שאלות ותשובות - עמוד 772

בדיקת PAP אינה מגבירה סיכון להפלה. קרא עוד

בהחלט אי אפשר לקבל טחורים ולא מחלות זיהומיות שלא ניתן היה לקבלן במגע נרתיקי. יש המתלוננות על גזים, על גירוי או על מעט הפרשה באיזור, וזה טבעי לחלוטין. אך כל מחלת מין המועברת במגע מיני דרך הנרתיק יכולה לעבור גם במגע אנלי. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

נגע היפודנסי ב CT יכול להיות מספר דברים, אבל בדרך כלל במקרה של אוטם המראה ב CT והאיזור במוח שנפגע אופייניים. בהנחה שאכן מדובר באוטם: אוטם הוא ממצא די שכיח, הנגרם מחסימה של כלי דם קטן למוח, דבר הגורם לנזק רקמתי מוקדי במוח. הטיפול אינו ניתוחי, אלא בדרך כלל מניעתי, וכולל הפחתת לחץ דם גבוה, אם יש, שימוש באספירין המונע קרישיות יתר בדם ושומר על העורקים, איזון מחלת סוכרת, אם יש ועוד. כמו כן ניתן לבצע אולטרסאונד דופלר על מנת לברר אם מקור האוטם הוא ברובד טרשתי בעורקים הקרוטידים בצוואר. מומלץ לגשת עם הבדיקה לנוירולוג ולהתייעץ עמו בכל מקרה. קרא עוד

ראשית, אענה באופן כללי לגבי OCD. הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD, היא בעיה כרונית, אולם מהלך המחלה (זאת אומרת, צורת ההתבטאות של ההפרעה לאורך זמן), וגם החומרה שלה, שונים מאוד בין אדם אחד לשני. אצל מקצת האנשים ממשיכה ההפרעה באופן כמעט רצוף במשך שנים, ואז מומלץ להמשיך עם טיפול תרופתי לכל החיים. כאשר ההפרעה היא כרונית, היא כוללת תקופות של החמרה האורכות כמה שבועות עד כמה חודשים, בדרך כלל בתקופות שיש בהן עלייה במתח בחיים (מסיבות של שינויי חיים נורמליים כגון גיוס לצבא, חתונה, עבודה חדשה וכדומה. הטיפול התרופתי המקובל כיום להפרעה טורדנית-כפייתית כולל, בשלב ראשון, תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SSRI, במינון שנע בין המינון המקובל לטיפול בדיכאון ובין מינון של פי 4-3 מכך (למשל, אם המינון של ציפרלקס לטיפול בדיכאון הוא 10 מ"ג ליום, אז לטיפול ב-OCD יידרש מינון של עד 40 מ"ג ליום). במקרים של יעילות חלקית בלבד עם טיפול ב- SSRI, יש רופאים שמוסיפים מינון קטן של תכשיר נוגד פסיכוזה כגון ריספרדל, לא מפני שהמטופל/ת פסיכוטי, אלא מפני שהוכח במחקרים שתוספת זו משפרת את תגובת המטופל לטיפול נוגד החרדה. בנוסף, תכשירים נוגדי דיכאון מקבוצות אחרות (למשל תכשירים מקבוצת SNRI, או קבוצת הטריציקלים), נמצאו יעילים לטיפול ב- OCD. כדאי לנסות לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכולוגי מסוג CBT, שבו, כפי שאני מבינה, כבר התנסית בעבר. ההמלצה כיום היא להמשיך בטיפול במינון קבוע למשך שנה-שנתיים לאחר ההגעה למצב אופטימלי עם הטיפול התרופתי. אם במהלך שנה שלמה אין החמרה, מתחילים לרדת בהדרגה במינון עד להפסקה של הטיפול. את הירידה במינון מבצעים בשיתוף פעולה עם פסיכיאטר, ובאופן איטי וזהיר, במשך מספר חודשים. לגבי השאלה הספציפית שלך על הפרעות מחשבתיות שלא מצליח להיפטר מהן, במצב כזה ניתן לנסות התערבות תרופתית כגון העלאה של מינון נוגדי הפסיכוזה. בנוסף, כדאי לשקול את האפשרות שבעזרת טיפול פסיכולוגי והדרכה מתאימה, תלמד לחיות עם המחשבות הטורדניות "בדו-קיום של שלום" מבלי לנסות לסלק אותן או להיפטר מהן, כפי שיש אנשים שחיים את חייהם עם הפרעה גופנית כלשהי (החל מקוצר ראיה וכלה באפילפסיה או בסוכרת) שלא ניתן לבטל אותה, אך ניתן לחיות חיים מלאים ומשמעותיים תוך השלמה עם קיום ההפרעה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בדרך כלל הפרעה בתפקוד המיני בגלל תרופות היא הפיכה. התפקוד המיני חוזר עם שינוי התרופות. בשביל לקבל תרופות אחרות, עליך לגשת לרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אם את מרגישה טוב, את יכולה לחזור לפעילות גופנית בהדרגה. לא נראה לי שישנה בעיה עם יוגה לאחר גרידה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

פוליקוליטיס, ובאנגלית folliculitis, היא דלקת של זקיק השערה. הטיפול הוא בדרך כלל שטיפת המקום עם מים וסבון, ובמקרים קשים טיפול אנטיביוטי. יש לפנות לרופא המשפחה או לרופא עור שייעץ על הטיפול המתאים ביותר עבורך. [10/08/2000] קרא עוד

אם הכוויה שטחית ואין שלפוחיות, נראה כי היא בדרגה ראשונה. כוויה בדרגה שנייה מאופיינת כבר בשלפוחיות הנגרמות כתוצאה מהיפרדות שכבת העור העליונה (האפידרמיס) מהדרמיס והצטברות נוזלים בין השכבות. כדאי להימנע מחשיפה לשמש, ואם תהיה חשיפה - חשוב מאוד למרוח קרם הגנה על אזור זה, וגם על שאר חלקי הגוף. אין מניעה להיכנס למי ים. תרגיש טוב. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הערך התקין של אלבומין בשתן הוא פחות מ-30 מ"ג/דציליטר. ערך של 30 עד 300 מ"ג/דציליטר הוא microalbuminuria, ויכול להצביע על מחלה כלייתית בראשית דרכה. הסיבות האפשריות לכך הן סוכרת, יתר לחץ דם ראשוני, או גלומרולונפריטיס - מחלה של הגלומרולי, היחידות התפקודיות הקטנות המרכיבות את הכליה. אבחנה זו נתמכת על ידי ממצא של תאי דם אדומים בשתן וגלילים בשתן. לשם כך יש לעשות משקע שתן, בו בודקים נוכחות של גלילים בשתן. ניתן לקבל הפניה לבדיקה זו מרופא המשפחה. אם רמת הסוכר בדם בצום תקינה, נשללת האפשרות של סוכרת. אם לחץ הדם תקין, לא מדובר ביתר לחץ דם. חלבון בשתן יכול להיות גם ממצא שפיר, לכ-0.5% עד 10% מכלל האוכלוסיה יש מה שנקרא isolated proteinuria כלומר, הפרשה של חלבון בשתן ללא כל ממצא לא תקין נוסף. ההגדרה של מצב זה היא נוכחות של חלבון בשתן בהיעדר כל ממצא חריג אחר, מערכת שתן תקינה בבדיקת הדמיה, ובהיעדר מחלת כלייתית ידועה. מרבית העונים לקריטריונים אלה מפרישים כמות שאינה עולה על 2 גר' חלבון ביממה. באוכלוסיה זו, לרוב מדובר על הפרשה של בין 300 ל-3500 מ"ג/דציליטר חלבון ליממה. נוכחות בלעדית של דם בשתן יכולה להיגרם כתוצאה מדלקת בדרכי השתן, אבנים, ועוד סיבות נוספות ופחות רלוונטיות למקרה של בתך. דם בשתן שהתגלה בבדיקה חד-פעמית יכול להיגרם כתוצאה ממחזור חודשי, מחלה וירלית, אלרגיה, מאמץ גופני או טראומה. השילוב של דם בשתן עם חלבון מחייב לשלול מחלה גלומרולרית. ראשית יש לחזור על בדיקת השתן מספר פעמים. ולבבדוק גם נוכחות חלבון וגם תאי דם אדומים. שנית, יש לבצע בדיקת שתן למשקע, לבדיקת נוכחות גלילים. בנוסף יש לבדוק אם ישנם תאים לבנים בשתן, ולערוך תרבית שתן. יתכן שכל הבדיקות יהיו תקינות, ואז יהיה צורך במעקב בלבד. חשוב שתהיו במעקב אצל רופא, רופא משפחה או רופא צבאי, תלוי לאן בתך שייכת כעת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ביצעת את הבדיקה כדרוש. תוצאות תקינות נחשבות לפחות מ-140 mg/dl ולכן התוצאה שקיבלת תקינה. הגבול תחתון הוא בערך מתחת ל-50. בקשר לעייפות והחולשה ברגליים תחתונות, זה בהחלט יכול להיות כתוצאה מההריון ושלביו המתקדמים, ובעצם, מפני שהרחם הגדל שלוחץ על כלי הדם ומשפיע על זרימת הדם בגפיים התחתונות. אמליץ לך לעקוב אחר תסמינים אלה ואם הם מחמירים, לפנות לבדיקת גינקולוג. לגבי הכאבים בחזה, הם יכולים להעיד על כמה דברים שונים, אך גם הם יכולים תוצאה של ההריון אשר גורם לשינויים פיזיולוגיים בפעילות במערכת הקרדיווסקולרית (לב וכלי דם). גם כאן אמליץ לך לפנות לבדיקת גינקולוג, ואם הכאבים חוזרים על עצמם - לבצע בדיקת אקג ובדיקות נוספות לפי המלצת הרופא. המשך הריון קל! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד