שאלות ותשובות - עמוד 768

באופן כללי מומלץ למסור משטח פאפ למעבדה בהקדם האפשרי, אך למרות זאת, ברוב המקרים אין פגיעה באיכות ובאמינות הבדיקה אם המשטח נמצא בטמפרטורת החדר במשך מספר ימים. כשתגיעי למעבדה למסירת הבדיקה היוועצי עם צוות המעבדה, שכן כל מעבדה עובדת על פי שיטות וסטנדרטים שונים. לגבי הפטריה, אין קשר בין הופעתה לבין ביצוע הבדיקה. לעיתים נוכחות פטריה או זיהום דלקתי כלשהו עלולים לשבש את תוצאות הבדיקה, ואז מתקבלת תשובת "atypical result" – תשובה זו מסווגת כ"דרגה 2", שמשמעותה דלקת או זיהום. במקרה זה ימליץ הרופא על בדיקה חוזרת או על ביצוע קולפוסקופיה. תוכלי לקרוא על כך עוד בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_083007_21.asp קרא עוד

בדיקת MRI מבוססת על תהודה מגנטית וגלי רדיו, על מנת ליצור הדמיה של איברי הגוף. בדיקה זו משמשת לצורך אבחון, בשילוב עם התמונה הקלינית ובדיקה גופנית. התוצאות המתקבלות הן בעיקר פיזיקאליות, ודורשות פענוח קליני שמתאים למטופל. בפענוח בדיקתך אכן מתואר ממצא פיזיקאלי המצביע על תהודה חריגה באזור החומר הלבן במוח (המוח מורכב מחומר לבן ומחומר אפור), וכן באזור שמסביב לחדרים. על סמך ממצאים אלה לבדם לא ניתן לאבחן את הבעיה. עליך לחזור עם תוצאות הבדיקה אל הרופא שהפנה אותך אליה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ספונדילוליזיס (Spondylolysis) הוא ממצא שכיח באוכלוסייה. ישנם אף מחקרים המעריכים את שכיחותו בסביב 7% לערך בגיל העשרה. לרוב מתגלה התופעה באקראי ואינה מלווה בסימפטומים כלשהם. כאשר מתגלה כי מצב זה חדש, מקובל להמליץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת. איני יודע אם לממצא זה יכולה להיות השפעה על השירות הצבאי, ההחלטה על כך נעשית על ידי הצבא. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

מי שנוסע לדרום מזרח אסיה צריך להתחסן נגד קדחת צהובה - Yellow fever vaccine. כמו כן מומלצים החיסונים הבאים: Typhoid fever vaccine; חיסון נגד דלקת מוח המועברת על ידי קרציות (tick borne encephalitis vaccine); חיסון נגד דלקת כבד (hepatitis B vaccine) - חיסון זה מומלץ לנוסעים בטיול תרמילים ממושך, או טיול מאורגן ממושך בעל אופי של טיול תרמילים, ולפני החיסון מומלץ לבדוק רמת הנוגדנים בדם; חיסון נגד פוליו (polio vaccine); וחיסון נגד דלקת מוח יפנית (Japanese encephalitis vaccine). בהצלחה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד קרא עוד

על מנת לדעת סוג דם יש צורך בבדיקת דם, ולקיחת דם עוברי הינה פרוצדורה מורכבת שסיכוניה אינם מצדיקים את ביצועה, ולכן תיאלצי להיעזר בסבלנות. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

השימוש באלידל ניתן לחולי אטופיק דרמטיטיס, והוא ניתן כקו שני של טיפול לאחר שתכשירים אחרים לא עבדו. עד כה נעשה טיפול במוצרים המכילים סטרואידים. הסטרואידים בעייתיים למשתמשים, הם מטפלים בסימפטומים ומקלים זמנית, אך לטיפול הסטרואידלי תופעות לוואי. אטופיק דרמטיטיס (אקזמה של העור) היא מחלה כרונית, שלא ניתן לרפא. ניתן להקל על החולים ולמנוע את החמרתה על ידי האלידל מבלי לסבול מתופעות הלוואי של שימוש כרוני בסטרואידים. בשל מקרים בודדים של התפתחות סרטן העור ולימפומה בחיות מעבדה, ה-FDA עשתה רביזיה באזהרות ובאינדיקציות לתת את התרופה. למרות שהסיכון אינו ודאי, ה- FDA מייעץ להגביל את השימוש במשחות אלה רק למקרים שנכשלו אפשרויות הטיפול האחרות שקיימות. אם בכל זאת נעשה שימוש בתרופה, מומלץ שהוא יהיה קצר ובהפסקות ולא המשכי. כלומר, להשתמש במינון המינימלי הנדרש. בנוסף, מומלץ לא להשתמש בתרופה בילדים מתחת לגיל שנתיים מאחר שההשפעה על מערכת החיסון המתפתחת אינה ידועה. בילדים בגילאים 15-2 יש להשתמש במשחת אלידל במינון 0.03% ולא ב-1%, המיועד שימוש באנשים מעל לגיל 15. כבר מהשאלה ניתן להבין שבנך התחיל להשתמש במשחה כשטרם מלאו לו שנתיים, וזה בניגוד להוראות ה-FDA שהוא אורים ותומים לרופאים בכל העולם. אני מייעץ לך לפנות לרופא עור נוסף ולחשוב על טיפולים אחרים, לפחות עד הגיעו לגיל שנתיים. ישנם מגוון טיפול ושיטות מניעה למזער את הנגעים המופיעים בעור. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

מכשירי האינפרא אדום להסרת שיער נחשבים בטוחים, ובדרך כלל לשימוש בהם יש תופעות לוואי מינימליות. רב המשתמשים סובלים מאי-נוחות וכאבים קלים מייד לאחר הטיפול. ישנם מעט אודם ונפיחות קלה שחולפים לאחר מספר ימים, תלוי בסוג העור ובצפיפותו. בעלי עור כהה רגישים יותר לשינויים בפיגמנטציה של העור. הצטלקויות בעקבות הטיפול יחסית נדירות. בעירה כמו שתיארת יכולה להופיע, אך חשוב לבדוק אם אין לכך גורם אחר, ולכן מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא המשפחה ורופא עור. מידע נוסף תוכלי למצוא דרך מנגנון החיפוש של האתר. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

לעיתים קרובות, בהתחלת הפעילות של תרופות נוגדות דיכאון (4 עד 8 שבועות מיום התחלת נטילת התרופה) מופיעים שינויים בתיאבון, אשר אינם שינויים הנמשכים לטווח ארוך. יש אנשים שבתקופה הזו חשים דיכוי של התיאבון, ויש אנשים שחשים עלייה בתיאבון, ומדובר בתופעה חולפת, הנגרמת על ידי שילוב של השפעת התרופה ושל התחלת השיפור במצב הנפשי. התופעה אופיינית ומוכרת בעת טיפול בפריזמה, ולא הייתי משנה כלום בטיפול בשלב זה, אלא ממתינה עוד שבועיים-שלושה כדי לבדוק מה קורה ולאיזה כיוון זה מתפתח. יכול מאד להיות שבעוד שבועות בודדים תחלוף תחושת התיאבון המוגבר, ולכן אינני ממליצה להתחיל בינתיים שימוש בכדור נוסף כעת, רק חודש לאחר שהתחלת ליטול פריזמה. באופן עקרוני, אפשר לשלב פריזמה ורדוקטיל (כאשר כל אחת מהן במינון נמוך), אך זה לא מומלץ! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

רק אורולוג שיבדוק אוך ויחוש את ההתקשות הבלוטה יכול לקבוע אם יש צורך בביופסיה או לא. גם שלא ציינת את הסימפטומים שמהם אתה סובל, ולפיכך איני יכולה לתת לך תשובה מוסמכת. ישנן בדיקות אחרות, לא פולשניות, שניתן לבצע על מנת להעריך מהו הגוש, כמו בדיקת CT, בדיקת MRI ומיפוי. ביופסיית ערמונית היא תהליך כירורגי שבו נלקחות דגימות מרקמת בלוטת הערמונית מאזורים שונים. בממוצע נלקחות 6 דגימות. הליך זה גורם למעט אי-נוחות. הסיכון בפרוצדורה נמוך, ובמקרים נדירים הפעולה גורמת דימום, זיהום בערמונית או זיהום בדרכי השתן. אם אתה חושש מן הפרוצדורה אמליץ לך לפנות למומחה נוסף על מנת להיבדק שוב ולשקול ביצוע בדיקות לא פולשניות, ולפיהן להחליט על הצורך בביופסיה. מידע לגבי ביופסיית הערמונית תוכל לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=165 קרא עוד