שאלות ותשובות - עמוד 917

קיים מגוון רחב של בדיקות שניתן לעשות על מנת לגלות את הסיבה לבעיית פוריות. הצעד הראשון הוא ללכת לרופא מומחה לפוריות. לפגישה זו יש להגיע עם בן הזוג. יש לקחת בדיקות דם, אולטרסאונד, וכל בדיקה רלוונטית אחרת שנעשתה. בביקור הראשון בדרך כלל תילקח היסטוריה רפואית של בני הזוג ומידע על ההרגלים שלהם (עישון, שתיית אלכוהול וכו'). בתום פגישה זו יפנה הרופא לסדרת בדיקות הרלוונטיות לזוג. לפעמים גם לאחר ביצוע כל הבדיקות האפשריות לא נמצאת הסיבה לבעיית הפוריות, ואז הבעיה מוגדרת כ"בלתי מוסברת". בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

גויטר פירושו הגדלת בלוטת התריס שבקדמת הצוואר. ישנם שני סוגי גויטר- טוקסי, בו הבלוטה מפרישה הורמונים ביתר, ולא- טוקסי בו אין חוסר איזון הורמונלי. הבלוטה עשויה לגדול מאוד ולהראות כמסה גדולה בצוואר. דיאטה דלת יוד עשויה לגרום לגויטר, אולם בד"כ זו הסיבה רק בארצות העולם השלישי בהן התזונה מצומצמת. סיבה שכיחה יותר היא עליה בהורמון בשם TSH , שמקורו מבלוטת יותרת המוח, בתגובה לפגם בייצור הורמון בלוטת התריס בבלוטה. ה TSH העודף גורם לבלוטה לגדול ולהיווצרות גויטר. הטיפול הוא בהתאם לתיפקוד הבלוטה ובהתאם לגודלה. אין דיאטה מיוחדת למצב זה ככל הידוע לנו. תוכל להתעניין לגבי דיאטה ותפריט מותאמים עבורך אישית אצל דיאטנית. http://www.endocrineweb.com/goiter.html קרא עוד

אין איסור מפורש, ככלל השתדלי להימנע מכל אוכל לא מבושל כולל בשר. קרא עוד

מגוון רחב של תרופות מיועדות לטיפול באפילפסיה (כפיון). הרופא ינסה במידת האפשר להשתמש בתרופה אחת, אולם לרוב יש צורך ביותר מתרופה אחת על מנת למנוע התקפים. הבחירה בתרופות נעשית ע"פ מספר גורמים, ביניהם סוג ההתקפים, הגיל ובעיות רפואיות נוספות שיש לחולה. יש לקחת בחשבון את תגובת החולה לטיפול. חלק מהחולים יפתחו תופעות לוואי מהטיפול וחלק לא. לכל אחד יש צורך בהתאמת מינון אינדיבידואלי, שכן אנשים מגיבים בצורות שונות לתרופה, ובעוד התרופה עובדת אצלך היא עלולה לא לעבוד אצל אדם אחר (או ההפך). לכן הרופא ינסה שילובים שונים ומינונים שונים של תרופות עד אשר יימצא הטיפול המתאים ביותר. חשוב מאוד למלא אחר הוראות הרופא ולקחת את התרופות באופן קבוע. דבר זה עוזר לשמור על רמות קבועות של התרופה בדם. ייתכן שיהיה צורך לקחת תרופות למשך כל החיים, אולם ייתכן שלאחר תקופת זמן ממושכת ללא התקפים לא יהיה צורך יותר בטיפול תרופתי. נוירונטין (גאבאפנטין) היא תרופה לטיפול בהתקפים חלקיים (Partial (Seizures ובהתקפים כלליים (Generalized Seizures). יעילותה מתבטאת לרוב כתוספת לתרופות נוגדות פרכוסים אחרות. יש לה פחות תופעות לוואי, ומספר קטן של תגובות בין תרופתיות, ובזה יתרונה על פני תרופות אחרות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר עם נוירונטין הן סחרחורת ,עייפות ואי שליטה בשרירים (אטאקסיה). תופעות אלו לא נמשכות זמן רב, ובד"כ נעלמות. קלונקס (קלונאזפאם) היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים (המשמשות בעיקר לטיפול בנדודי שינה וחרדה). היא יעילה למניעת התקפים קצרים של עווית השרירים והתקפי Petit Mal (נקראים גם - Absence Seizures) הנפוצים אצל ילדים. קלונאזפאם הראתה יעילות גם בסוגים נוספים של אפילפסיה ,כגון פרכוסים הנגרמים ע"י אורות זוהרים או רפיון פתאומי. השימוש בתרופה זו הוא לרוב כתוספת לתרופות אחרות בחולים אשר לא הגיבו לטיפולים קודמים. השפעתו הנוגדת פרכוסים עלולה לפחות לאחר מספר חודשים, אולם ייתכן וההתקפים יהיו פחות חמורים מאלו שהיו לפני הטיפול בקלונאזפאם. בחלק מהחולים שינוי במינון יכול להחזיר את היעילות של התרופה. קלובאזאם (פריזיום) היא גם כן תרופה ממשפחת , הבנזודיאזפינים היעילה בהפחתת תדירות ההתקפים האפילפטיים, אולם התפתחות סבילות להשפעתה הנוגדת פרכוסים מהווה בעיה. גם היא הראתה יעילות כתוספת לתרופות אחרות באפילפסיה עמידה לטיפולים קודמים. לעומת קלונאזפאם, קלובאזאם פחות מרדים ופחות מרפה שרירים. בהצלחה ולא להתייאש !! [18/06/2000] קרא עוד

אני נוטה לחשוב שכנראה לא שמרתם על היגיינה מלאה, כלומר על הרתחה של כל הסדינים והמצעים בבית, ובדיקת שאר דיירי הבית. תוכלי להעזר בתשובות הבאות בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_082406_13.htm קרא עוד

חשוב מאוד שאת פונה בעניין הזה. הדאגה שלך מוצדקת. נשמע שחברתך אכן סובלת מהפרעות אכילה, ואני מבינה שכל המבוגרים שפנית אליהם עד עכשיו לא הצליחו לסייע לך. תנסי לחשוב אם יש מבוגר אחר בסביבה שתוכלי להתייעץ איתו: הורייך, המחנכת, רופא המשפחה. בכל רחבי הארץ פועלות מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה, אבל נראה שחברתך עדיין בשלב ההכחשה, והיא מסרבת להודות בכך שיש לה בעיה. אני מציעה לך לפנות אל קו החירום להפרעות אכילה (לינק מצורף), שם יענו לך אנשי מקצוע, יוכלו להעריך את הבעיה ולהציע דרכי גישה ופיתרון. כמו כן, צירפתי עבורך חומר בנושא הפרעות אכילה ואת רשימת מרכזי הטיפול ברחבי הארץ. בהצלחה. http://www.shahaf-ltd.co.il/n/default.asp?ID=28 קרא עוד

צנתור כליות איננו שכיח כמו צנתור לב. חסימות והיצרויות של עורקי הכליה יכולות לגרום ליתר לחץ דם ופגיעה בתפקוד הכליות, אך צנתור של עורקי הכליה איננו נטול סיכונים. כמו-כן לא כל תיקון של היצרות של עורק כלייתי תביא בהכרח לשיפור בתפקוד הכליות או ירידה בלחץ הדם. לכן בחשד שקיימת היצרות מזיקה בעורקי הכליות יש צורך בבדיקה נוספת, כגון מיפוי כליות לאחר מתן תרופה מסוג מעכבי ACE (ראי מילון מונחים בפורטל Infomed) או צנתור ורידיי הכליות בו מודדים את רמות החומר רנין (renin - ראי מילון מונחים בפורטל Infomed) המופרש מכל כליה. בדיקות אלו מנבאות אילו חולים יהנו מצנתור עורק כלייתי. בנוסף, בחולים הסובלים מאי ספיקת כליות ישנה סכנה שהזרקה מרובה של חומר ניגוד הדרוש להדמיית העורקים בעת הצנתור יפגע פגיעה נוספת בתפקוד הכלייתי, ולכן לא מומלץ בחולים אלה לבצע מספר רב של צנתורים בו- זמנית. בקשר לצנתור עורק כלייתי, מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה במחלות כליות (נפרולוג) בנוסף לרופא לב (קרדיולוג). קרא עוד

ישנן סיבות רבות לירידה במשקל, החל בבעיות נפשיות כגון אנורקסיה או דיכאון עמוק, וכלה בבעיות הורמונליות, זיהומים כרוניים או מחלות ממאירות. ירידה משמעותית במשקל ללא דיאטת הרזיה מכוונת מחייבת בירור מלא ומעמיק של סיבת הירידה במשקל, הואיל וייתכן ותתגלה מחלה המחייבת טיפול מהיר. במקרה של קרובת המשפחה שלך בהחלט קיימות מספר סיבות אפשריות לירידה במשקל: דיכאון עמוק מתבטא לעיתים קרובות בחוסר תיאבון וירידה במשקל. אנשים בדיכאון עמוק מתקשרים פחות עם סביבתם, ובדרך כלל נפגע גם תפקודם היום יומי (עבודה, חיי משפחה וכו'). אבחנה של דיכאון נעשית על ידי פסיכיאטר ויש לכך טיפולים תרופתיים יעילים למדי. אנורקסיה נרבוזה מתבטאת בירידה מאסיבית במשקל, אך מקור הבעיה הוא הפרעה בדימוי הגוף. החולים (בדרך כלל החולות) מאמינים (אף על פי שלרוב הם רזים מאוד) שהם סובלים מעודף משקל ולכן אוכלים פחות, מבצעים פעילות גופנית רבה ולעיתים גם מקיאים. מחלה זו אכן שכיחה יותר בנערות ובנשים צעירות אך היא יכולה להופיע בכל גיל. אולם חייבת להיות הפרעה בדימוי הגוף ורצון עז לרזות (לא מה שמשתמע במקרה של קרובת המשפחה שלך). הפרעה הורמונלית הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, לרוב עודף פעילות הבלוטה, מוביל לירידה במשקל, עצבנות, אי שקט, תחושת דפיקות לב והזעה. לרוב חולים אלה יורדים במשקל למרות תזונה רגילה, כלומר יש להם תיאבון, אולם קצב חילוף החומרים בגופם ו"שריפת" הקלוריות מהיר מהנורמה בשל עודף פעילות בלוטת התריס. הפרעה הורמונלית נוספת הגורמת לירידה במשקל היא במצב בו בלוטות יותרת הכליה (אדרנל) אינן מתפקדות (חסר קורטיזול). בשתי ההפרעות האבחנה היא מעבדתית (בדיקות דם ושתן) וקיימים טיפולים מוצלחים. מחלה ממארת כל ירידה במשקל בגיל המבוגר (מעל גיל 50) מחייבת בירור אינטנסיבי לגבי ממאירות, הואיל וזו אחת מהסיבות השכיחות לירידה במשקל. לעיתים במקביל לירידה במשקל המחלה הממארת מלווה במצב רוח דכאוני לא מוסבר (לעיתים עוד טרם האבחנה והתחלת הבירור). בשאלתך לא ברור אילו בדיקות אבחון היא כבר עברה. חשוב לציין שבמקרה של מחלה ממארת, הירידה במשקל יכולה להיות מלווה בחוסר תיאבון או בתיאבון תקין. מחלה זיהומית/דלקתית כרונית יכולה להתבטא בירידה במשקל בשל פעילות יתר של מערכת החיסון. במחלות אלו, בדרך כלל יש חום וסימפטומים מכוונים, כגון כאבים המכוונים למקור הבעיה. לסיכום, ירידה במשקל מחייבת בירור מעמיק. המחלה ממנה סובלת קרובת המשפחה שלך, מפאת גילה וסיפור המקרה, מחייבת אבחון וטיפול (היא משוכנעת שהיא חולה, בצדק). יש צורך בהתחלה של הבירור שיכלול תשאול רפואי, בדיקה גופנית ובדיקות בסיסיות, וכן שיחה עם פסיכיאטר. בהתאם לתוצאות אלו יש להמשיך ולהתקדם בבירור. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

את מתארת מצב מורכב שקשה לענות עליו בלי להכיר אותך. ככלל, באם טיפול פיזיותרפי מקיף שכלל בדיקה וטיפול של לפחות שנה לא עזר, יש מקום לחזור להערכה הדמייתית ולשקול טיפולים אחרים, אולי ניתוחיים. ישנן דרכים רבות לטיפול בכאב כרוני שלא נפתר בטיפולי הפיזיותרפיה: 1- שימוש במכשיר טנס - tens לשיכוך כאבים בבית ניתן לשאול מכשיר ביד שרה ולקבל הסבר לשימוש במכון פיזיותרפיה. 2- התאמת טיפול תרופתי כגון אלגוליזין ונגזרות אנלגטיות אחרות בתיאום עם רופא המשפחה 3- פניה למרפאת הכאב של הקופה (דרך רופא משפחה) לקבלת טיפול ספציפי להורדת הכאב 4- חום עוזר לבעיות פרקיות ולכן ניתן לנסות לחמם עם כרית חמה את הגב באזור הכאב 5- הימנעות מתנוחה סטטית ממושכת- הקפידי לעצור את עיסוקך כל 40 דקות ולבצע תרגול לגב 6- קרא עוד

הגוף מפריש הורמונים שונים שמטרתם למנוע כניסה להריון מייד לאחר הלידה (הורמונים אלה מופרשים בעיקר כתוצאה מהנקה). לא ברור משאלתך אם את מיניקה או לא, אך בכל אופן, גם אם את מיניקה וגם אם לא, בהחלט תיתכן כניסה להריון כ-8 שבועות לאחר הלידה ואף לפני כן! אם אינך מעוניינת בהריון, יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי אמצעי מניעה מתאימים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד