שאלות ותשובות - עמוד 479

צילום החזה שעברת תקין, למעט שינויים כרוניים בדרכי האוויר. שינויים כאלה עשויים להתלוות למחלות ריאה כרוניות שונות, שהשכיחה בהן היא מחלת ריאה חסימתית כרונית, הנגרמת לרוב על ידי עישון. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

נשמע שלפני שנתיים היית במצב של טרום-סוכרת. כך מוגדר המצב שבו ערך הסוכר בצום הוא בין 100 ל-125 מ"ג/ד"ל. אנשים עם סוכרת סמויה נמצאים בסיכון גבוה ללקות בסוכרת מסוג 2 במהלך 5 השנים הבאות לחייהם. עם זאת, המצב מוגדר כהפיך. אם אדם משנה את אורח חייו, הוא יכול בהחלט לשפר את מאזן הסוכר ולהקטין את הסיכוי לחלות בסוכרת. אני מתרשמת שכך היה במקרה שלך. כל הכבוד על כך. בדיקת השתן האחרונה שלך אינה תקינה ומגלה הפרשה של כמות רבה של חלבון בשתן. הדבר עשוי להעיד על פגיעה כלייתית. בשל התנודתיות בהפרשת החלבון בשתן לאורך היממה חוזרים בדרך כלל על בדיקת היחס בין מיקרואלבומין לבין קראטינין כמה פעמים. אם שתיים מתוך שלוש בדיקות חיוביות, ניתן לקבוע כי יש לנבדק יש מיקרואלבומינוריה או מאקרואלבומינוריה (הפרשת חלבון בשתן). אצלך עשו גם איסוף שתן, ובבדיקה זו יש פחות התייחסות לתנודתיות בהפרשת החלבון, כי האיסוף נעשה במשך 24 שעות. הדבר מכוון לבעיה בכליה. וסיבות אפשריות להפרשת החלבון בשתן, מלבד מחלת הסוכרת, הן יתר לחץ דם ומחלות כליה שונות. אני ממליצה שתפני לרופא המטפל. ייתכן שיש מקום לבצע בדיקת שתן נוספת, בהפרש של כמה חודשים מעכשיו. רצוי לברר מהו הגורם להפרשת החלבון ולטפל בו. ייתכן שיש צורך בטיפול תרופתי. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

היסטרוסקופיה היא בדיקה שבאמצעותה ניתן לראות את חלל הרחם. כמו כן ניתן לבצע במהלכה פעולות בתוך חלל הרחם. מכיוון שאת מתארת דימומים וככל הנראה שארית של הריון בחלל הרחם, מטרת הבדיקה היא לאשר את החשד ולרוקן את חלל הרחם מן השארית. זוהי פרוצדורה מקובלת. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הבדיקה הסרולוגית לווירוס ה- CMV מכוונת לאיתור נוכחותם וכמותם של נוגדנים מסוג IgM ו- IgG בדם. כפי שציינת, נוגדנים מסוג IgM מאותרים זמן קצר לאחר ההידבקות בווירוס (ימים) ולרוב נעלמים בתוך שבועות ספורים, אם כי בחלק קטן של המקרים רמתם עשוייה להישאר גבוהה עד שנה לאחר ההידבקות. נוגדנים מסוג IgG מופיעים מאוחר יותר, אולם רמתם נשארת מוגברת כל החיים והם משמשים כזיכרון חיסוני ומונעים הידבקות נוספת בנגיף. במקרה שלך, רמת ה- IgM גבולית במשך שנים ללא עלייה ברמת ה- IgG. סביר להניח שאין מדובר בהדבקה בנגיף ה- CMV. בבדיקת IgM עשויה להתקבל תשובה חיובית כוזבת במקצת הנבדקים בשל נוכחות נוגדנים אחרים, שאינם מכוונים נגד CMV. אלה עשויים להיות נוגדנים נגד וירוס אחר (דוגמת EBV) או נוגדנים המלווים מחלות ראומטיות (לופוס, וסקוליטיס ואחרות). לסיכום, הסבירות כי מדובר בזיהום על ידי CMV היא נמוכה, אולם ניתן לוודא זאת על ידי בדיקת PCR, המודדת את כמות הנגיף בדם ולא את נוכחות הנוגדן נגדו. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

ורמוקס היא מהתרופות הבטוחות והיעילות ביותר המשמשות לטיפול בתולעים. היא רחבת טווח ולכן ניתנת ללא בירור באילו תולעים מדובר. במקביל לטיפול זה יש להקפיד על ניקיון והיגיינת סדינים ומצעים וכן לטפל בשאר בני המשפחה. במקרה שלך הזיהום הוא עיקש, ונראה כי ורמוקס אינו מספיק יעיל על מנת להכחיד את התולעים, ולכן אמליץ לך לבצע תרבית צואה ולקבל טיפול ספציפי יותר על סמך התוצאות, ובנוסף לפנות לרופא גסטרואנטרולוג וכן לבדוק את שאר דיירי הבית ולטפל בהם. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

קודם כל, כל הכבוד על ההחלטה! אני מניחה שאין צורך לפרט כאן שוב את נזקי העישון המיידיים והמצטברים. כדאי מאוד שאכן תלכי עם ההחלטה שלך "עד הסוף", על מנת שתוכלי לשפר את בריאותך ואת איכות חייך. אני מניחה שאת מוטרדת מהסיכוי שתעלי במשקל עקב הפסקת העישון. אמנם יש ממש בחשש זה, אך יש דרכים למנוע את התופעה. לעלייה במשקל בעקבות הפסקת עישון יש כמה סיבות. ראשית, ניקוטין מעלה את קצב חילוף החומרים בגוף, וכאשר מעשנים כבדים מפסיקים לעשן, קצב חילוף החומרים שלהם אכן יורד. מעבר לכך, נגמלים רבים מפצים עצמם על תחושת ה"שעמום בפה" באכילה. לכן, בתקופת הגמילה, חשוב להקפיד על צריכת מזונות ו"נשנושים" בריאים כמו ירקות ופירות. כמו כן כדאי להקפיד על שתיה מרובה של מים, דבר שמגביר את קצב חילוף החומרים, וכן על פעילות גופנית אירובית סדירה. מידע נוסף תוכלי למצוא במאמר זה: http://www.starmed.co.il/Diet/Smoking קרא עוד

יתר לחץ דם הוא מחלה נפוצה מאד, ושכיחותה עולה ככל שמתבגרים. היא יכולה להתבטא בלחץ הדם הסיסטולי, בדיאסטולי, או בשניהם. בגילך, רוב הסיכויים שמדובר במחלה הראשונית, שנקראת גם essential hypertension. יש מצבים שיכולים לגרום ליתר לחץ דם שניוני, כמו היצרות של עורקי הכליה והפרעות הורמונליות שונות שאותן ניתן לחפש אם יש לכך הצדקה. הטיפול ביתר לחץ דם מורכב בשלב הראשון מניסיון לשנות את אורח החיים: ירידה במשקל, פעילות גופנית מסודרת, הפחתת כמות המלח בתזונה. אם אחרי תקופה של כמה חודשים אין שיפור, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי. עליך לפנות לרופא המשפחה או לרופא המטפל אשר יבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם בסיסיות על מנת להעריך אם יש צורך בבירור נוסף, וימליץ לך על הטיפול המתאים עבורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

אני בן 23. לפני כ-4 שנים וחצי התחילו לי כאבי ראש כרוניים, tension headhache, ללא סיבה ברורה. אחרי אלפי בדיקות CT ובדיקות נוירולוגיות, הפנו אותי לפסיכיאטרית שטענה שזה כתוצאה מדיכאון, לחץ וחרדות, ונתנה לי כדורים, ועד היום אני נוטל תרופות. במשך השנים היא שינתה לי את סוגי הכדורים. כיום, כבר כשנה וחצי, אני נוטל Viepax XR 75 וגם Clonex במינון 0.5 מ"ג. את הקלונקס אני נוטל כבר מהפגישה הראשונה איתה. כאבי הראש היומיומיים שמהם אני סובל גומרים אותי. הם מתחילים באזור המצח, מתפשטים אחר כך לכל הראש, ומתחזקים כל יום למרות התרופות. לפני כ-4 שבועות הנוירולוג הוסיף Deralin במינון 40 מ"ג פעמיים ביום. עדיין אין שום שינוי. במשך השנים ניסיתי טיפולים שונים, כמו דיקור סיני וכירופרקטיקה והמון המון שיחות פסיכולוגיות, אך לא היה כל שיפור. כיום אני כבר בטיפול רביעי בביופידבאק. אני עוד לא יודע אם זה משפיע. בינתיים לא. האם יש תקווה? האם יש לכם מה להמליץ לי? כאבי הראש מופיעים במיוחד בזמן ריכוז כמו נהיגה, קריאת ספר או שיחה ארוכה פנים אל פנים עם מישהו. כאבי ראש כרוניים הם תחום נרחב של בעיות עם סיבות, תופעות וטיפולים שונים. נשמע כי בסך הכל אתה בכיוון הנכון, וכי במהלך השנים עברת בירור אשר שלל בעיות מסוכנות. נשמע גם כי אתה סובל מאוד ומנסה למצוא פתרון לבעייתך, ולא מתייאש, וזה ראוי להערכה. חשוב להמשיך בקשר עם נוירולוג למרות שנשלחת למערכת בריאות הנפש. לעיתים הנוירולוג הנכון יכול למצוא רמז שיעזור להקל על סבלך בתחום כאבי הראש גם לאחר שנים. חשוב למצות את הטיפול בתחום הטיפול הפסיכיאטרי כלומר להגיע למינון המקסימלי של התרופה, למשל לאפקסור במינון 300 מ"ג ליום, ולעבור תקופת טיפול משמעותית של כמה חודשים במינון הטיפולי. רק כך אפשר יהיה להעריך את יעילות הטיפול, משום שבעיות כרוניות הן "עקשניות", וכפי שהן נמשכות כבר הרבה זמן, נדרש גם הרבה זמן של טיפול כדי לשפר את המצב מהתיאור שלך עולה כי הכאב קשור לריכוז, וכנראה גם לחרדה. אני ממליצה לשקול אבחון של הפרעת קשב וריכוז. לעיתים, ברמת חרדה גבוהה, ובמצבי סבל כרוני, נדרש טיפול לא רק בתכשירים מקבוצת נוגדי הדיכאון והחרדה, אלא גם תוספת של תכשירים מקבוצת נוגדי הפסיכוזה, כיוון שהם יעילים לטיפול ברמת חרדה גבוהה, לא מכיוון שהמטופל פסיכוטי. אל תחשוש אם הפסיכיאטר/ית המטפל יציע אחד מתכשירים אלה. בתחום הטיפול הפסיכולוגי, כדאי לנסות את השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית, אשר מציעה פתרון יחסית מהיר בתחום הפרעות החרדה (יחסית לסוגי טיפול אחרים בתוך תחום הפסיכולוגיה). תרגיש טוב, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית [05/01/2010] קרא עוד

הזעת יתר בזמן מחלה זיהומית חריפה היא סימפטום שכיח, בעיקר בדלקת ריאות. הזעה קשורה לעיתים לחום גבוה, אך לעיתים אינה קשורה לכך, וזו תגובה של הגוף לתהליך הדלקתי המשמעותי ול"מלחמה" שמתרחשת בגוף על ידי מערכת החיסון שלנו. אין המלצה לגבי ההתנהגות עם הזעת יתר. אם יש חום, יש ליטול תרופה המורידה חום. מקלחות רותחות לא מורידות את החום, אלא עלולות להעלות את החום, וגם לגרום כוויות בעור. מומלץ להתקלח במים פושרים בלבד. בנוגע ללבוש, עליך ללבוש מה שנוח לך, בהתאם לתחושת הקור שלך. החלפת הבגדים לא תשנה את ההזעה. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

הפרעות חרדה ודיכאון הן תופעות שכיחות יחסית באוכלוסיה, ששיעור הלוקים בהן מגיע עד 25% מהאוכלוסייה הכללית. יש לזכור כי ישנה אבחנה מבדלת רחבה היכולה להוביל למצבים של חרדה ודיכאון. הטיפול בחרדה ובדיכאון כולל לרוב שילוב של פסיכותרפיה (טיפול בשיחות הנעשות עם איש מקצוע כגון פסיכולוג או פסיכיאטר) וטיפול פרמקולוגי, תרופתי. שילוב של השניים מביא לתוצאות הטובות ביותר. המטרה העיקרית של הטיפול התרופתי היא להפחית את הבעיות שחש המטופל ואת הסימפטומים שלו, כדי לאפשר תפקוד נאות ומספק בחיים, דבר שנפגע בעקבות דיכאון וחרדה. יש לזכור כי לרוב הטיפול התרופתי מקל את הבעיות שחש המטופל באופן משמעותי, אולם לא מעלים אותן לחלוטין. ישנו כיום מגוון תרופות לטיפול בבעיות כאלה. את הטיפול התרופתי נותן פסיכיאטר או רופא משפחה, והטיפול מותאם בצורה אינדיבידואלית למטופל לפי תופעות הלוואי האפשריות, מציאותן של מחלות נוספות, והיכולת להגביל את השימוש בתרופה זו או אחרת. אנשים המטופלים בתרופות לדיכאון או חרדה צריכים להיות במעקב אצל רופא משפחה או פסיכיאטר כדי להתאים את המינון, וכדי לשנות את התרופה בעת הצורך. שתי התרופות שציינת, ציפרלקס ורסיטל, הן תרופות ששכיח שמשתמשים בהן לטיפול בחרדה ודיכאון. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה או פסיכיאטר על מנת לקבוע באיזו תרופה תטופלי ועל מנת שיהיה קשר רציף עם הרופא למקרה שיהיה צורך בשינוי המינון או אם יופיעו תופעות לוואי. בהצלחה ד"ר שרון בר-שי - אינפומד קרא עוד