שאלות ותשובות - עמוד 909

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

מעל העטרה של הפין (החלק הקדמי ביותר של הפין), קיים קפל עור הנקרא עורלה. העורלה מוסרת בברית המילה. מידע רב נכתב ונחקר בנושא ברית המילה על ייתרונותיה וחסרונותיה. מדובר בקפל עור המכסה את העטרה כמעט עד סופה, ומשאיר אזור חשוף קטן לפתח השופכה. קפל עור זה נעלם בעת זקפה (כאשר האדם מגיע לגיל ההתבגרות) וחוזר בעת רפיון. יש המאמינים שלעורלה יש יתרון בהנאה מקיום יחסי מין. הדבר מבוסס (אך לא מוכח) על כך שמדובר בעור מאד רגיש שמגיעים אליו עצבים רבים. אך חשוב לדעת שצפיפות העצבים בגיל הינקות נמוכה הרבה יותר מאשר בגיל הילדות והבגרות, כך שהסרת העורלה בינקות כואבת הרבה פחות. מבחינת יתרונות הסרת העורלה, מחקרים רבים הוכיחו כי אנשים נימולים סובלים פחות, באופן משמעותי, ממחלות מין וזיהומים הקשורים בהעברה ביחסי מין. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה במידת ההיגיינה והניקיון של האזור, שהרי מדובר בקפל עור שלא תמיד נשטף כראוי. כמו כן, רואים פחות סרטני עור של אזור העורלה באנשים נימולים, פשוט מפני שעור העורלה אינו קיים אצלם. צריך לזכור מספר נקודות: הסרת העורלה אכן הוכחה כמקטינה סיכויים למחלות, כנראה שבמיוחד אצל מי שאינם שומרים כראוי על היגיינה של הפין. אין הוכחה חד-משמעית לכך שההנאה מיחסי מין רבה יותר באנשים שאינם נימולים. המילה יכולה להיעשות גם בתנאים סטריליים ובהרדמה מקומית, כך שסבל היילוד יהיה מינימלי. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

בין חוליות עמוד השדרה יש דיסקים. אצלך, בין החוליות הנקראות L4 ו-L5 ישנה בליטה של הדיסק החוצה, סוג של פריצת דיסק. הדיסק הבולט לוחץ לך על השק הדוראלי, שהוא שק המורכב מהרקמה העוטפת את העצבים שבעמוד השדרה. בגלל הלחץ הזה את סובלת מכאבים. את צריכה לגשת לאורתופד להמשך טיפול. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ראשית כמה מילים על החיסון לאבעבועות רוח, מפני שנושא החיסון לאבעבועות רוח הוא אחת הדוגמאות לכך שהרפואה היא נושא דינמי המשתנה לאורך השנים. דעות שבעבר היו מוסכמות על כל הרופאים יכולות להשתנות בבמהלך תקופות של שנים ולעיתים אף חודשים, עקב שיפור שיטות המחקר והגישה למאגרי מידע של מחקר רפואי ברחבי העולם. ב-1995 יוצר לראשונה החיסון לאבעבועות רוח בארצות הברית, לאחר מחקרים גדולים שנערכו בנושא והוכיחו יעילות של קרוב ל-100% במניעת מחלת האבעבועות בילדים לאחר קבלת החיסון. במחקר גדול שפורסם ב-2002 באחד מירחוני הרפואה החשובים התגלה שיעילותו של החיסון לא היתה כה גבוהה כפי שחשבו. תוכלי לקרוא על המאמר כאן: http://www.infomed.co.il/news/n_121902_1.htm קרא עוד

שם הצמח כתלית יהודה או Gray calamint או בלטינית Parietaria judaica, צמח הנמצא לעתים בקירות לחים וישנים. זהו אלרגן חזק ביותר הגורם לסימפטומים נשימתיים. בד"כ האלרגיה אליו מתחילה דווקא בגיל מבוגר יחסית ולא בילדות. להלן תמונתו- http://www.anbg.gov.au/images/photo_cd/732131822180/091.html קרא עוד

לאחר כריתת טחול (ספלנקטומיה) הסיכון העיקרי הוא חשיפה, בעיקר לחיידקים בעלי קפסולה. ישנם שלושה חיידקים שהם הנפוצים ביותר היכולים לגרום לזיהומים Streptococcus Pneumoniae (סטרפטוקוקוס), Haemophilus Influenza (המופילוס), Neisseria Meningitidis (מנינגוקוקוס). לטחול יש יכולת להילחם בזיהומים אלה, אך בהיעדרו, לגוף קשה להתמודד איתם. חיידקים אלה יכולים לגרום לספסיס, אלח דם. זהו זיהום חריף שיכול להתקדם במהרה למצב קטלני אם אינו מטופל בזמן. הזיהום יכול להתחיל ממחלה לא משמעותית של דרכי הנשימה או להופיע ללא תסמינים מוקדמים. טיפול מניעתי ניתן על ידי חיסון החולה לפני הניתוח. ישנם חיסונים נגד שלושת החיידקים. מומלץ לתת אותו שבועיים לפני ניתוח כריתת הטחול, ואם אין אפשרות כזו, אז ביום ה-14 לאחר הניתוח; ויש לחדש את החיסונים אחת ל-5 שנים. יש רופאים הממליצים גם על טיפול מניעתי על ידי נטילת אנטיביוטיקה על בסיס יום-יומי, או אחת לתקופה, וכן טיפול אנטיביוטי בכל אירוע של חום. בנוסף, מכיוון שהטחול אחראי על הרס טסיות ואחסונם, לאחר כריתת הטחול, מספר טסיות הדם יכול לעלות ולהיות גבוה מדי. במצב זה ניתן לטפל באספירין. מובן שבניתוח עצמו יש סיכונים כמו בכל ניתוח, ואלה כוללים בעיקר זיהום, דמם וכאב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

הקריסטל משתייך לקבוצת הסמים המעוררים, אליה משתייך גם האקסטזי על נגזרותיו השונות. הוא נצרך בדרך כלל בשאיפה או בעישון במקטרת. בישראל הוא נפוץ גם בכמוסות (כדורים) הנלקחות בבליעה, וגם בהזרקה ישירה לווריד בקרב משתמשים מנוסים יותר. הוא דומה בתכונותיו לאקסטזי, שהוא סם מעורר הגורם גם להזיות. הסם גורם לניטרול עכבות, והמשתמשים בו מדווחים על תחושת חופש חזקה, ביטחון עצמי גבוה, אנרגיות גבוהות, הדגשה וחידוד של החושים. תופעה אופיינית נוספת לסם היא עלייה בחשק המיני, אך לצד זה אצל חלק מהמשתמשים נרשמת גם פגיעה בזקפה. בשל תופעות אלו, ישנו נוהג של שילוב בין הקריסטל לוויאגרה, תרופה להגברת הזקפה, ובעיקר בקרב גברים הומוסקסואלים. שילוב זה מסוכן ועלול לגרום נזקים גופניים. השפעת הסם תלויה באדם הצורך אותו, ובמרכיבים גופניים ונפשיים כאחד. בתום פרק זמן ההשפעה, ישנה ירידה פתאומית וחדה בעוצמת האנרגיות ובתחושת האופוריה הכללית, מה שמוביל לעיתים לצריכה נוספת של הסם. עובדה זו גורמת לכך שהקריסטל הוא סם ממכר מאוד, ובעיקר אצל אנשים הנוטים לפתח התמכרויות שונות או זקוקים לחיזוקים סביבתיים תכופים יותר. משך השפעת הסם תלוי באופן הצריכה ובאדם הצורך, והוא נע בין שעתיים ל-16 שעות. את הקריסטל מפיקים מחומרים רעילים ביותר, במינונים נמוכים. לרוב מדובר בתערובות של חומרים שונים וברמות "ניקיון" שונות. שימוש בחומר שאינו טהור, כזה המכיל שיירים של חומרים רעילים או עודפי רעלנים, עשוי להיות מסוכן מאוד. כתבתי את כל ההקדמה הזו כדי שתדע עד כמה השימוש בסם הוא מזיק לגוף! לשאלתך, בדרך כלל נותנים עד 10 ימים להתנקות מוחלטת מהסם, וגם זה תלוי בחומרים ממנו מורכב הסם , כלומר, אם הוא טהור או לא טהור. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

צלוליטיס משמעותה דלקת של הרקמה התת-עורית. ישנו מצב רפואי קרוב שנקרא Erysipelas ובעברית נקרא שושנה, שדומה מבחינה קלינית (גורם לאודם, חום, נפיחות ורגישות מקומיים של האיבר), אך מערב שכבת עור שטחית יותר. לעיתים מושגים אלה משמשים בלא הבחנה ביניהם. Edema משמעותה בצקת. האבחנות שציינת, אם כן, הן בצקת דו-צדדית של הרגליים (BIL מקצר פה את המילה bilateral) וצלוליטיס של רגל שמאל (LT שמשמש כקיצור ל-left). בצקות, אגב, הן גורם סיכון להיווצרות של זיהומים ברגליים, ביניהם צלוליטיס, ויש לברר את סיבתן ולטפל בהן. מבחינת החזרה לעבודה, צלוליטיס אינה מדבקת. עם זאת, לרוב ממליצים מנוחה של שבוע לאחר השחרור מבית החולים עם הרגל החולה מורמת, עם או ללא המשך טיפול אנטיביוטי דרך הפה, בהתאם להתקדמות החלמת הרגל לפני השחרור מבית החולים. כדי למנוע אירוע זיהומי חוזר, בפרט כשיש בצקות, ממליצים על חבישה אלסטית של הרגל המחלימה למשך מספר שבועות. אולי במקרה של אחיך, יש מקום להמלצה על חבישה אלסטית דו-צדדית, לאור הבצקות בשתי הרגליים. היוועצו ברופא המטפל. רפואה שלמה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

מחזור נחשב סדיר אם הווסת מגיעה בזמנים קבועים. אצל חלק מהנשים מגיע הדימום הווסתי כל 21 ימים ואצל אחרות כל 35 ימים ואף יותר, ובכל מקרה זה עדיין נחשב נורמלי ותקין לחלוטין. בגיל הפוריות קורה שיש מחזורים לא סדירים, כך שהדימום הווסתי לא מגיע בזמנים קבועים ואחידים, וגם זה נחשב תקין. בכל מקרה, אם הפרופיל ההורמונלי והבדיקות (כולל אולטרסאונד) תקינים, כרגע לא נראה שיש סיבה לדאגה. אם הנושא מטריד אותך, תוכלי להיוועץ ברופא וליטול גלולות למניעת הריון על מנת שתוכלי לחזות את זמן הווסת ביתר דיוק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בדיקת האנזים שציינת היתה בדיקה תומכת, כלומר, בדיקה שתוצאות חיוביות שלה מאששות את החשד להימצאות המחלה, אך אינן מספיקות כדי לקבוע את הדיאגנוזה בוודאות. לרוב, ערכי האנזים משמשים למעקב ופרוגנוזה, כלומר, מודדים את רמות האנזים כדי לקבוע "רמת בסיס", ובהמשך מתייחסים למגמה הכללית (ירידה בערכים תהיה סימן לפרוגנוזה טובה, ולהיפך). התוצאות אכן מתקבלות ביחידות של יחידה לליטר (U/L), כאשר הערכים הנורמלים נעים בין 12 ל-68. על פי התוצאות שקיבלת, נראה שהעניין בטיפול, וכעת מעבדים את הנתונים על מנת שתתקבל תוצאה ביחידות המקובלות. כשתתקבל התוצאה המעובדת, ניתן יהיה להתייחס אליה באופן יותר ספציפי. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד