הערך היחיד שאינו תקין בבדיקות שציינת הוא ה- TSH. ערכי האוראה והקראטינין מעט נמוכים מהנורמה, אך אין זה משפיע על ערכי שאר הבדיקות. TSH הוא הורמון המגרה את בלוטת התריס. הוא משוחרר מבלוטת יותרת המוח, וגורם לשחרור ההורמונים T3 ו- T4 מבלוטת התריס. עקב מנגנון משוב שלילי, ערכים נמוכים של TSH מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. אחת הסיבות היותר שכיחות ליתר פעילות בלוטת התריס אצל נשים בריאות בהריון, היא רמה גבוהה של HCG. זהו הורמון המופרש בהריון, ונמצא שהורמון זה מחקה את פעילותו של ה- TSH, כלומר מגרה את בלוטת התריס לשחרר הורמונים. בהריון מרובה עוברים ערך ההורמון HCG אף גבוה יותר, ורמת ה- TSH יורדת בהתאמה. במקרה שלך, הערכים רמת ה- T3 ורמת ה- T4 תקינים, ולכן אינך סובלת מפעילות יתר של הבלוטה, מה גם שהתסמינים שאת מתארת אינם התסמינים האופיינים לפעילות יתר: דפיקות לב, ירידה במשקל ועוד. ייתכן שהתסמינים שלך קשורים להריון עצמו. אם הם נמשכים או מתגברים, אמליץ לך לפנות לבדיקת הגינקולוג המטפל וכן לעקוב אחר תפקוד בלוטת התריס. המשך הריון בריא וקל! ד"ר קרן גלרון - אינפומד [06/01/2010] קרא עוד

מליחות בפה היא תופעה שעשויה להטריד. הסיבות האפשריות לכך רבות: דלקת חניכיים, שתיה מוועטה, שימוש בתרופות שונות, סינוסיטיס ועוד. תוכל למצוא מידע נוסף בתשובה לשאלה דומה שנשאלה כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_060308_9.asp קרא עוד

פוטואפילציה היא שיטה להסרת שיער בעזרת הבזקי אור. השיטה מבוססת על יכולת של המלנין (הפיגמנט הנמצא בשיער) שבשיער לספוג ולהעביר דרכו אור. שיטה זו משפיעה על שיער בכל צבע, כל במבנה, על כל סוג עור ובכל אזור בגוף, בשונה משיטות אחרות כגון לייזר או אור אינפרא-אדום. השיטה שעליה אתה מדבר היא שיטה חדשה, ואין בידי מספיק מידע עליה. באופן כללי, ההמלצה היא לעבור 8-3 טיפולים בתקופה של 3 חודשים להשגת הורדת שיער לצמיתות, אך זה תלוי בצבע השיער, במיקום, באורך מחזור צמיחת השיער, באזור באנטומיה ובתורשה. הקרינה היא יחסית בטוחה, תלוי במכשיר שבו משתמשים. תופעות הלוואי של הטיפול הן בעיקר מקומיות: אדמומיות באזור, נפיחות או גבשושיות מסביב לשורשים, אך יכולים להופיע גם שינויי פיגמנטציה זמניים. חשיפה לשמש תוך כדי הטיפול ואחריו אינה מומלצת. עדיף להימנע מכך ולהימרח בקרם הגנה. אמליץ לך להתייעץ עם רופא עור לגבי השאלה אם שיטה זו מתאימה לך, ולא להסתמך על היועצים במכון שאליו פנית. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מינון הריטלין המתאים לאדם נקבע לפי מימדיו ובעיקר לפי התגובה הקלינית. לאחרונה עדכן משרד הבריאות את ההנחיה לגבי המנה המקסימלית היומית המותרת של ריטלין, וזו עלתה ל-120 מ"ג ליום. לפני כן היא היתה 90 מ"ג ליום, כפי שציינת. לגבי האכילה, ישנה תופעת לוואי של ירידה בתיאבון במשך השעות שבהן הריטלין פעיל. זה לא אומר שאכילתך חיבת להיות לא מסודרת ולא בריאה! בימים שבהם אתה נוטל את הריטלין 3 פעמים ביום, כדאי לתכנן מראש ולמצוא מה הזמנים שבהם כן תוכל לשלב ארוחות מסודרות הכוללות מזון בריא. ההחלטה אם ליטול ריטלין רגיל 3 פעמים ביום או תכשיר ארוך טווח פעם אחת ביום צריכה להתבצע בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל. בקבלת ההחלטה יש להתחשב בגורמים הבאים: נוחיות הנטילה, צרכיך האינדיבידואליים (מה השעות שבהן אתה נדרש להתרכז במהלך היממה? מתי אתה מעדיף להיות מסוגל לאכול? האם נטילת הריטלין בשעות מסוימות פוגעת באיכות השינה שלך?), וכן, בנושא העלות, כיוון התרופה קונצרטה יקרה באופן משמעותי מהתכשיר של 4 שעות. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בטיפול בגלי רדיו למניעת כאב כרוני בגב משתמשים בחום שמייצרים גלי הרדיו למניעת כאב במסלול של עצב ספציפי. התהליך הוא של החדרת מחט תחת הדמיה לעצב הספציפי, ודרך המחט מחדירים אלקטרודה ששולחת את גלי הרדיו. זוהי פרוצדורה שנעשית במרפאה ללא אשפוז. גלי הרדיו פוגעים בעצב וגורמים להפסקת הכאב. הבעיה עם השיטה היא שהעצב יכול לשקם את עצמו, ואחרי כחצי שנה הכאב יכול לחזור. הסיכונים לטווח קצר כוללים תחושת שריפה, רדימות וחולשת שרירים באזור הטיפול. הדעות חלוקות לגבי יעילות הטיפול, ועדיין אין מספיק מחקרים המספקים תשובות חד-משמעיות. לגבי טיפול בגוואנתידין, יש להתייעץ עם מרפאת הכאב ולשאול שם אם השימוש מתאים למקרה של אימך. יכול להיות שבשל גילה ומחלות הרקע שלה, לא ניתן יהיה לתת לה את הטיפול הזה. טיפול בגוואנתדין נעשה בהזרקה תוך-ורידית ולא בזריקות ישירות לגב. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

קיימת היום תרופה שנקראת פגוקלון שנמצאת בפיתוח, ומטרתה לסייע בטיפול בגמגום. אילו תרופות קיימות היום בשוק שהחומר הפעיל שלהן דומה לחומר הפעיל של התרופה שנמצאת עכשיו בפיתוח? זו תרופה ממשפחת התרופות נגד חרדה, ולכן אני מחפש תרופות עם הרכב כימי דומה שאולי יכולות לעזור גם כן. יש מידע על התרופה החדשה כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Pagoclone Pagoclone היא תרופה נוגדת חרדה המשפיעה על רצפטורים מוחיים. היא דומה לקבוצת התרופות הנקראות בנזודיאזיפינים, אך הרכבה הכימי מעט שונה. התרופה עדיין בשלבי מחקר. יש לציין שבשל דרך פעולתה והשפעתה על המוח, יש סכנת התמכרות לתרופה. גמגום אינו נחשב כיום כמחלה אורגנית, והוא בדרך כלל מגיב טוב לטיפול על ידי קלינאי תקשורת. מידע נוסף על גמגום ועל טיפול בו תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_100406_21.htm http://www.infomed.co.il/qIdx/cat_1_7_14.asp ד"ר שרון בר-שי - אינפומד [06/02/2010] קרא עוד

פיזוסטיגמין הוא השם הגנרי של חומר ממשפחת הקרבמאטים, שעמו נמנים גם החומרים פירידוסטיגמין, נאוסטיגמין וריבאסטיגמין (האחרון משווק בשם המסחרי אקסלון, לטיפול בחולי אלצהיימר). משפחה זו פועלת במערכת העצבים בגוף על ידי עיכוב הפיך (כלומר זמני) של חלבון שתפקידו לפרק את החומר שנקרא אצטיל כולין, שהוא המתווך העצבי העיקרי בחלק ממערכת העצבים שלנו, שנקראת המערכת הכולינרגית או הפאראסימפתטית. המערכת הזאת פעילה באזורים רבים של הגוף, כולל מערכת העיכול, מערכת הדמעות, מערכת השתן, השרירים, ומערכת העצבים המרכזית. מכיוון שמשפחת הקרבמאטים מעכבת את החלבון המפרק אצטיל כולין, השימוש בחומרים ממשפחה זו גורם לעלייה בריכוז של אצטיל כולין באזורי הקשרים העצביים הרלבנטיים ולפעילות יתר של המערכת הכולינרגית. מבחינה טיפולית יש לכך תפקיד במצבים ובמחלות שבהן יש פגיעה במערכת זו, מחלות כמו אלצהיימר, מיאסתניה גרביס, ובהרעלות של גז עצבים או אורגנופוספאטים (מדבירי חרקים). תופעות הלוואי של התרופות הללו הינן הן תופעות שאופייניות להפעלת יתר של המערכת הכולינרגית: ריור, דמעת, הזעה, שלשול, השתנה, הקאה, התכווצות של האישון, התכווצות שרירים, ובמקרים קיצוניים יותר גם האטה של קצב הלב. נמצא שפיזוסטיגמין ותרופות נוספות מהמשפחה משפרות את התפקוד הקוגניטיבי בחולי אלצהיימר בחומרה קלה עד בינונית, ואולי אף מאיטות את התפתחות המחלה, אך לא בולמות אותה לגמרי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

נשא HIV הוא אדם שנושא את נגיף ה- HIV העלול לגרום לאיידס, שאינו חולה במחלה קלינית, ושמערכת החיסון שלו תקינה (דבר שמתבטא בספירת תאי CD4 העולה על 200 תאים). כאשר אדם חולה במחלה קלינית הנגרמת מנגיף ה- HIV, או שתפקוד מערכת החיסון שלו לקוי מאוד (למשל כאשר ספירת תאי CD4 אצלח נמוכה מ-200 תאים), הוא מוגדר כחולה איידס. מטרת נטילת התרופות היא להעביר חולה למצב של נשא, ולהשאירו במצב של נשא לשארית חייו. נשא שנוטל תרופות כהלכה ושנמצא בפיקוח רפואי סדיר עשוי להגיע לתוחלת חיים תקינה או קרוב לכך, ובאיכות חיים טובה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

וריקוצלה (התרחבות וגודש של ורידי האשכים) גורמת לחזרה של דם ורידי אל כיס האשכים, כתוצאה מכך עולה הטמפרטורה של שק האשכים ופוגעת בייצור ובשרידות הזרע, דבר שיכול להוביל לאי-פוריות. בעיה נוספת היא כאבים. ברוב המקרים וריקוצלה אינה נעלמת מעצמה, אך זה תלוי בחומרת המצב. יש 3 דרגות של חומרה: בדרגה 1 (מינימלית) ניתן למשש הרחבת כלי דם רק לאחר ביצוע ולסלבה (זרימה הפוכה דו-צדדית). בדרגה 2 (בינונית) ניתן למשש הרחבה ללא ולסלבה. בדרגה 3 (חמורה) ניתן לראות את הרחבת הוורידים, תופעה הידועה בשמה "שק תולעים", מפני שוורידי האשכים המורחבים דומים לתולעים. הופעת וריקוצלה קשורה בעיקר לבעיות אנטומיות, בעיות במבנה בתפקוד הוורידים באשכים. סיבות נדירות יותר הן גידול באגן אשר לוחץ על מוצא הוורידים או חסימה של ורידי הכליה. הטיפול בווריקוצלה תלוי בחומרת הכאבים ובתוצאות ספירת הזרע. ישנן שתי שיטות עיקריות לטיפול בווריקוצלה: ניתוח או צנתור. ההחלטה מתקבלת על סמך ספירת זרע, משך זמן הבעיות, חומרת הווריקוצלה והכאבים. איני יכולה לדעת רק על סמך גודל הוורידים מהי דרגת החומרה אצל בעלך, אך לאור ההפרעה בספירת הזרע, נראה כי יש מקום לטיפול. אנא התייעצו עם אורולוג לגבי הטיפול הנכון לבעלך. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד